אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דהן נ' חברת עורכי דין עזריאלנט לישראל בע"מ

דהן נ' חברת עורכי דין עזריאלנט לישראל בע"מ

תאריך פרסום : 05/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"א, תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
21874-05-11,57173-05-11
22/04/2013
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
התובע:
חברת עורכי דין עזריאלנט לישראל
הנתבע:
מירב דהן
פסק-דין

פסק דין

בפני שתי תביעות שהדיון בהם אוחד.

ת.א. 57173-05-11 תביעה שטרית - חברת עורכי דין החברה (להלן"החברה") נגד דהאן מירב (להלן ("מירב")

1. זוהי תביעה כספית על סך 142,680 ₪ שמקורה בבקשה לביצוע שטר אשר ניתנה בה רשות להתגונן. השיק נשוא תביעה זו, הינו אחד מתוך 3 שיקים אשר נמסרו לחברה על חשבון שכ"ט, על ידי הנתבעת.

טענות ההגנה של מירב בתביעה השטרית

2. טענות הנתבעת כפי שעלו בתצהיר ההתנגדות לביצוע שטר, אשר הפך לכתב הגנה הן, כי השיק נמסר לחברה על חשבון שכ"ט והיא חולקת על זכאותה לקבלתו.

לטענתה, היא הגיעה לפגישה במשרדי החברה ביחד עם הוריה בחודש נובמבר 2010, בעת שיחסיה עם בעלה עלו על שרטון ועת הייתה במשבר קשה. היא חתמה על הסכם שכה"ט הראשון, מבלי שניתן לה לעיין בו.

עוד לטענתה, ההסכם בנוי מסעיפים המפנים לסעיפים אחרים, מה שהקשה עליה להבינו, מה עוד שבכל סעיף יש אפשרויות שונות של גבית שכר הטרחה. בהסכם סומן בעיגול סעיף 5, רק מהסיבה שלבעלה רכוש רב ובהיותו בעל חברה. טוענת הנתבעת, שעוד טרם נעשתה פעולה כלשהי על ידי החברה, נקבע מראש שכ"ט בסך 469,000 ₪ בצירוף מע"מ, עבור ניהול כל התיק. לחילופין, נקבע שכ"ט בסך 369,000 ₪ בצירוף מע"מ, בעבור הגשת תביעות ו/או ניהול מו"מ והופעה בקדם משפט, ללא ישיבת הוכחות וללא הגבלת זמן. בנוסף, מדובר בחוזה מקפח שכן סעיף ג.8 לו קובע, שגם בנסיבות שבהן תתקשר בהסכם עם בעלה ויתקיים שלום בית, יהיה עליה לשלם שכ"ט בסך 369,000 ₪ בצירוף מע"מ.

3. בצדו השני של ההסכם הראשון, נקבעו בכתב יד, שני תנאים מתלים לקביעת שכה"ט: סעיף 1 לתוספת קבע, שאם היא תקבל במסגרת חלוקת הרכוש, את מחצית דירת המגורים, בהנחה שזכויות אלה רשומות על שמה, וסכום של מיליון ₪ ישולמו לחברה רק ההוצאות. סעיף 2 קבע ששכה"ט ישולם מתוך הסכומים הראשונים שיתקבלו מעל מיליון ₪ או מעל מחצית הדירה.

שבוע לאחר מכן, בחודש דצמבר 2010, הגיעה מירב לבד למשרדי החברה, נציגי החברה ניצלו את העובדה שהגיעה למשרדיהם לבד והחתימו אותה על הסכם שכ"ט חדש - השני, שגם הוא הסכם אחיד. היא נדרשה למסור באותו מעמד 3 שיקים על חשבון שכה"ט, אשר אחד מהם הינו נשוא תביעה זו.

4. הסכם שכה"ט השני נחתם, כך מירב, כיוון שהחברה ביקשה לשים ידה על אחוזים מחלקה של הנתבעת בחברה של בעלה. לכן נקבע בו, שהסך 369,000 ₪ במזומן ובתוספת מע"מ, הינו שכר הטרחה המינימאלי, שאינו תלוי בהיקף שעות עבודה ופעולות שיבוצעו בתיק, ויהיה תקף גם אם הנתבעת תחליט להגיע עם בעלה לשלום בית.

בהסכם השני הוספה הוראה, ששכר הטרחה יכלול בנוסף, אחוזים ממה שתקבל הנתבעת בפסק דין, או כל הסדר או בפועל מעבר לחלקה בדירה ולמיליון ₪, בכפוף לסכום המינימום. לטענתה, היא לא קיבלה כל הסבר על משמעות ההסכם ולכך, שיהיה עליה לשלם סכומי מינימום ככל שתגיע לשלום בית עם בעלה.

5. מוסיפה הנתבעת, שהחברה הגישה בשמה, תביעה נגד בעלה, לפירוק שיתוף מבלי שנמסר לה מידע על כך, ומבלי שנמסר לה מידע על הסעדים הזמניים שהתבקשו בשמה. לדבריה, התרשלה החברה בהגשת תביעה לפירוק שיתוף בלא הגשת תביעה לגירושין.

מכיוון שבינואר 2011 הגיעה הנתבעת לשלום בית עם בעלה, מבלי שנחתם ביניהם כל הסדר, היא הודיעה לחברה שאין לה צורך בשירותים משפטיים וברצונה למשוך את התביעה, שהייתה אז בשלביה הראשונים. החברה טענה שאינה מאמינה שהנתבעת הגיעה להסדר עם בעלה, והודיעה, כי תסכים לוותר על שכ"ט על בסיס אחוזים, רק אם ישולם לה סכום המינימום. הנתבעת מציינת, כי סירבה להחליף את שלושת השיקים בשיק לפירעון מיידי.

ת.א. 21874-05-11 – התביעה להצהרה על בטלות הסכמי שכר הטרחה - תביעת מירב נגד החברה:

6. מירב הגישה נגד החברה תביעה להצהרה על ביטול שני הסכמי שכה"ט שנחתמו בין הצדדים, בטענה, שמדובר בחוזה אחיד עם תנאים מקפחים, על פיו על מירב לשלם לחברה תשלומי שכ"ט, כאשר לחברה מוקנית הזכות לקבוע את שכה"ט המינימלי שייגבה ממירב, ללא קשר להיקף העבודה.

מדובר, לטענת מירב, בהסכם המנוסח בשיטה של הפניה מסעיף לסעיף, והוספת סעיפים על גב ההסכם, ואפשרויות שונות לקביעת שכה"ט.

מירב בכתב תביעתה חוזרת על הטענות המפורטות בכתב ההגנה שהוגש על ידה בתביעה השטרית שהגישה נגדה החברה. לטענתה, ביום 20/12/10 הגישה החברה תביעה לפירוק שיתוף בין הנתבעת לבעלה, וכן בקשה לצווים זמניים שנכתבה על פורמט קבוע, שנמצא אצל החברה.

7. לאור המפורט, הטענה שמדובר בחוזים אחידים ובהפרת חובת הנאמנות של החברה ללקוח, באי הסברת הסכמי שכה"ט והמשמעויות הכספיות שלהם, עותרת מירב לקבוע שהסכמי שכה"ט בטלים בשל פגם בכריתתם.

כן עותרת מירב לקבוע, כי החברה הפרה את חובת ההגינות, הנאמנות ותם הלב, וכי קביעת שכ"ט מינימאלי שאינו יחסי לעבודה שבוצעה, הינה התעשרות שלא כדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ