דהן נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

החלטה

המבקש עותר לבטל את פסק הדין שניתן ביום 15.4.13, אשר ביטל את ההליך עקב חוסר תום לב בהתנהלות החייב בהליך.

ההליך בוטל עקב פיגורים בתשלומים, אי הגשת דוחות ואי המצאת פרטים שנדרשו על ידי המנהל המיוחד.

בנוסף לכך, לא המציא החייב למנהל המיוחד מסמכים שנדרשו על ידו באשר לעסק העצמאי שהותר לחייב לנהלו.

החייב טוען היום לתיקון המחדלים, אך לא מצאתי כי כך הדבר.

ראשית, האפשרות לניהול עסק (של שיפוצים/תיקוני מזגנים) ניתנה לחייב בתנאים ברורים שהוצבו על ידי המנהל המיוחד (ר' החלטה מיום 31.5.12), לרבות ניהול חשבון בנק בו יתרכזו הכנסות והוצאות העסק, והמצאת תדפיסי הבנק לדוחות שיוגשו על ידי החייב למנהל המיוחד, אך החייב לא קיים תנאים אלה. עובר לביטול לא המציא החייב למנהל המיוחד מסמכים כלשהם לגבי העסק שהוא מנהל (למעוט לגבי תקופה מסוימת, ואף זאת רק לאחר שהמנהל המיוחד הגיש דוח מעדכן והחייב נדרש להגיב עליו). לאחר הביטול, המציא החייב מסמכים חלקיים בלבד, ובנוסף, טען כי לא ניהל כלל חשבון בנק, שכן אף בנק לא הסכים לאפשר לו לפתוח חשבון. למותר לציין, כי אם כך הדבר, אסור היה לחייב לנהל עסק עצמאי. לא רק זאת, אלא שהתברר כי דבריו אלה של החייב עומדים בסתירה מוחלטת להודעה שהגיש לבית המשפט ביום 22.11.12, בה טען כי פנה לבנק הדואר ביום 20.11.12 על מנת לפתוח חשבון בנק, והבנק נענה לבקשתו.

ההסבר שניתן לסתירה זו על ידי החייב (התייחס לחשבון קודם והמנהל המיוחד טעה בהבנת דבריו) לאו הסבר הוא, שכן הדברים עולים מפורשות מהודעת החייב מיום 22.11.12. לא רק זאת, אלא שהחייב צירף לאותה הודעה אישור של בנק הדואר על פתיחת החשבון.

המסקנה הברורה העולה מהאמור לעיל היא כי החייב לא אמר אמת בגרסתו הנוכחית, וממילא הסתיר את התנועות באותו חשבון בנק.

בנוסף, החייב לא שיתף ואינו משתף פעולה עד היום עם דרישת המנהל המיוחד לקבלת פרטים לגבי דירה שזכויות החייב בה הועברו לאשתו עוד ב-1979, אשתו מכרה דירה זו לאחרים, אך החייב מתגורר באותה דירה בדיוק, ברשותם של אותם אחרים, תוך שהוא מציין כי אינו יודע את שמותיהם. דרישות המנהל המיוחד לא נענו, וכל שהמציא החייב הוא את הסכם הגירושים מ-1979.

בתגובתו האחרונה טען החייב כי פנה לדיירים באותה דירה וביקש לקבל את פרטי הבעלים ואלה סירבו.

למותר לציין כי החייב לא עשה מאמץ מינימלי בעניין זה, והרי יש דרכים לא מעטות לקבל פרטי הבעלים (לרבות פעולה פשוטה של הוצאת נסח רישום מקרקעין. בנוסף, הרי החייב קיבל רשות להתגורר בדירה, וגרסתו כי אינו יודע ממי קיבל את הרשות היא יותר מתמוהה. בנסיבות שיש להגדירן לפחות כחשודות, היה על החייב לשתף פעולה באופן מלא עם המנהל המיוחד על מנת לסלק את החשד, וזאת לא עשה.

יש מצבים בהם ייעתר בית המשפט לבקשת חייב לביטול פסק דין המבטל את ההליך. לצורך כך, על החייב להיות "צח כשלג", שכן בדרך כלל מחדלים ממושכים מביאים לביטול ההליך, ועל מנת להשתכנע שאין כוונת החייב לחסות שוב בצל ההליך וליהנות מהגנתו, תוך צבירת מחדלים נוספים, דורש בית המשפט שיתוף פעולה מלא עם כל דרישות ההליך.

בענייננו, לא כך הדבר. ההליך בוטל לאחר שניתנו לחייב הזדמנויות לא מעטות לתקן את מחדליו, אך הוא לא ניצל הזדמנויות אלה.

לא למותר יהא להביא את ההחלטה האחרונה שניתנה בטרם בוטל ההליך (החלטה מיום 8.3.13) וזו לשונה:

"המועד שנקבע בהחלטה מיום 12.2.13 מוארך, עד 4.4.13.

אני מבהיר לחייב כי נדרש תיקון כל המחדלים ללא יוצא מהכלל, לרבות סילוק פיגורים, הגשת דוחות, מתן הפרטים המלאים לגבי הדירה ברחוב שי עגנון 195 ראשון לציון כולל זהות הבעלים.

מבהיר גם כי חייב הנמצא בהליכי פשיטת רגל ומסתבך בהליכים פליליים, אינו יכול לבוא ולטעון לאחר מכן כי בשל ההליכים הפליליים אינו יכול לקיים את חובותיו שבהליך. ייתכן שאינו מתאים להליך, ועליו להמתין לעת אחרת. מכל מקום, הארכה הניתנת מוגבלת בזמן כאמור, ואם לא יעמוד החייב בארכה נוספת זו צפוי ביטול ההליך".

על החייב היה להגיש עד 4.4.13 (מועד מוארך) הודעה האם הסיר את כל מחדליו ולצרף אסמכתאות, אך לא עשה זאת, חרף ההתראה המפורשת שקיבל, ולפיכך בוטל ההליך בפסק הדין מיום 15.4.13.

החייב טען כי מספר הנושים שהגישו תביעות חוב קטן מאלה שהוצהרו על ידו, ולכן יש לתת לו אפשרות להמשיך בהליך. לא ראיתי במספר מגישי תביעות החוב משום שיקול משמעותי בעניין זה, ובכל מקרה, מדובר ב-12 נושים בהיקף חובות של למעלה מ-10 מיליון ₪.

מאחר וחוסר שיתוף הפעולה של החייב נמשך, והוא אף טען לעובדות בלתי נכונות במסגרת בקשתו הנוכחית, איני מוצא כל טעם לבטל את פסק הדין שניתן ואני דוחה את בקשת החייב לבטל את פסק הדין.