דברת אלמגור נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין חלקי

1. מבוא:

בפנינו שאלה האם יש לראות בפטירתו של בעלה המנוח של התובעת משום "אירוע תאונתי", ובהתאם לכך האם יש להעביר את התיק למומחה רפואי לקביעת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין עבודתו של המנוח.

בהתאם להסכמת הצדדים, סיכמו הצדדים את טיעוניהם בכתב מבלי שהתקיים הליך דיון ו/או הליך הוכחות בפני בית הדין. כמו"כ סוכם כי האמור בתצהירו של מר בן עמי צאושה (אף הוא מציל בבריכה זו), יהווה את היסוד העובדתי בתיק.

לפיכך, פסק דין חלקי זה ניתן בהתאם לסיכומי התובעת, סיכומי הנתבע וסיכומי התשובה של התובעת.

העובדות הרלוונטיות לעניינו:

התובעת בתיק זה הינה אלמנתו של המנוח, מר יעקב אלמגור ז"ל (להלן:"המנוח" או "מר אלמגור"), אשר עבד כמציל בבריכה ביישוב רעות (פארק המים רעות).

ביום 20/4/09 בשעה 13:55 לערך, לקראת סיום משמרת העבודה שלו, ארע אירוע מצער , עת נמצא מר אלמגור מוטל ללא רוח חיים על קרקעית הבריכה.

מר בן עמי צאושה הוא האדם אשר הבחין כי מר אלמגור מוטל על קרקעית הבריכה ללא תזוזה והוא אשר הוציאו ממנה וסייע לחובש שהגיע למקום לבצע בו החייאה. בהמשך הגיעו למקום גם אנשי צוות מד"א אולם גם ניסיונותיהם לבצע החייאה – נכשלו עד אשר נאלצו לקבוע את מותו של מר אלמגור.

סיבת המוות לא נקבעה מעולם ולא בוצעה נתיחה שלאחר המוות.

בטופס התביעה לתשלום גמלה לתלויים בעבודה, שהגישה התובעת לנתבע ביום 29.6.09 (נספח א' לסיכומי הנתבע) – צוין כי הפגיעה ארעה "מדום לב בזמן שהייה במיימי הבריכה".

הנתבע דחה את התביעה משלא הוכח קיומו של אירוע תאונתי ולא הוכח כי המנוח נפטר "עקב" עבודתו.

טיעוני הצדדים בקצרה:

התובעת טוענת כי לאור העובדה שאין מחלוקת בין הצדדים על כך שהאירוע ארע במקום העבודה ובזמן העבודה ("תוך כדי עבודה"), ובטרם סיום המשמרת שלו, הרי שקיימת חזקה, לפיה התאונה שארעה הינה גם "עקב העבודה". זאת במיוחד לאור העובדה שהתובע מצא את מותו במהלך שחייה בבריכה בה עבד, והכששחיה הינה פעולה המהווה חלק ממהות תפקידו. על כן, נטל ההוכחה להפריך "חזקה" זו רובץ על כתפי הנתבע ומשלא הרים נטל זה – הרי שיש להעביר את התיק למומחה רפואי אשר יקבע את הקשר הסיבתי. בנוסף, כל עוד לא מונה מומחה רפואי שיקבע כי סיבת המוות איננה טביעה, אין כל דרך לשלול את האפשרות שהמנוח אכן נפטר מטביעה וככל שישנו ספק – הרי שיש להפעילו לטובת המבוטח.

מאידך טוען הנתבע כי לאור העובדה שסיבת פטירתו של המנוח לא ידועה, הרי שלא הוכח כי מדובר בתאונה שהיא "עקב עבודתו" של המנוח ולפיכך לא עמדה התובעת בהוכחת כל התנאים הקבועים בסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה -1995 (להלן:"החוק").

4.דיון והכרעה:

תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") , כדלקמן:

"תאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו" (הדגשות אינן במקור – י.ש).

כבר נפסק כי "המבחן היסודי להיותו של אירוע 'תאונה' הוא ה'פתאומיות'... ופתאומיות פירושו אירוע שניתן לאתר ובמישור הזמן - הווה אומר מתי אירע ובמישור השטח - הווה אומר לקבוע בדיוק את המקום שבו אירע..." [מנחם גולדברג עוקדן הביטוח הלאומי פרק ה', עמ' 1.137 (הוצאת סדן, אפריל 2006) וההפניות שם].

על כן, להוכחת אירוע כ"תאונת עבודה" יש להוכיח, כתנאי ראשון, כי מדובר ב"אירוע תאונתי" דהיינו, אירוע בלתי צפוי מראש, שניתן לאיתור מבחינת המקום והזמן.