אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דהרי נ' מנהל האגף לרישוי כלי יריה במשרד לבטחון פנים-מר יעקב עמית ואח'

דהרי נ' מנהל האגף לרישוי כלי יריה במשרד לבטחון פנים-מר יעקב עמית ואח'

תאריך פרסום : 02/06/2014 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
3729-02-14
29/05/2014
בפני השופט:
נאוה בן אור

- נגד -
התובע:
יוסף גיל דהריעל ידי ב"כ עו"ד דורון ניר-צבי
הנתבע:
1. מנהל האגף לרישוי כלי יריה במשרד לבטחון פנים
2. הממונה לפי חוק כלי יריה התש"ט-1949
3. השר לביטחון פנים -מר יצחק אהרונוביץ
4. משטרת ישראל
5. ועדת העררים לפי חוק כלי יריה התש"ט -1949

פסק-דין

פסק דין

עניינה של העתירה בהחלטת הממונה לפי חוק כלי הירייה, התש"ט-1949, מיום 30.1.14, בגדרה נדחה ערר שהגיש העותר על החלטה המבטלת את הרישיונות לנשיאת נשק שהיו בידיו.

רקע כללי

1.העותר החזיק בשני רישיונות לפי חוק כלי הירייה, התש"ט-1949 (להלן: החוק) האחד להחזקת רובה אוויר (משנת 1987), והאחר להחזקת אקדח (משנת 1995). רישיונו הותלה בשל תיק חקירה שנפתח נגדו בגינו הורשע בשנת 1997 בהחזקת נשק שלא כדין. בשנת 1998 בוטלה ההתליה והרישיון חודש.

2. ביום 9.1.05 נשלחה לעותר הודעה מטעם פקיד הרישוי בדבר כוונתו לשוב ולהתלות את רישיונו, על פי המלצת המשטרה. השגת העותר על כך נדחתה וגם ערר שהגיש נדחה. ההחלטה נשענה על חומר חסוי שלא גולה לעותר, על הרשעתו משנת 1997 ועל תיק חקירה שנפתח נגדו בשנת 2004 ונסגר מחוסר ראיות. עתירה שהגיש העותר כנגד החלטה זו נתקבלה, ובית משפט זה (כב' השופט מ' סובל) הורה לחדש לעותר את רישיונותיו (עת"מ 908/06 מיום 3.7.07).

בפסק הדין עמד בית המשפט על כך שהמידע המודיעיני הנזכר לעיל הינו מאמצע שנות ה-90 וכי בו מצוי מרכז הכובד של התנגדות המשטרה לנשיאת נשק על ידי העותר. אלא שמידע זה היה בידי המשטרה כבר בשנת 1998, עת המליצה להשיב לעותר את הרישיון, לאחר התלייתו. מאז חלפו שבע שנים ומשכך, המלצת המשטרה, הנשענת על מידע ישן ותכליתה לבטל רישיון שכבר ניתן, אינה סבירה. ועוד הוסיף בית המשפט וקבע כי בנסיבות אלה נדרש טעם מיוחד, וכי על מנת שיקום "צריך שהמידע שנאסף נגד העותר יצביע על סיכון ניכר ועכשווי הטמון בהחזקת נשק על ידו, המוכיח בצורה משכנעת, באופן שאינו מותיר מקום לספק סביר בדבר התרחשותו" (ההדגשות במקור).

נוכח פסק הדין, הוחזרו לעותר רישיונותיו והם חודשו עד ליום 30.6.10.

3. ביני לביני, נפתח נגד העותר תיק פלילי וביום 19.8.08 הוגש נגדו כתב אישום בעבירות אלימות. משכך, נתפס אקדחו של העותר והופקד במשטרה. בשנת 2010, בטרם ניתנה תשובה לאישום, חזרה בה המדינה מכתב האישום.

4. באפריל 2010 נשלחו לעותר הודעות בדבר חידוש הרישיונות לשני כלי הנשק. העותר חידש את הרישיון לרובה האוויר. מנגד, באוגוסט 2010 נשלחה לעותר הודעה בדבר אי חידוש הרישיון לאקדח, והוא נדרש להפקידו במשטרה. העותר הודיע כי האקדח מופקד מזה זמן במשטרה. לאחר שבקשתו לחידוש הרישיון נבחנה, הוחלט לדחותה בשל המלצה שלילית של המשטרה. העותר הגיש ערר על החלטה זו. המשטרה אמנם הסירה את התנגדותה אולם הממונה דחה את הערר מן הטעם שהעותר אינו עונה על התבחינים.

מכל מקום, בטרם ניתנה ההחלטה בערר, פנה העותר בעתירה נוספת לבית משפט זה. עוד העתירה תלויה ועומדת, חזר הממונה ושקל את עמדתו והורה על חידוש רישיונו של העותר. ההחלטה נומקה, בין היתר, בחלוף הזמן ממועד הממצאים המיוחסים לעותר. החלטה זו ניתנה, כך על פי כתב התשובה מטעם המשיב, לא בלב קל, שכן אין חולק כי הנשק היה מופקד החל משנת 2008 בידי המשטרה, ולפיכך ספק אם ניתן היה לראות בעותר כמי שהחזיק בנשק כדין ברציפות במשך 10 שנים, כנדרש על פי התבחין הרלוונטי. העתירה (עת"מ 24239-06-12) נמחקה, אולם בית המשפט (כב' השופט י' מרזל) פסק הוצאות לטובת העותר בשל האחור הרב בטיפול בערר (החלטה מיום 11.10.12).

ההחלטה שביסוד העתירה

5. בשנת 2012 נפתחו נגד העותר שלושה תיקי חקירה חדשים בעבירות של איומים ותקיפה. תיקים אלה נסגרו בעילה של חוסר ראיות. ביום 4.3.13 נפתח נגד העותר תיק חקירה רביעי בעבירה של תקיפה, ואף הוא נסגר בעילה של חוסר ראיות. ב"כ המשיב מציינת בכתב התשובה, כי תיק החקירה הראשון, שנפתח בינואר 2012, לא הוזן בעיתו למערכת הממוחשבת של המשטרה, ולפיכך המלצת המשטרה להשיב לעותר את רישיון הנשק שלו, והחלטת הממונה שבאה בעקבותיה (לאחר הגשת העתירה הקודמת) לא הביאו נתון זה בחשבון.

6. בתאריך 11.8.13, בעקבות הצטברותם של התיקים האמורים, שלח מפקד תחנת בנימין של משטרת ישראל מכתב לקצין רישוי נשק במשרד הפנים, ובמסגרתו המליץ על ביטול רישיונו של העותר לנשיאת נשק. במכתב כותב מפקד התחנה כי "כנגד הנ"ל מס' תיקים רב של איומים ותקיפות, מדובר בסכסוך עם תושבים אחרים ביישוב, כמו כן כנגד הנ"ל קיים מידע חסוי בגין אלימות ושימוש בנשק שלא כדין שאין לחשפו מתוקף חוק" (נספח ד' לכתב התשובה).

בהמשך למכתב, ביום 19.8.13 התקשר לעותר השוטר הקהילתי הפועל ביישוב בו הוא מתגורר והורה לו להפקיד את כלי הנשק שברשותו בתחנת המשטרה. העותר ציית אחר ההוראה אולם ביום 26.8.13 פנה בא כוחו למפקד התחנה בדרישה להשיב לעותר את כלי הנשק. אלא שביום 16.9.13 נשלחה לעותר הודעה על ביטול הרישיון לנשיאת כלי ירייה שהיה ברשותו. במכתב מיום 22.9.13 כותב סגן מפקד תחנת משטרת בנימין לב"כ העותר כי הוחלט כפי שהוחלט משום שבשנים 2013-2012 נפתחו כנגד העותר ארבעה תיקים שעניינם תלונות בגין תקיפה ואיומים, וכי כלי הנשק נתפסו על פי חוק סמכויות לשם שמירה על שלום הציבור, התשס"ה-2005 (נספח ה' לעתירה).

7. העותר ערר על ההחלטה האמורה ביום 13.10.13. משנקפו הימים ולא נתקבלה החלטה בערר, הוגשה העתירה שלפניי. יצוין, כי ארבעה ימים טרם הגשת העתירה ניתנה החלטת הממונה, הדוחה את הערר על יסוד תיקי החקירה שנפתחו בשנים 2012 ו-2013, המטים את הכף "לטובת האינטרס של שלום הציבור" (נספח ו' לכתב התשובה). משהומצאה ההחלטה לעותר, תיקן הוא את עתירתו, כמתחייב.

הטענות בעתירה

8. העותר טוען, כי אין כל עילה בדין לביטול רישיונות הנשק שניתנו לו. לשיטתו, מאז פסקי הדין שניתנו בעתירות הקודמות, לא חל כל שינוי עובדתי המצדיק זאת. בכל הנוגע לתיקי החקירה החדשים טוען העותר כי בית המשפט שדן בעתירה הקודמת היה מודע לאחד מהם, ועוד טוען הוא כי המדובר בתלונות סרק של שכניו. כמו כן מדגיש הוא כי התיקים נסגרו מחוסר ראיות.

לדבריו, הוא מתגורר ביישוב מבודד ובנסיבות אלה האפשרות כי יהיה זקוק לנשק לשם הגנה עצמית הינה אפשרות ריאלית וסבירה.

ולבסוף טוען העותר כי יש צורך בטעמים כבדי משקל כדי לשלול רישיון שכבר ניתן, להבדיל מהחלטה למתן רישיון.

9. המשיבים טוענים כי ההחלטה שנתקבלה ניתנה בסמכות וכי המדובר בהחלטה סבירה שאין להתערב בה. בטיעוניה עמדה ב"כ המשיבים על מחויבותם לשלום הציבור ולביטחונו. מחויבות זו מצדיקה משנה זהירות ומדיניות מצמצמת במתן רישיונות לכלי ירייה. לטענתה, גם תיקים שנסגרו מחוסר ראיות, כמו גם מידע מודיעיני, הם בעלי כוח ראייתי שיש בו לבסס החלטה מינהלית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ