עמ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
|
2075-12-11
06/12/2011
|
בפני השופט:
כמאל סעב
|
- נגד - |
התובע:
שרלי דדון
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
לפני ערר על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (להלן: "בית משפט קמא"), שניתנה ביום 23.11.11 ע"י השופט ש. בנג'ו בתיק מ"ת 10716-11-11.
נגד העורר הוגש כתב אישום בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 וכן עבירה של שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.
בית משפט קמא דן בבקשה למעצר העורר עד תום ההליכים, קבע כי קיימות ראיות לכאורה ואף עילת מעצר ולכן הורה לשחרר את העורר בתנאים של מעצר בית מלא.
על החלטה זו מופנה הערר שבפני.
ב"כ העורר מיקד טענותיו כנגד עילת המעצר. לטענתו, שגה בימ"ש קמא בקביעתו שקימת עילת מעצר.
ציין כי אין מדובר בנהיגה בפסילה או בנסיבות אחרות מחמירות המצדיקות מעצר בית. לחילופין, טען כי לא היה מקום להטלת תנאי שחרור כה מכבידים. לכן, ביקש לבטל את תנאי השחרור ולחילופין להקל בהם, כך שהעורר יהיה רשאי לצאת את הבית עם המפקחת.
ב"כ המשיבה טוענת כי יש לדחות את הערר. ציינה כי מדובר בבקשה כללית מדי וכי במידה ויבקש העורר לצאת לעבודה או לבדיקה רפואית יוכל להגיש בקשה מתאימה שתבחן לגופה.
לאחר שעיינתי בהודעת הערר, בהחלטת בית משפט קמא, בגיליון הרשעותיו של העורר ושמעתי את טענות הצדדים אני מחליט לדחות את הערר.
אין חולק כי קיימות בתיק ראיות לכאורה המבססות את האישומים המיוחסים לעורר. המחלוקת סבה סביב קיומה של עילת מעצר.
לטעמי, צדק בימ"ש קמא בקובעו כי קיימת עילת מעצר, מאחר ומדובר:
"במי שעושה שימוש ברכב למרות שרישיון הנהיגה שלו פג לפני שנים רבות ולמעשה נוהג ללא רישיון נהיגה, מסכן את עצמו ואת ... הציבור".
העורר מחזיק ברישיון נהיגה משנת 92 ולחובתו 25 הרשעות קודמות, שרובן בגין נהיגה כאשר תוקף רישיון הנהיגה פקע. מה גם, כנגד העורר תלויים ועומדים שני תיקים שבהם מייחסת לו המשיבה עבירות של נהיגה כאשר תוקף רישיון הנהיגה פקע, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח. שני התיקים הללו הותלו עקב קושי באיתור העורר.
התנהגותו של העורר נשוא כתב האישום, כאשר מצטרף אליה עברו התעבורתי של העורר מעידה על כך כי בפנינו אדם מסוכן לציבור המשתמשים בדרך. משכך, לא ניתן לשלול כי בענייננו קיימת עילת מעצר של מסוכנות.
אשר על כן, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בימ"ש קמא שהורה על שחרור העורר למעצר בית מלא עם הוספת תנאים מגבילים אחרים. עדיין לא בשלה העת לבטל את תנאי השחרור שנקבעו ע"י בימ"ש קמא.
עם חלוף הזמן או שינוי בנסיבות יוכל העורר לפנות בבקשה מתאימה לעיון חוזר שתדון בפני בימ"ש השלום.
לאור כל האמור לעיל, הערר נדחה.
המזכירות תשלח לצדדים עותק החלטה זו עם אישור מסירה
ניתנה היום, יום שלישי י' כסלו תשע"ב, 06 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.