דהאן נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

כל ציודו של התובע נגנב ממנו ביום 27.7.09, בהיותו בטיול בפרו.

ציודו של התובע היה מבוטח אצל הנתבעת.

התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה על-פי פוליסת הביטוח, ביום 2.9.12.

הנתבעת טענה להתיישנות התביעה בהסתמכה על סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א – 1981, הקובע כי תביעה על פי פוליסת ביטוח תתיישן כעבור שלוש שנים.

הנתבעת טענה טענת התיישנות במכתבה לתובע מיום 7.3.10, מכתב בו היא הציעה לו פיצוי כספי בסך של 1,826 ₪.

התובע טען בדיון, כי הוא הגיש את התביעה מיד לאחר תום פגרת בית המשפט וכי התאריך 1.9.12 היה יום שבת.

התובע, שהוא סטודנט למשפטים, אמור לדעת כי ניתן להגיש תביעות בתקופת הפגרה של בתי המשפט וכי תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 חלה רק על המועדים הקבועים בתקנות סדר הדין ולגבי מועדים שנקבעו על ידי בית המשפט. אין לתקנה 529 לתסד"א, כל נפקות לגבי המועדים שנקבעו בחוקים, כמו חוק חוזה הביטוח וחוק ההתיישנות.

מאחר והתביעה הוגשה מעבר לתקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, יש לדחות את התביעה.

גם הוראת סעיף 9 לחוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958, לא תוכל להתגבר על תקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח הנ"ל, הואיל וגם אם היה ניתן אולי לראות במכתבה של הנתבעת מיום 7.3.10 הודאה בקיום זכות של התובע (מכתב בו הנתבעת הציעה לתובע פיצוי בסך 1,826 ₪ - הסיפא של סעיף 9 לחוק ההתיישנות ("הודאה" – למעט הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות"), עומד לתובע לרועץ, הואיל ובמכתב זה הנתבעת טוענת להתיישנות.

יש לציין, כי התובע לא הגיש כתב תשובה לכתב ההגנה , בו יכול היה להתייחס לטענת ההתיישנות שהועלתה על יד הנתבעת בכתב הגנתה.

לפיכך, אין מנוס אלא לדחות את התביעה.

אין צו להוצאות.

בשולי פסק הדין: בית המשפט יראה בעין יפה אם הנתבעת תשלם לתובע את הסכום שהיא הציעה לו, לפנים משורת הדין וחרף פסק הדין.

תוך 15 יום ניתן לבקש מבית המשפט המחוזי להגיש ערעור.

ניתן היום, ו' אדר תשע"ג, 16 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.