פסק דין
לפניי תביעה כספית על הסך של 17,400 ₪ אשר עניינה תשלום דמי תיווך אשר התובע טוען כי הנתבעים חבים לו.
1.התובע הינו מתווך והבעלים של הום מרקט שיווק וניהול נכסים. ביום 31.8.09 חתמו הנתבעים על הסכם לקבלת שירותי תיווך לצורך רכישת דירה ברחוב הציפורן 13 בראשון לציון (להלן: "הדירה").
2.התובע טוען כי הוא ו/או עובדיו הציגו בפני הנתבעים את הדירה. לטענתו, הנתבעים, אשר היו מעוניינים ברכישת הדירה, קיימו ביום 2.9.09 פגישה במשרדי הום מרקט עם בעלי הדירה על מנת לנהל משא ומתן לרכישתה.
3.לטענת התובע, במהלך הפגישה הגיעו הצדדים להסכמה כי הדירה תימכר תמורת הסך של 750,000 ₪ וכי במעמד חתימת החוזה יתקבל תשלום ראשוני של 80,000 ₪ על מנת לשלם חוב שחל על הדירה, כדי שניתן יהיה למוכרה. התובע מוסיף, כי לאחר מספר ימים שוחח עם הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") אשר ציין בפניו כי נודע לו מפי עורך דינו כי החוב של הדירה הינו גדול יותר משוויה, ולא נראה לו כי ניתן יהיה לבצע את עסקת הרכישה.
4.התובע טוען כי לאחר ששמע את טענות הנתבע, החל בבירור חובות הדירה וגילה כי החובות הרובצים על הדירה הינם בסך של 500,000 ₪ ועל כן ניתן לבצע את העסקה. התובע פנה אל הנתבע והחלו מגעים בין עורכי הדין של הצדדים והתובע לביצוע העסקה. לאחר מספר שבועות גילה התובע מפי הנתבע כי הדירה נמצאת בכינוס נכסים. עוד טוען התובע כי הנתבע מסר לו כי אין עוד צורך בשירותיו. התובע טוען כי הסביר לנתבע, שירותי התיווך כבר ניתנו, ולכן אין הוא יכול לסגת מהתחייבותו לתשלום דמי התיווך.
5.התובע מוסיף וטוען כי לאחר יומיים הגיע למשרדו הנתבע 3, שהציע לשלם דמי תיווך בסך של 5,000 ₪ במקום 17,400 ₪ כפי שסוכם בהסכם התיווך. לגרסת התובע, הנתבע 3 אף הוסיף כי אם לא יקבל התובע את התשלום הזה, יבטלו את העסקה והתובע לא יקבל דבר. התובע טוען כי סירב לעסקה.
6.לטענת התובע, לאחר מפגש זה, ניתקו הנתבעים קשר עימו, למרות שהמשיכו במגעים לרכישת הדירה. בתחילת חודש ינואר 2010 הושלמה העסקה, והנתבעים 2 ו-3 נרשמו כבעלי זכות החכירה בדירה. התובע טוען כי יצר קשר עם הנתבע, שהסכים להיפגש במשרדי התובע. הנתבע סירב לשלם לתובע את דמי התיווך, על אף שחתם על הסכם לקבלת שירותי תיווך, בו התחייב לשלם לתובע 2% משווי העסקה.
7.מנגד, טוענים הנתבעים, כי התובע ידע בעת הצעת הדירה לממכר כי על הדירה רובצים חובות רבים וכי מונה עליה כונס נכסים ומשכך אינה ניתנת לממכר כדירה רגילה. לטענתם, התובע לא עדכן אותם לגביי היקף החובות במעמד החתימה.
8.לא זו אף זו, טוענים הנתבעים כי בעל הדירה עדכן את התובע כי לדירה חובות וישנן בעיות למכירתה בשוק החופשי.
9.הנתבעים מוסיפים וטוענים כי בסעיף 9 בהסכם הזמנת שירותי התיווך, מתחייב התובע לפעול למען הלקוח בנאמנות ולמסור לו כל מידע מהותי שבידו הנוגע למקרקעין. לטענתם, התובע לא קיבל את אישור כונס הנכסים לביצוע העסקה, ומשכך, פעולותיו בוצעו בחוסר תום לב ובניסיון להטעיה.
10.הנתבעים טוענים כי התובע לא סייע בהליכים מול כונס הנכסים וההליכים הכרוכים בהסרת העיקולים על הדירה.
11.לטענת הנתבעים, במעמד החתימה על הזמנת פעולת התיווך, הבטיח התובע כי הדירה תימסר לבעלותם המלאה של הנתבעים 2 ו- 3 עד ליום 31.10.09. הנתבעים טרם קיבלו את הדירה, נכון למועד הגשת כתב ההגנה. כמו כן, עדיין קיימים על הדירה חובות שנמצאים בטיפול כונס נכסים. בנוסף, טוענים הנתבעים, כי כונס הנכסים מסר להם כי לתובע אסור היה להציע את הדירה לממכר.
12.בדיון ביום 16.5.2010 נשמעו הצדדים ולאחר מכן, נקבע בהחלטתי מאותו יום כי יש מקום לשמוע את עדות מוכר הדירה, מר אשכנזי משה, באם עדכן את התובע בדבר קיומם של חובות הרובצים על הדירה, ובאם לאו. למר אשכנזי משה, נשלח זימון, אולם הוא לא התייצב לדיון שנערך ביום 9.11.2010.
13.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל מהטעמים הבאים.
14.בע"א 2144/91 הנרי מוסקוביץ נ' אסתר ביר, כמנהלת עיזבון המנוח טוביה ביר ז"ל, פ"ד מח(3) 116, נקבע הקו המנחה לעניין זכאות המתווך לדמי תיווך. האחד, האם נקשר בין הקונה או המוכר לבין המתווך הסכם ממנו משתמע כי מתבקשת פעולת תיווך, והשני, האם פעולתו של המתווך היתה הגורם היעיל אשר הביא להתקשרותם של הצדדים לעסקה.
15.אין חולק כי בין הצדדים נחתם הסכם לקבלת שירותי תיווך ביום 31.8.2009, ולפיו התחייבו הנתבעים לשלם לתובע 2% ממחיר העסקה ככל שירכשו את הדירה. הנתבעים אף הודו כי מעולם לא טענו כי לתובע כלל לא מגיעים דמי תיווך (פרוטוקול הדיון מיום 9.11.2010 עמוד 5 שורה 16), אלא טוענים כי לא מגיעים לתובע מלוא דמי התיווך שדרש.
16.נותר, אם כן, לבחון, האם פעולת התובע, המתווך, היתה גורם יעיל להתקשרות הצדדים. בע"א 294/76 אנגלו סכסון סוכנות לנכסים (סביון) נ' רחל פסרמן, פ"מ לא(1) 589 נקבעו מספר גורמים העוזרים לקבוע האם תנאי היותו של המתווך הגורם היעיל התמלא: מידת הדמיון בין ההצעה המקורית שבה היה מעורב המתווך לבין החוזה הסופי, הקרבה בין תנאי התשלום ושיעוריו בהצעה המקורית לבין הגיבוש הסופי של החוזה, חלוף הזמן בין ההצעה המקורית עד סיום העסקה, כמובן שרשימה זו איננה רשימה סגורה.