עפ"ת
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
|
13294-04-13
24/06/2013
|
בפני השופט:
יעקב שפסר
|
- נגד - |
התובע:
צוריאל דהן
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
פסק-דין |
פסק דין
בפניי ערעור על החלטת בית משפט תעבורה רמלה בתיק תעבורה פ"ל 718/08 לפיו הורשע המערער בעבירה של נהיגה בפסילה ועונשו נגזר לפסילה בפועל בת 3 שנים, קנס 500 ₪, פסילה על תנאי בת 6 חודשים ל- 3 שנים, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים.
בנימוקי הערעור מציין ב"כ המערער כי המערער הודה בהזדמנות הראשונה ובית המשפט גזר עונשו והורה כי "הפסילה תחל מהיום". משלא הוצא על ידי מזכירות בית משפט קמא אישור הפקדה, פנה ב"כ המערער למזכירות בבקשה ליתן אישור הפקדה ועל בקשתו ניתנה החלטה על ידי כב' השופטת מגי כהן כי מועד תחילת ריצוי הפסילה יהיה מיום הפקדת הרישיון או תחליף הפקדה שהוא יום 13.3.13.
במסגרת הערעור מתבקש בית שמפט לקבוע שהפסילה תחשב מיום גזר הדין 11.3.09.
ב"כ המשיבה מבקשת לדחות הערעור מכל וכל לאור פסיקה מפורשת של בית המשפט העליון ברע"פ 2990/11 דוד עמר נ' מדינת ישראל.
לגופו של עניין דין הערעור להידחות.
על פי עובדות כתב האישום ביום 29.11.2007 נשפט המערער בבית משפט תעבורה בקרית גת בתיק מס' 31548/07 ונדון בהעדרו לפסילה בפועל בת 3 חודשים.
ביום 23.1.08 הודע למערער גזר הדין הנ"ל על ידי השוטר יפתח פלדמן.
ביום 4.8.08 נתפס המערער נוהג ברכב פרטי בכביש 411 ק"מ 11.
בגין עובדות אלה הורשע המערער בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון תקף ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח.
המערער היה מיוצג על ידי ב"כ והודה בעובדות כתב האישום במסגרת הסדר טיעון. בתום הדיון המערער לא הפקיד רישיונו.
ברע"פ 2990/11 חוזר כב' השופט ג'ובראן על מושכלות יסוד לעניין הוראות תקנות 556 ו- 557(א) לתקנות התעבורה ועל קביעת כב' הנשיאה בייניש בדנ"פ 1423/11 כהן נ' מדינת ישראל כי על מי שנגזר עונש פסילה מוטלת החובה להפקיד רישיונו בבית משפט שהורה על פסילתו, חובה שאינה מתבטלת בשל העובדה שהפקיד רישיונו קודם לכן בבית משפט קמא ובהליך אחר.
דרישת ההפקדה או תחליפה איננה בעלת אופי טכני בלבד אלא טמונה בה הפנמת האיסור והעונש שהוטל על נאשם ובענייננו על המערער. עוד נקבע, כי ההפקדה נועדה "לחסום" מניפולציות אפשריות מצד נידונים העלולים לנצל לרעה מצבים של חוסר תיאום בין המזכירויות השונות או בפערי זמן בעדכון תקופות הפסילה המצטברות (פרשת כהן, פסיקה 4 לפסק דינה של השופטת חיות).
דהיינו, על פי הלכת בית המשפט העליון יש להפקיד רישיון נהיגה לצורך מניין פסילה בכל תיק ותיק בו הורה בית משפט על פסילה בפועל. קל וחומר שיש לבצע הפקדה בתיק בית המשפט בו נגזר עונשו של נדון לפסילה בפועל בשעה שלא קיימת פסילה אחרת קודמת לה בזמן מתיק אחר.
אין להקיש לענייננו מרע"פ 7431/10 פלוני נ' מדינת ישראל, ניתן על ידי כב' השופט רובינשטיין, מקרה שבו למערער מעולם לא היה רישיון נהיגה. נקבע על ידי כב' השופט רובינשטיין כי במקרים בהם נגזר עונש פסילה מקבלת רישיון נהיגה על מי שמעולם לא החזיק ברישיון כאמור, תקופת הפסילה תימנה מהמועד שנקבע בגזר הדין ואין על נאשם בלתי מורשה שנגזר עליו עונש פסילה, החובה להמציא תצהיר לפי תקנה 557(ב) לתקנות התעבורה, שכן תקנה זו על פי לשונה הברורה, חלה אך ורק על מי שהיה בידו רישיון נהיגה.
הערעור נדחה.
המזכירות תשלח עותק פסק דין זה לצדדים ולבאי-כוחם.
ניתן היום, ט"ז תמוז תשע"ג, 24 יוני 2013, בהעדר הצדדים.