דהן נ' שירביט חברה לביטוח בע''מ ואח'

פסק דין

מבוא ועובדות מוסכמות:

1.התובע מבקש לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 74,385 ₪ להיום בגין נזקיו הנטענים בעקבות מעשי פריצה וגניבה מחנות שבבעלותו ואשר במועדים הרלבנטיים לתביעה היתה מבוטחת באמצעות הנתבעת.

2.התובע הינו בעלים של חנות למימכר פרחים ואבזרי נוי ברח' החקלאים 5 בקרית ביאליק (להלן: "החנות").

3.במועדים הרלבנטיים לתביעה היתה החנות מבוטחת ע"י הנתבעת באמצעות פוליסה מסוג "שיר לעסק" ואשר תוקפה מיום 15.9.05 ועד ליום 30.6.06 (להלן: "הפוליסה"). הפוליסה כוללת כיסוי לאירועי פריצה וגניבה.

4.ביום 5.2.06, בסביבות השעה 21.00, אלמונים פרצו לחנות וגנבו מתכולתה. (להלן: "האירוע, או "אירוע הגניבה" בהתאם). במהלך האירוע פעלה מערכת האזעקה המותקנת בחנות והיא התקשרה לתובע אשר הגיע למקום כעבור זמן קצר בליוות אחיו.

5.חוקר מטעם הנתבעת (להלן: "החוקר") גבה את עדות התובע ואחרים בקשר לאירוע הגניבה.

6.ביום 13.2.06 חתם התובע על טופס הסכמה לביצוע בדיקת פוליגרף מחייבת (להלן: "הסכם הפוליגרף"). הנתבעת הזמינה עבור התובע בדיקת פוליגרף בהתאם להסכם הנ''ל לפיה הוא התגלה דובר שקר לעניין שווי תכולת החנות אשר נגנבה במהלך האירוע (להלן: "בדיקת הפוליגרף"). כמו כן, בבדיקת הפוליגרף נקבע כי שווי התכולה שנגנבה מן החנות נע בין 5,000-10,000 ₪, סכום שהינו בגבולות ההשתתפות העצמית כפי שנקבע בפוליסה.

7.הנתבעת דחתה אפוא את דרישת התובע לקבלת פיצוי בגין אירוע הגניבה, ומכאן התביעה.

8.לאחר שהצדדים הגישו תצהירי עדותם הראשית, הם הגיעו להסכמה דיונית אשר קיבלה תוקף של החלטה, לפיה, פסק הדין בתביעה ניתן ללא חקירת המצהירים ולאחר שכל צד סיכם את טענותיו בתביעה.

טענות הצדדים בתמצית:

9.התובע מבקש להתנער מתוקפו של הסכם הפוליגרף בטענה כי חסרים בו פרטים מהותיים הן לעניין זהות המומחה הבודק והן בשל העדר חתימת הנתבעת על ההסכם. כן טוען התובע כי לא ניתנו לו הסברים באשר למהות הסכמתו להבדק בפוליגרף והשלכתו על תביעתו.

לגוף העניין התובע טען כי במהלך האירוע נגנבה מהחנות תכולה בסך של כל כ - 58,000 ₪ נומינלי וזאת על פי חשבוניות מס של סחורות אשר רכש מספקים שונים עובר לאירוע הגניבה.

10.הנתבעת טוענת כי טענות התובע לעניין תוקפו של הסכם הפוליגרף מהוות הרחבת חזית מאחר והן הועלו בראשונה במסגרת סיכומי טענותיו. גם לגוף העניין יש לדחות טענות התובע כנגד תוקפו של הסכם הפוליגרף בנימוק כי התובע חתם עליו בפני החוקר אשר הסביר לו את תוכנו, התובע עצמו קרא את ההסכם, הבין את תוכנו ואף התייעץ עם סוכן הביטוח מטעמו. בהסכם הפוליגרף לא נרשמה זהות המומחה הבודק מאחר ובמועד חתימתו הוא לא היה ידוע ומכל מקום לא הוכח כי לו ידע התובע פרט זה, הוא היה מסרב לחתום על הסכם.

לענין העדר חתימת הנתבעת על הסכם הפוליגרף נטען כי החתימה הינה פורמאלית.

דיון:

11.בכתב התביעה נמנע התובע להתייחס, ולו ברמז, להסכם הפוליגרף ולבדיקת הפוליגרף אשר עבר בעקבות חתימתו. מאידך בכתב ההגנה של איש הנתבעת בפני התביעה נאמר בסעיף 3 כדלקמן:

"המדובר במעשה הטעייה: התובע חתם על הסכם פוליגרף שתוצאותיו מחייבות

את הצדדים (מצ"ב ההסכם ומסומן א'), תוצאות הפוליגרף מוכיחות כי הרכוש שנגנב אינו הרכוש שטוען התובע כי נגנב. הפוליגרף מוכיח כי הרכוש שנגנב מגיע לכל היותר לסכום ההשתתפות העצמית שבפוליסה (מצ"ב תוצאות הפוליגרף המחייב ומסומן ב')" (ההדגשה הינה במקור – ר.ח.).

על אף טיעוני הנתבעת לעיל באשר לתוקפו של הסכם הפוליגרף נמנע התובע, משיקוליו, מהגשת כתב תשובה לכתב ההגנה על מנת להתייחס במסגרתו לתוקפו של הסכם הפוליגרף.