דהן ואח' נ' בורץ ואח'

פסק דין

1.התובעים, זוג נשוי, רכשו דירה למגוריהם.

את הדירה רכשו התובעים מהנתבע 1 (להלן – "בורץ"), עפ"י הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 26/2/09.

אין מחלוקת על כך שהבניין, שבו הדירה נשוא התביעה, נבנה בעקבות עיסקת קומבינציה שנעשתה בין שני הנתבעים, ולפיה נבנה הבניין על קרקע שהיתה בבעלות הנתבע 1, והנתבע 2 ביצע את עבודות הבניה. על פי הסכם הקומבינציה היה הנתבע 1 זכאי לקבל את הדירה נשוא התביעה.

2.התובעים טוענים כי בדירה נמצאו ליקויים רבים והם דורשים פיצוי בגין עלות התיקונים בהתאם לחוות דעת, שצורפו בגין סכומים שהוציאו לביצוע תיקונים שונים וכן בגין הוצאות שיהיה עליהם להוציא לדיור חלופי ובגין טרחה ועוגמת נפש. סה"כ הוגשה התביעה על סכום של 165,415 ₪ כשעיקר סכומה מקורו בחוות הדעת שצרפו התובעים לתביעה, ואשר על פיה עלות התיקונים הדרושים היא 119,515 ₪.

בכתב התביעה טענו התובעים כי בורץ חב כלפיהם מכח ההסכם שחתמו עימו וכן מכח הוראות חוק המכר (דירות) תשל"ג – 1973 (להלן – "החוק"), בהיותו "מוכר" כהגדרת מונח זה בחוק.

הנתבע 2 הוא שביצע את עבודות הבניה בפועל בהיותו הקבלן המבצע, ולפיכך גם הוא חב כלפיהם, לטענתם, מכח החוק.

3.הנתבע 1, בורץ, טוען כי יש לדחות את התביעה נגדו והוא אף שלח הודעת צד ג' כנגד הנתבע 2 (להלן – "הקבלן") וכנגד פריג' יוסף (להלן – "פריג'") מי שהיה, לטענת הנתבע, שותפו של הנתבע 2.

לטענת בורץ אין הוא נכלל בהגדרת "מוכר" כמשמעות מונח זה בחוק, ולפיכך אין הוראות החוק חלות על העסקה נשוא התביעה.

לטענתו, נמכרה הדירה לתובעים לאחר שבנייתה הסתיימה והתובעים ראו אפוא את הדירה וויתרו, בחתימתם על הסכם המכר, על כל טענה מחמת פגם או טענה אחרת. לפיכך הם מנועים מלהעלות כיום טענות בנוגע לפגמים בדירה וכל שכן בנוגע לפגמים שניתן היה לראות, בעת רכישת הדירה.

4.בנוסף טוען בורץ כי יש לדחות את טענות התובעים בכל הנוגע להמצאות ליקויים בדירה, וראיה לכך שהתביעה מופרכת ומוגזמת ואין לה כל קשר למצב הדירה בפועל, ניתן לראות בכך שבעוד שחוות הדעת שצרפו התובעים לתביעה הצביעה על ליקויים בסכום של למעלה מ- 100,000 ₪, מצא מומחה בית המשפט בדירה ליקויים שתיקונם אינו עולה על 30,000 ₪ וחלק ניכר מליקויים אלה הם כאלה שניתן היה בקלות לראותם בעת רכישת הדירה.

בורץ טוען גם כי ככל שיש ליקויים הרי אלה נגרמו על ידי התובעים ועל ידי מי שביצע בדירה עבודות בניה מטעמם.

לטענתו, ביצעו התובעים עבודות בדירה לאחר שקיבלו אותה לידיהם והן שגרמו לנזקים, ככל שיש כאלה בדירה.

5.בורץ טען גם כי הקבלן ושותפו פריג' התחייבו למסור לו דירה ללא פגם כלשהו, ואם יש פגמים בדירה, הרי שעל הקבלן ופריג' לפצותו בגין כל נזק שייגרם לו כתוצאה מפגמים אלה, ובכלל זה כל סכום שיחוייב לשלם לתובעים בגין פגמים כאמור. לפיכך, נשלחה על ידו הודעה לצד שלישי.

6.הקבלן ופריג' טוענים גם הם כי יש לדחות את התביעה, בין במעמדם כנתבעים (הקבלן) ובין במעמדם כצדדי ג' (הקבלן ופריג').

הם מצטרפים לטענות בורץ, לפיהן לא חלות הוראות חוק המכר דירות על העיסקה מאחר ובורץ אינו "מוכר" כהגדרת מונח זה בחוק וכן מאחר שהתובעים ויתרו על כל טענה לפגם או טענה אחרת ביחס לדירה, שאותה ראו בעיניהם עובר לחתימת ההסכם.

עוד הם טוענים כי את החזקה בדירה מסרו כשנתיים לפני ההסכם נשוא התביעה, לידיו של אדריכל בשם אורי הנדל, שהיה נציגו של בורץ, ובכך מילאו את כל התחייבויותיהם כלפי בורץ על פי הסכם הקומבינציה. משכך, אם נמצאו בדירה פגמים, אין הם באחריותם.

7.בנוסף טענו, כי התובעים רכשו את הדירה במחיר הנמוך ב- 20% ממחיר השוק, במצבה (AS IS) וכי גם מהטעם הזה יש לדחות את טענותיהם בדבר פגמים שנמצאו בה, כביכול. גם להם טענות בנוגע לליקויים והפגמים שהתובעים טענו להם והם טוענים כי יש לדחות את טענות התובעים בעניין זה.

8.חוק המכר (דירות) מגדיר מוכר:

"מי שמוכר דירה שבנה או שהוא עתיד לבנות בעצמו או על ידי אדם אחר על קרקע שלו או של זולתו, על מנת למוכרה, לרבות מי שמוכר דירה שקנה אותה, על מנת למוכרה, מאדם שבנה או עתיד לבנות אותה כאמור, למעט מוכר דירה שלא בנה אותה בעצמו ולא קיבל מהקונה תמורה בעד מכירתה".