דגני נ' איל-מקיאג' בע"מ

פסק דין

1. בתאריך 5.6.12 נרשמה התובעת ללימודים אצל הנתבעת להתחיל קורס איפור (להלן:"הקורס") ותאריך תחילת הקורס נקבע ליום 19.6.12.

לטענת התובעת, התקשרו אליה מספר שבועות לפני תחילת הקורס והודיעו לה שמועד תחילת הקורס נדחה בחודש. כמה ימים לפני תחילת הקורס שנדחה למועד חדש, שוב התקשר נציג הנתבעת והודיע לתובעת ששוב דחו את תחילת הקורס לחודש נוסף.

בעקבות הדחיות הנ"ל, התקשרה התובעת ביום 23.7.12 וביקשה לבטל את הקורס ונאמר לה, שעליה לשלוח פקס וגם נאמר לה שיהיה עליה לשלם 500 ₪.

התובעת שלחה פקס בו ביקשה לבטל הקורס ואף עדכנה את הנתבעת. לאחר עבור כחודש ומשלא קיבלה התובעת תשובה, התברר לה שנשלחה תשובה לכתובתה הישנה ובתשובה זו גם נכתב לה שבקשת הביטול נדחתה ושהיא לא תקבל החזר כספי.

לאור זאת, הגישה התובעת תביעה, בה ביקשה לחייב את הנתבעת להשיב לה את שכר הלימוד והתביעה הועמדה על סכום של 25,000 ₪.

2. הנתבעת סבורה, שיש לדחות את תביעת התובעת, תוך העלאת הטענות העיקריות הבאות:

א. א) התובעת נרשמה לקורס ותחילת הלימודים נקבעה ליום 19.6.12 ולצורך כך, חתמה התובעת על חוזה הרשמה, (להלן:"החוזה הנ"ל") לאחר שנכחה בפגישת הייעוץ ובסוף אותה פגישה הביעה התובעת את רצונה להתקשר בהסכם מחייב מול הנתבעת ואף שילמה בעד הקורס סך של 4,900 ₪ מתוכו מהווים זיכוי לרכישת מוצרים ברשת החנויות של הנתבעת, כך שעלות הקורס אינה 12,900 ₪ אלא 8,900 ₪.

ב) אותו חוזה מאפשר לנתבעת לדחות בטווח של כ-60 ימים את מועד פתיחת הלימודים ולתובעת ישנה אפשרות לדחות בפרק זמן של שנה במידה והיא מעוניינת להקפיא את תחילת לימודיה. (סעיף 3 לחוזה הנ"ל).

ב. מועד פתיחת הלימודים אכן נדחה בפחות מ-60 ימים, קרי המועד המקורי היה 19.6.12 והמועד הנדחה היה 17.7.12 ולכן, פעלה הנתבעת על פי הוראות סעיף 3 לחוזה הנ"ל.

ג. התובעת פנתה בבקשה לביטול השתתפותה בקורס לאחר שיצרה קשר עם יועצת הלימודים וביום 23.7.12 הביעה התובעת את הסכמתה לדחות הלימודים - בשל סיבה של מעבר דירה- והייתה לתובעת האפשרות להקפיא הלימודים בטווח של שנה.

לאור הודעה זו של התובעת, היא הועברה למחלקת וועדת חריגים, אשר קיבלה החלטה לדחות את בקשת התובעת והזמינה אותה לשוב ללימודי הקורס ואף הוסבר לתובעת, שביטול הקורס במועד בו הודיעה התובעת, אינו מאפשר השבת עלות הקורס.

כמו כן, הוסבר לתובעת, שביטול הקורס סמוך למועד פתיחתו, גרם לדחיית פניות של מועמדים אחרים ובכך גרמה התובעת הפסד כספי לנתבעת.

3. לאחר שבחנתי ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בחומר הראיות, אני מחליט לקבל את התביעה בחלקה – זאת לאור הנימוקים הבאים:

א. התובעת כלל לא מציינת בכתב התביעה מה הסכום ששילמה בעד הקורס ולמרות זאת, החליטה התובעת לתבוע סכום סתמי, בלתי מוסבר של 25,000 ₪.

רק מסעיף 6 לכתב ההגנה ניתן להבין, עלות הקורס הוא 12,900 ₪, ברם מאחר ומתוך סכום זה קיבלה התובעת זיכוי לרכישת מוצרים ברשת החנויות של הנתבעת, אזי מכאן עולה, שבעצם עלות הקורס היא בסך 8,900 ₪.

ב. א) ההרשמה לקורס באה לידי ביטוי במסמך עליו חתמה התובעת, הנושא כותרת:" תוכנית הכשרה למאפרות בתוכניות ריאליטי 2012 תאריך רישום 5.6.12" (להלן:"ההסכם").

בהסכם זה נקבעו: פרטי הקורס (הכולל גם את הזכות לרכישת מוצרים בסך של 4,900 ₪), מועד פתיחת הקורס שנקבע ליום 19.6.12 או בטווח של 60 ימים ממועד זה. כמו כן, נקבע שכר הלימוד ואמצעי תשלום.

ב) התובעת הייתה מודעת, או שהייתה צריכה להיות מודעת כבר מעת שחתמה על ההסכם הנ"ל, מהם תנאי הביטול המובאים בסעיף 6 להסכם הנ"ל.

כמו כן, צוין בהסכם הנ"ל, שבכל מקרה דמי ההרשמה בסך של 500 ₪ לא יוחזרו לנרשם, תהא סיבת הביטול אשר תהא.