דהן נ' כהן

פסק דין

בפניי תובענה כספית מיום 7.2.2008 בסך של 59,200 ₪ .

רקע עובדתי וטענות הצדדים :

1)התובע הינו תושב קרית-שמונה וחשמלאי מוסמך במקצועו , אשר בין השנים 1995 – 2007 הועסק כעובד שכיר בתפקיד חשמלאי מוסמך במסגרת חברת "בן.ר.ז ניהול ואחזקות (1995) בע"מ" הנמצאת בבעלותו של מר בני נחמיה ומפעילה את המרכז המסחרי "קניון נחמיה" בקרית-שמונה (להלן : "הקניון") . הנתבע הינו מנכ"ל הקניון , אשר שימש כמנהלו הישיר של התובע במהלך השנים בהם הועסק התובע בקניון .

2)לטענת התובע , במהלך 12 שנות עבודתו בקניון נדרש לבצע בעבור הנתבע ובני משפחתו עבודות פרטיות מחוץ למסגרת שעות עבודתו כעובד שכיר בקניון עבודות לרבות עבודות בתחום החשמל , עבודות בתחום הבנייה והאחזקה וכן גם עבודות סבלות מבלי ששולמה לו מלוא התמורה בגין ביצוע כלל העבודות אותן ביצע בעבור הנתבע ובני משפחתו – עבודות המוערכות על ידו בסכום כולל של 59,200 ₪ . לגרסת התובע , בין השנים 1996 – 1997 ביצע בעבור הנתבע עבודות התקנת תשתית חשמל בבית חדש בו התעתד לגור הנתבע ברחוב עירית 12 בקרית-שמונה. לטענת התובע , עבודות אלו התבצעו מדי יום ונמשכו כשנתיים ימים .

3)לדבריו , הוא נאלץ לבצע את העבודות הללו על חשבון שעות עבודתו כעובד שכיר בקניון במשך ארבע עד שמונה שעות עבודה ליום – עובדה אשר אילצה אותו לעבוד מספר שעות נוספות מדי יום על מנת להשלים את העבודות אותן לא הספיק לבצע בתוקף עבודתו כעובד שכיר בקניון . לגרסת התובע , מיד עם סיום ביצוע עבודות התקנת תשתית החשמל בביתו של הנתבע ברחוב עירית 12 בקרית-שמונה שילם לו הנתבע סכום של 1000 ₪ בלבד , הגם שלגבי דידו של התובע , שכר טרחתו הראוי בגין ביצוע עבודות אלו הינו 21,600 ₪ (450 ₪ ליום עבודה * 48 ימי עבודה) .

4)התובע מוסיף וטוען , כי במהלך שנת 2002 שכר בנו של הנתבע , מר חיים כהן , בשטח הקניון חנות בשם "או.אם.סי. מחשבים בע"מ" , אשר שימשה כחנות לממכר מחשבים וציודי מחשב. לגרסת התובע , הנתבע , אשר במקביל לעבודתו כמנכ"ל הקניון היה גם שותפו של בנו בחנות המחשבים , ניצל לרעה את עצם היותו מנכ"ל הקניון ואילץ את התובע בכפייה לבצע עבודות תשתית חשמל בחנות ולחבר את חנות המחשבים למונה החשמל של הקניון מבלי להתקין לחנות מונה חשמל נפרד כפי שהדבר נעשה ביתר החנויות . אליבא דטענת התובע , הנתבע ובנו לא טרחו לשלם לו את שכר טרחתו בגין ביצוע עבודות תשתית החשמל הללו , אשר נאמדות על ידי התובע בסכום כולל של 9900 ₪ (22 ימי עבודה *450 ₪ ליום עבודה) .

5)התובע מוסיף וטוען , כי במהלך שנת 2003 ביצע בעבור הנתבע עבודות חשמל ובנוסף לכך גם עבודות בנייה נוספות (כגון : חיפוי אבן ירושלמית , בניית חנייה ובניית קיר אבן) בעליית גג בדירה הנמצאת בבעלות הנתבע ברחוב דן 2 בקרית-שמונה , וזאת לצורך הכשרת עליית הגג של הדירה כחדר אירוח ("צימר") . לטענת התובע , הנתבע לא שילם לו ולו גם אגורה שחוקה אחת בגין העבודות הללו וזאת למרות שנדרש לבצע את העבודות במשך 6 – 8 שעות עבודה ביום במשך 15 ימי עבודה . אי לכך , גורס התובע כי שכר טרחתו הראוי בגין ביצוע עבודות אלו צריך לעמוד על סך של 6750 ₪ .

6)לטענת התובע , במהלך שנת 2006 ביצע בעבור הנתבע עבודות חשמל (במיוחד החלפת גופי תאורה , מפסקים ושקעים וכבלים) בחנות הנמצאת בבעלותו באזור התעשייה הדרומי בקרית-שמונה , מבלי ששולמה לו ולו אגורה שחוקה בגין ביצוע העבודות הללו למרות שעבודתו נמשכה כעשרה ימי עבודה . אי לכך , סבור התובע כי על הנתבע לשפותו בגין ביצוע העבודות הללו בשכ"ט ראוי בסך כולל של 4500 ₪ .

7)התובע מוסיף ומציין , כי במהלך חודש אוגוסט 2006 נפגע ביתו של הנתבע מרסיסי קטיושות במהלך מלחמת לבנון השנייה ובשל כך קיבל פיצוי כספי מ"רשות המיסים" . לטענת התובע , חרף העובדה שהנתבע קיבל פיצוי מ"רשות המיסים" אזי האחרון לא טרח לשלם לו את שכרו בעבור עבודות חשמל הללו המוערכות על ידו בסכום של 3150 ₪ .

8)התובע מוסיף ומציין , כי במשך כל תקופת עבודתו בקניון אולץ לבצע בעבור התובע ובני משפחתו עבודות אחזקה וכן גם עבודות פיזיות שונות הכוללות בחובן סחיבת משאות כבדים במסגרת ההכנות לטקסים ולמסיבות אשר נערכו בבתיהם . לשיטתו , שכר טרחתו הראוי בגין ביצוע העבודות הללו נאמד על ידו בסכום כולל של 8000 ₪ , וכי בכל אותם פעמים בהם ביצע את העבודות הללו לא טרח הנתבע לשלם לו ולו אגורה שחוקה אחת .

9)בתאריך 16.1.2008 פנה התובע אל הנתבע במכתב דרישה לתשלום פיצוי כספי בגין ביצוע כלל העבודות המפורטות מעלה בסכום כולל של 57,490 ₪ . אולם במכתב תשובה מיום 25.1.2008 הבהיר בפניו הנתבע , כי מדובר בניסיון סחיטה הנובע כתוצאה ישירה מסיום העסקתו של התובע בקניון . הנתבע מוסיף ומציין , כי התובע קיבל את מלוא התמורה הכספית המוסכמת בגין מרביתן המכריע של העבודות אותן ביצע בעבור הנתבע באופן פרטי , למעט במקרה חד-פעמי שבמסגרתו הסכים התובע מרצונו החופשי , לבצע בדירת הנתבע עבודה פשוטה וקצרה שעניינה התקנת שקעי חשמל בדירה , וכן במקרה נוסף שבו התובע וכן מספר אנשים נוספים סייעו באופן וולונטרי בידי אחד מילדיו להעביר את תכולת דירתו אל תוך משאית הובלה אשר הובילה את מטלטליו אל עבר מקום מגוריו החדש בתל-אביב .

10)הנתבע מוסיף ומציין , כי בגין העבודות אשר בוצעו על ידי התובע בין 2/1996 – 5/1997 התאריכים הן בביתו הפרטי שולמה לתובע מלוא התמורה המוסכמת בסך של 4000 ₪ אותם שילם לתובע הן בשיק (1000 ₪) וכן גם בכסף מזומן (3000 ₪) . בנוסף לכך , גורס הנתבע , כי דין התובענה בגין ראש פרק זה להידחות על הסף מחמת התיישנותה בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק ההתיישנות , התשי"ח – 1958 שכן התובענה הוגשה לביהמ"ש במהלך חודש פברואר 2008 בעוד שהעבודות בוצעו בין 11 - 12 שנים טרם הגשת התובענה . אשר לעבודות אותן ביצע התובע בשטח הקניון מדגיש הנתבע , כי מדובר בעבודות אשר בוצעו על ידי התובע כחלק בלתי נפרד מעבודתו השוטפת , וכי הקניון גובה משוכרי החנויות "דמי התאמה" בהתאם לדמי השכירות אותם הינם משלמים לקניון .

11)בכל הנוגע לעבודות אשר בוצעו בשנת 2003 במבנה המשמש כצימר מדגיש הנתבע , כי העבודות הללו לא בוצעו על ידי התובע בשנת 2003 , אלא בוצעו בין השנים 1997 – 1998 על ידי קבלן חשמל מנצרת , אשר אין הוא זוכר את שמו . אליבא דשיטת הנתבע , ככל שהתובע סבור כי יש לשפותו בגין סיועו לקבלן מנצרת בביצוע העבודות הללו , הרי שדין התובענה בגין ראש פרק זה להידחות נוכח הוראות חוק ההתיישנות .

12)באשר לעבודות אשר בוצעו בשנת 2006 בחנות הנמצאת באזור התעשייה הדרומי בקריית-שמונה מדגיש הנתבע , כי מדובר בעבודות אשר הוזמנו על ידי בנו ולא על ידו , וכי בניגוד לנטען על ידי התובע , מדובר בעבודות חשמל פשוטות ביותר (החלפת ניאונים) במשך שלוש עד ארבע שעות בלבד שבגינם קיבל התובע מבנו של הנתבע תמורה כספית (500 ₪ במזומן , 9 ראשי דיו למדפסת מחשב והשאלת רכב מסחרי חינם אין כסף למשך 48 שעות) .

13)בכל הנוגע לעבודות אשר בוצעו על ידי התובע במהלך שנת 2006 לאחר מלחמת לבנון השנייה ופגיעת רסיסי הקטיושה בביתו של הנתבע , מדגיש הנתבע , כי בניגוד לנטען בכתב התביעה, הרי שמדובר בעבודה שארכה כשעת עבודה בלבד ואשר כללה את החלפת מכסי שקעי החשמל בבית ותו לו – עבודה אשר בוצעה על ידי התובע מרצונו החופשי בלא כל תמורה . כמו כן , התכחש הנתבע לכך שהתובע אולץ על ידו לשמש כאיש אחזקה בעבורו ובעבור בני משפחתו ו/או כי נדרש לבצע בעבורם עבודות סבלות כאלו ואחרות . הנתבע מוסיף ומציין , כי עדי התביעה שימשו לכל היותר כקבלני משנה מטעמו של התובע , וכי הנתבע אף שילם להם את שכר טרחתם המוסכם .

דיון והכרעה :

העבודות בדירת הנתבע ברחוב עירית 12 בקרית-שמונה בין השנים 1996 – 1997 :

14)בענייננו, העבודות אותן ביצע התובע בעבור הנתבע לא התבצעו כחלק שוטף מעבודתו כעובד שכיר בקניון , אלא כעבודה פרטית/קבלנית אותה ביצע בעבור הנתבע תמורת שכר מבלי שהתקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין הנתבע כאמור בהוראות סעיף 1 לחוק חוזה קבלנות , תשל"ד – 1974 . לפיכך , סלע המחלוקת בענייננו הינו , האם התובע קיבל את מלוא שכרו מהנתבע כאמור בהוראת סעיף 2 לחוק חוזה קבלנות , והאם חלק מהעבודות אכן התבצעו בלא תמורה כספית לאחר שהתובע הביע את רצונו שלא לקבל תמורה כספית ביצוען נוכח יחסי החברות הקרובים אשר שררו ביניהם באותה עת . כמו כן , יש להידרש לשאלה מהו בסיס השכר שלאורו יש לבחון את זכאותו של התובע לשיפוי כספי , דהיינו , שכר טרחה ראוי בסך של 450 ₪ ליום , כפי עמדת התובע , או שמא שכר הטרחה המוסכם בגין כל אחת מן העבודות כפי עמדת הנתבע .

15)סלע המחלוקת בכל הנוגע לעבודות אשר התבצעו בדירת הנתבע ברחוב עירית 12 בקרית-שמונה בין השנים 1996 – 1977 הינו משפטי מדעיקרו , קל וחומר , נוכח הבהרת התובע בסיכומיו (ראה : סעיף 45 לסיכומים) , כי אין מקום לסלקה , נוכח העובדה שהתובע פוטר ממקום עבודתו בקניון בתאריך 26.9.2007 , ולכן, נוכח חששו מאיבוד מקום עבודתו בקניון ומעמדו הבכיר של הנתבע כמנהל הקניון , הרי שלא היה סיפק בידיו להגיש את התובענה בתוך שבע שנים ממועד ביצוע העבודות .