דהן ואח' נ' אגמי ואח'

פסק דין

התובעת היא בעלת רכב מסוג רנו קנגו (להלן: "הרכב") אשר הגישה תביעה כנגד הנתבע שהוא חשמלאי רכב במקצועו, (להלן: "החשמלאי") על סך 13,450 ₪. הנתבע הגיש הודעת צד ג' כנגד מר אורי מדיאל, שהוא מכונאי רכב (להלן: "המכונאי"). התביעה הוגשה בשל תיקון שבוצע לרכב, הן על ידי המכונאי והן על ידי החשמלאי, תיקון אשר לא צלח כפי שיתואר להלן.

ביום 10.02.11 הרכב נשוא התביעה נתקע בדרך ובוצעה גרירה שלו למוסך השייך למכונאי. לאחר בדיקה, התברר כי הן גלגל התנופה שבמנוע והן המתנע (הסטרטר) כשלו, וזאת לאחר שהרכב נסע כ-197,000 ק"מ. תיקון הרכב בוצע על ידי המכונאי והחשמלאי בשני שלבים: תחילה הוחלף גלגל התנופה, כאשר על פי עדות המכונאי נרכש גלגל תנופה מקורי של יצרן הרכב, ולאחר מכן הוחלף מתנע משופץ על ידי החשמלאי. לטענת התובעת, היא שילמה למכונאי סך של 3,956 ₪ בגין החלפת גלגל התנופה, ולחשמלאי סך של 700 ₪ בגין החלפת המתנע.

זמן מה לאחר התיקון, החלו שוב רעשים בלתי סבירים בעת התנעת המנוע, בעלה של התובעת פנה שוב לאותו מוסך, אולם נאמר לו כי אין מה לדאוג.

ביום 22.05.11 כשלושה חודשים לאחר התיקון, שוב נתקע הרכב, והועבר למוסך באמצעות גרר. שוב התברר כי גלגל התנופה והמתנע אינם תקינים. המכונאי פרק את גלגל התנופה ושלח אותו לבדיקת תקינות אצל חרט, אשר קבע, כי החלק תקין, מאוזן וללא עיוותים. גם החשמלאי בדק את המתנע וקבע כי הוא תואם לרכב.

בסופו של דבר, התובעת שילמה שוב למכונאי בגין החלפת גלגל התנופה, ואילו החשמלאי ביצע את החלפת המתנע בשנית, וללא חיוב.

בדיון ההוכחות שהתקיים בפניי, התובעת תבעה את הסכום ששולם בגין גלגל התנופה בפעם השנייה וכן פיצוי בגין ימי עבודה שהפסיד בעלה של התובעת בגין ימי הטיפול ברכב. התביעה נסמכת על חוות דעת של מהנדס מכונות - מומחה רכב, מר אביעד שמואל, שקבע כי החשמלאי הוא שאחראי לשחיקה המלאה של גלגל התנופה תוך שלושה חודשים בלבד לאחר שהותקן, וזאת משום שהמתנע הותקן שלא כראוי, דהיינו בצורה שאינה מכוונת וכך גלגלי השיניים של המתנע פגעו בגלגל התנופה ושחקו אותו תוך זמן קצר.

בדיון ההוכחות העיד בעלה של התובעת, המומחה, וכן העידו החשמלאי והמכונאי.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את הצדדים, השתכנעתי כי יש מקום לקבל את התביעה. להלן אנמק.

המומחה העיד כי ביום 17.12.12 בדק את הרכב על ידי כך, ששחרר את המתנע וכוון אותו בצורה לא נכונה, וכך נוצרו רעשים מתכתיים חריגים. המומחה הסביר, כי מתנע הרכב מחובר למנוע באמצעות שלושה ברגים, הבורג האמצעי משמש כציר מרכזי, בעוד שכל אחד משני הברגים הנותרים חובר דרך חור אובלי המאפשר תנועה של הבורג בתוך החור במהלך כוון המתנע. המומחה במהלך הבדיקה, שחרר קלות את ברגי המתנע, והמתנע הסתובב קלות סביב הציר המרכזי שלו. כוון המתנע נועד ליצור התאמה טובה בתשלובת השיניים בין גלגל התנופה לגלגל השיניים של המתנע, כוון לא נכון של המתנע גורם לחוסר התאמה בתשלובת גלגלי השיניים. ולכן התקנה לא נכונה של המתנע היא שגרמה את הנזק לגלגל התנופה.

אני מקבלת את מסקנותיו של המומחה, שעשה עליי רושם מהימן ואמין ולפיהם לא סביר, כי לאחר נסיעה של 5220 ק"מ בתקופה של 4 חודשים, גלגל תנופה חדש ישחק עד כדי כך שלא ניתן להתניע את הרכב. עוד אני מקבלת את דעתו כי הדבר היחיד ששוחק את גלגל התנופה הוא המתנע, שהוא היחיד הבא עימו במגע לצורך הזזה.

טענות החשמלאי ולפיהם יתכן כי גלגל התנופה היה שחוק מלכתחילה, אינן מתקבלות על דעתי, ויש לציין כי החשמלאי ראה את גלגל התנופה, כאשר התקין את המתנע ולכן יכול היה לדעת לו היה אכן גלגל התנופה שחוק מלכתחילה.

אציין כי החשמלאי הגיש מכתב של מר יואב נחמד ממוסך רייך בע"מ כראיה. במכתב נכתב כי בדגם המתנע בו מדובר, לא נדרש כוון בהרכבת המתנע, מכוון שלברגי ההידוק לתיבת ההילוכים יש גלילי הולכה מרכזיים. מר נחמד לא התייצב להעיד על מכתבו. אינני מוצאת כי מכתב זה מועיל לחשמלאי. דברי מר נחמד אינם עולים בקנה אחד עם השכל הישר, ועם ניסיון החיים, אשר מצביע על כך כי אין אפשרות שלא לכוון שני גלגלי שיניים האמורים לעבוד האחד מול השני. עוד אומר כי, כאמור, השתכנעתי ממומחה התובעת כי הדרך הסבירה וההגיונית ביותר שבה נשחק גלגל התנופה היא באמצעות השיניים של המתנע, ולכן פעולת המתנע היא ששחקה את גלגל התנופה והסבירות הגבוהה ביותר היא כי הדבר נובע מכוון לא נכון של המתנע. כפי שהוכיח המומחה בבדיקתו, ניתן ליצור מצב שבו המתנע אינו מכוון כראוי והדבר יכול ליצור שחיקה בגלגל השיניים וזאת בניגוד למה שכתב מר נחמד.

אשר לנזק הנתבע, בחנתי את החשבונית שהגישה התובעת וראיתי כי מחיר גלגל תנופה 2,250 ₪ (1940 ₪ בתוספת מע"מ) וכי בגין פעמיים פירוק והרכבה של גלגל תנופה שולם למכונאי סך של 1,400 ₪, מכאן שבעבור פירוק והרכבה אחד שולם 700 ₪ בתוספת מע"מ. אשר לפיצוי בגין ימי עבודה שאבדו הרי שהדבר לא הוכח בשום תלוש או בכל דרך אחרת, ולכן אני פוסקת בגין שבועיים שהמכונית הייתה במוסך באופן גלובלי סך של 750 ₪.

משמצאתי שהחשמלאי הוא האחראי לנזק אני דוחה את הודעת צד ג' כנגד המכונאי.

סוף דבר

אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע (החשמלאי) לשלם לתובעת סך של 3,812 ₪ וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 25.1.12 ועד למועד התשלום בפועל וכן מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 2,700 ₪ (כולל הוצאות חוות דעת השמאי בסך של 2,340 ₪) כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.