דהן נ' אברהמסון

פסק דין

1.ביום 24.11.06, התובע רכש מאת הנתבע רכב מסוג סוזוקי שנת ייצור 1996 תמורת 18,000 ₪.

אין מחלוקת בין הצדדים, המחיר נמוך ממחיר המחירון, עקב תקלות ופגמים במצב הרכב שפורטו בגוף הסכם המכירה.

כמו כן, נאמר בהסכם כי "הרכב בבעלות פרטית בעבר ובהווה".

הנאמר בקשר לבעלות פרטית היא תוצאה ישירה מהצהרת הנתבע – הנתבע הסתמך במתן הצהרתו על שיחה שהתנהלה עם בעל המוסך אשר בזמנו מכר לו את הרכב.

2.אולם, התברר לתובע לאחר המכירה כי הרכב היה שייך ב עבר למועצה מחבל לכיש.

לכן, התובע טוען שדובר בהפרה יסודית של ההסכם: על פי המקובל לפי מחירון לוי יצחק, שווי הרכב מופחת בין 25%-35% עקב כך שלא היה בבעלות פרטית.

מחיר המחירון בעת ההסכם היה 30,000 ₪ ולכן הוא תובע 7,500 ₪.

התובע טוען שזכותו לבסס את סכום התביעה על המחירון ולא על מחיר העסקה מכיוון שהשקיע ברכב על מנת להביאו למצב תקין ולכך לכשימכור את הרכב יספוג ירידה מהמחיר המלא – אותה ירידה שהוא דורש מהנתבע בתביעה זאת.

3.הנתבע הסתמך על השיחה עם בעל המוסך מר דוד ואבה. מאז פתיחת ההליך לא דיבר עם מר ואבה אשר בינתיים החליף את מספר הטלפון שלו: לא זו בלבד, אלא נודע לנתבע הרבה זמן אחרי האירוע שהמוסך של מר ואבה אינו מוסך מורשה ושהוא אדם מפוקפק.

4.התביעה מתקבלת באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

א.הצהרת הנתבע לגבי בעלות הרכב, גם אם ניתנה בתום לב, היתה לא מדויקת ונגעה בפרט חשוב ומשמעותי אשר השפיע על החלטת התובע לקנות את הרכב.

ב.התוצאה היא שקיים הפרש בין שווי הרכב על פי ההסכם ושוויו האמיתי.

על הנתבע לפצות את התובע על ההפרש האמור.

ג.באשר למידת הנזק: מקובל עלי דברי התובע שכוונתו להשקיע ברכב ושהוא עלול לספוג נזק כאשר הוא ימכור אותו בעתיד. יחד עם זאת, מדובר ברכב במצב מכני ירוד וספק אם ניתן להחזירו למצב תקין לחלוטין.

ירידת ערך על פי מחירון יצחק לוי הוא בגדר חומר מסייע לבית המשפט ולא דובר בקביעה החלטית.

לאחר ששקלתי את כל הנסיבות, אני מעריך את הפסדו של התובע בסך של 3,500 ₪.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 3,500 ₪ ועוד 350 ₪ הוצאות משפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק, החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ב ניסן תש"ע, 06 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.