דדלון נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר

החלטה

העורר, מר דדלון גבריאל, נולד בשנת 1934 בטריפולי בלוב. בדצמבר 2000 הגיש תביעה למשיבה להכיר בו כנכה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז-1957 (להלן חוק הרדיפות) ורק בשנת 2010 נדחתה תביעתו- ראה מכתב המשיבה לעורר מיום 3.6.10. בעקבות הסירוב, הוגש הערר נשוא ההחלטה.

המשיבה התנגדה לשמיעת הערר בטענה כי העורר לא השלים תביעתו עד לשנת 2009 משום שלא צירף "ראיות הדרושות להוכחת העובדות שפורטו בטופס הבקשה", קרי, מסמכים רפואיים ותצהירי עדים וזאת כמצוות תקנה 4 לתקנות נכי רדיפות הנאצים (בקשה לתגמול) תשי"ז- 1957.

מאידך טוען העורר כי לפי חוק הרדיפות ניתן להגיש ערר לוועדת העררים רק לאחר מתן החלטת המשיבה ביוני 2010.

להלן פירוט ההתכתבות בין המשיבה לעורר עד להגשת הערר

א. בינואר 2001 נדרש העורר להמציא למשיבה מסמכים רפואיים להוכחת הנכויות הנתבעות ותצהירים של שני עדים. במכתב נאמר כי אי קבלת המבוקש תעכב המשך הטיפול בתביעה.

ב. העורר לא הגיב לפנייה הנ"ל. ביולי 2008 פנה למשיבה בטענה כי אינו יודע מה עלה בגורל תביעתו ונענה כי על מנת שהמשיבה תמשיך לטפל בתביעה עליו להמציא מסמכים רפואיים להוכחת הנכויות.

ג. מההתכתובת שבתיק עולה כי המסמכים הרפואיים נשלחו למשיבה רק באוגוסט 2009.

ד. בדצמבר 2009 שלחה המשיבה לעורר הודעה לפיה היא עומדת לדחות תביעתו. ב"כ העורר הגיב להודעה, ראה מכתבו מיום 8.1.10 ורק ביוני נשלחה לעורר הודעה בדואר רשום על דחיית התביעה.

נימוקי הדחייה: העורר לא הוכיח כי הוא ומשפחתו ברחו מטריפולי מפחד הגרמנים וכי האירוע המתואר על ידו בטופס התביעה מהווה אלימות נאציול-סוציאליסטית. העורר סיפר כי כשחיילים גרמנים ניגשו אליו נבהל וברח מפניהם לתחנת רכבת, טיפס על רכבת נוסעת נפל וקיבל זעזוע מוח (ראה סעיף 7 בטופס התביעה).

דיון

1. המשיבה עותרת למחיקת הערר על הסף מאחר והעורר לא פעל במשך שנים להשלמת תביעתו. לפי סעיף 6 לחוק הרדיפות "התובע תגמול לפי חוק זה יגיש לרשות המוסמכת בקשה בצירוף ראיות הדרושות להוכחת תביעתו, כפי שיקבע בתקנות". פרטי טופס הבקשה והראיות נקבעו בתקנות נכי רדיפות הנאצים (בקשה לתגמול) תשי"ז- 1957 (להלן התקנות).

2. לא מצאנו ממש בטענת המשיבה. העורר אמנם לא השלים תביעתו כנדרש, אך לאחר ביטול ההתיישנות בהגשת תביעות לפי חוק הרדיפות – חוק נכי רדיפות הנאצים (ביטול הגבלת מועדים להגשת בקשה לזכאות) התשנ"ח- 1998, אין למנוע ממנו השלמת התביעה גם בחלוף מספר שנים. הרלוונטיות של השיהוי היא לעניין מועד תחילת תשלום התגמולים, אם ייקבע שהוא זכאי להם.

יצויין כי החלטת המשיבה לדחות את התביעה אינה מזכירה כלל את העיכוב בהשלמת התביעה.

3. לאור האמור לעיל בקשת המשיבה למחיקה על הסף נדחית. הוועדה ממליצה לבאי כוח הצדדים לשקול מתן תגמולים לעורר לפי ההחלטה המנהלית הנוגעת ליוצאי לוב.

מזכירות הוועדה תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' שבט תשע"ב, 29 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

מה

_________________ ___________________

ד"ר נעמי אפטר עו"ד יהודית ארבל