דהאן ואח' נ' זואהרה

החלטה

מונחת לפני בקשה לפטור את המבקש 1 (להלן – המבקש) מהפקדת ערבון, בגדר הליך ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא, מיום 8.3.2012 (ת"א 1569/09) כב' השופטת תמר בר אשר צבן.

בראשית הדברים יוער, כי הגם שהמבקש הגדיר את כותרת בקשתו, כבקשה ל"פטור" מהפקדת הערבון, יש לראות בה כ"מעין ערר" (ראה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 653-652 (מהדורה עשירית, 2009)), על החלטת המזכירה הראשית, כקבוע בתקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות), מיום 23.4.2012, לפיה, נדרש להפקיד ערבון בסכום של 15,000 ₪. מכאן, מקום בו הוגשה השגה שמהותה, ערעור על החלטת המזכירה הראשית של בית המשפט, רשאי הרשם לשקול מחדש את ההחלטה ולקבוע את שיעור הערבון, על פי הנתונים הקונקרטיים של ההליך (רע"א 1723/91 נתן נסטל נ' אריה בר נוי, פ"ד מה(5), 83 (1991), 86ג) ובמקרים המתאימים, ניתן לפטור את המבקש מחובת הערבון, נוכח נטען בבקשה שהוגשה והכל, כקבוע בתקנה 432 לתקנות.

בענייננו, המבקש, הבעלים ובעל השליטה במבקשת 2, סובל מבעיות גופניות ומחלות שונות, לטענתו בשל מצבו הבריאותי אינו יכול לתפקד ולעבוד על מנת לפרנס את משפחתו. משכך, נאלץ להסתייע בעזרתם של בני משפחתו והוא חב להם סכומים רבים ואף פנה אליהם בבקשה לגייס את הסכום הנדרש להפקדת הערבון, אך מאמציו כשלו. עוד נטען כי מכיוון שהמבקש אינו מתפקד כראוי, הפסיקה המבקשת 2 את פעילותה העסקית ואין ברשותה כספים או נכסים אשר בעזרתם ניתן להשתמש להפקדת הערבון. עוד נטען כי סיכויי הערעור טובים.

בתגובתו, טוען המשיב כי המבקש "...העמיד מראית עין של חולה ו/או התחלה אך ורק על מנת לכפות על בית המשפט קמא הנכבד את דחיית מועד הדיון". תלונותיו באשר למחלתו הן תלונות סרק וכי ברור היה לבית המשפט קמא כי המבקש "מהתל" בו ולכן ניתן פסק הדין מושא הערעור. אשר למצבו הכלכלי, מוסיף המשיב וטוען כי לא הוגשה כל ראייה אובייקטיבית ממנה ניתן ללמוד על מצבו הכלכלי הנטען של המבקש, שכן, הוגש פירוט חשבון בנק של המבקשת 1 בלבד ולא הוגש כל מסמך המפרט את חובותיו.

לאחר שבחנתי את הבקשה על צרופותיה, נחה דעתי כי דינה להידחות.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007; רע"א 2630/10 עמוס וסרמן נ' אילנה פורט, 22.8.2010). התנאים לפטור הם מצטברים ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

במקרה דנן, עיון בבקשה, בכתב הערעור ובנספחים שצורפו מעלה, כי צורפו שלל מסמכים המעידים על מצבו הרפואי הנטען של המבקש (כ – 16 במספר) וצורף דו"ח תדפיס פעולות עו"ש של המבקש ודו"ח תדפיס פעולות עו"ש של המבקשת 1. לא צורפו מסמכים נוספים מהם ניתן ללמוד באופן מלא על חוסר יכולתו הכלכלית של המבקש. ומכאן כי לא הונחה תשתית מלאה ומפורטת לביסוס טענתו ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

יחד עם זאת, לאחר שבחנתי את ההליך שלפניי, עיינתי בפסק הדין, הנני סבור, כי יש הצדקה לשנות משיעור הערבון, הנוהג, נוכח לגדר המחלוקת והסוגיה המצומצמת העומדת לביקורת ערכאת הערעור. לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות וסיכויי הערעור, נחה דעתי, בשים לב למצבו הכלכלי של המבקש, כי יש להעמיד את הערבון , על סכום מתון של סך של 3,000 ₪ בלבד.

 הערבון יופקד, אפוא, תוך 14 יום מהיום, שאם לא כן הערעור יירשם לדחייה.

ניתנה היום, כ"ד אייר תשע"ב, 16 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

משה בר-עם, רשם