דהרי ואח' נ' מדינת ישראל

החלטה

1. התובע, יליד 26/12/56 אובחן כחולה סכרת בגיל 44, וחמש שנים לאחר מכן הוחל בטיפול של זריקות אינסולין.

בשנת 2006 עבר אירוע של אוטם חד בשריר הלב ובעקבותיו עבר ניתוח מעקפים, וכן עבר ניתוח מורכב לשיחזור עורקי רגלו הימנית.

בינואר 2007 אובחנה איסכמיה חוזרת ברגל ימין והתובע עבר צינתור, אשר במהלכו הורחב עורק הרגל., ובאוגוסט אותה שנה עבר ניתוח וסקולארי נוסף ברגלו הימנית.

בספטמבר 2007 אובחן נמק בבוהן רגל ימין, והיא נכרתה עקב אבחון של גנגרנה.

באוקטובר 2007 אובחנה חסימת המעקף שנעשה ברגל ימין, והתובע נותח לצורך פתיחת הסתימה, ושוחרר מבית החולים כשהוא מהלך על שתי רגליו.

בפברואר 2009 החל התובע לרצות תקופת מאסר, ולטענתו, עקב רשלנות במעקב אחר מצבו הרפואי, הוחמר מאד מצבו הרפואי, וכארבעה חודשים לאחר שחרורו מהכלא עבר שני ניתוחים, אשר במהלך הראשון שבהם נכרתה רגלו הימנית מתחת לברך, וזמן קצר לאחר מכן היא נכרתה מעל הברך.

2. התובע המציא את חוות דעתו של דר' חוליו ויינשטיין, המפרט את כשלי הטיפול הרפואי והמעקב אחר מצבו הרפואי של התובע בכלא, ומגיע למסקנה, שהצורך בכריתת חלקים מרגלו הימנית של התובע נבע מהרשלנות במעקב אחר מצבו הרפואי ורשלנות במתן הטיפול הרפואי בכלא.

מחוות הדעת עולה, כי המעקבים לא היו סדירים, ולמעשה לא תאמו את ההמלצות הרפואיות, וכן עולה, כי התובע ויתר על המעקב, בלא שהוסברה לו התוצאה האפשרית של התנגדותו לבצוע המעקב, וכן עולה, כי חרף מצבו הרפואי החמור, הפסיקה רופאת הכלא את הטיפול באמצעות זריקות אינסולין, על פי בקשתו של התובע, מבלי שהסבירה לו את הסיכון שבהפסקת הטיפול בכלל, או באופן פתאומי בפרט.

מכל מקום, המומחה סבור, כי ההחמרה במצבו הרפואי של התובע שהגיעה לשיאה עם כריתת חלקים מרגלו הימנית, הינה תוצאה של ההתרשלות הרפואית שהפגינו רופאי הכלא בעת תקופת מאסרו.

3. יובהר מיד, כי הנני בספק האם הסמכות לדון בתובענה זו נתונה לבית המשפט המחוזי, וזאת נוכח גילו של התובע, ונוכח מצבו הרפואי עובר לתחילת מאסר, כאשר לא ברור, האם ניתן היה למנוע את כריתת הרגל אילו היה מתבצע המעקב כראוי, ואילו היה התובע מקבל את ההסברים הנדרשים עובר לויתורו להגיע לביקורת ועובר לבקשתו להפסיק את הטיפול באמצעות זריקות אינסולין.

באם יתברר, כי הסמכות לדון בתובענה זו נתונה לבית משפט השלום, כי אז מסתכן התובע בתשלום קנס בהתאם לתקנות האגרות, תוצאה שיש להימנע ממנה ככל הניתן.

4. נוכח האמור, יואיל ב"כ התובע ליידע את בית המשפט בתוך 7 ימים מהיום האם הוא מעביר את התובענה לבית משפט השלום.

באם לא תתקבל הודעה במועד כאמור, תועבר התובענה לבית משפט השלום ללא פנייה נוספת לב"כ התובע.

באם יחליט התובע להמשיך את ניהול התובענה בבית משפט זה, חרף האמור, תינתנה הנחיות באשר לאופן המשך ניהולה.

5. תזכורת פנימית לתאריך 13/3/14.

ניתנה היום, ל' אדר תשע"ד, 02 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.