דבי ואח' נ' פלס ואח'

פסק דין

כללי

1.התובעים, בני זוג, התקשרו עם הנתבע 1 (להלן גם: "המוכר" או "מר פלס") בעסקה במסגרתה מכר להם את דירתו. העסקה כשלה. עוד טרם עריכת העסקה מצויה הייתה הדירה תחת הליך כינוס נכסים ועל זכויותיו של מר פלס בה הוטל צו עיקול. לטענת התובעים ההתקשרות בהסכם המכר הייתה על בסיס הצהרה כוזבת של מר פלס בדבר מצב הזכויות בדירה.

2.התובעים טוענים, כי רשלנותם של הנתבע 2 (להלן גם: "עו"ד טולדנו") מי ששימש לטענתם כבא כוחו של מר פלס בעסקה; ושל הנתבע 4 (להלן גם: "כונס הנכסים" או "הכונס") אשר לא רשם הערת אזהרה בטאבו בדבר הליכי הכינוס, הסבה להם הנזקים הנטענים על ידם ובכלל זה אובדן הדירה.

3.בראשיתם של הליכים אלו, נתבע גם הצד השלישי (להלן גם: "עו"ד אלטרזון"), מי שלטענת התובעים ייצגם בהליכי מכר המקרקעין ושימש כבא כוחם לצורך העסקה. כנתבע, הגיש עו"ד אלטרזון הודעת צד ג' כנגד אמו של התובע 1, הגב' דבי קוקה בעילות שונות. באחרית הדיון מיום 20.6.2011 הודיעו ב"כ התובעים, ב"כ של עו"ד אלטרזון, וב"כ הגב' דבי קוקה על הסכמה לדחיית התביעה כנגד הנתבע 3 והודעת צד ג' כנגד הגב' קוקה. בו באותו מועד הודיעו הנתבעים 1,2 על כוונתם להגיש הודעת צד ג' כנגד עו"ד אלטרזון, והם אף עשו כן בהתאם להחלטה מיום 29.6.2011.

4.בקשות נוספות של הנתבעים 1,2 להגשת הודעת צד ג' כלפי אמו של ירון אלטרזון ואמו של התובע, הגב' דבי קוקה, נדחו על ידי, לאור השלב המתקדם של ההליכים, ומשלא הוגשו כנגדן הודעות צד ג' על ידם בראשיתם של הליכים אלו ללא כל טעם מוצדק.

הסעדים הנתבעים

5.בתביעה זו עותרים התובעים להשבת כספים ששולמו על ידם במסגרת התמורה עבור העסקה שכשלה למר פלס. עוד עותרים התובעים לקבלת פיצוי מוסכם בגין הפרה יסודית של החוזה, ולתשלום דמי שכירות בהם נאלצו לשאת משלא הושלמה העסקה.

סך הכל תובעים התובעים סך של 173,541 ₪ מן הנתבעים.

ואלה העובדות הצריכות לעניין

6.ביום 2.3.2003, פתח בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ תיק הוצאה לפועל, למימוש שעבוד הרובץ על דירת מגורים המצויה ברח' גדנ"ע 7, קרית אליעזר, חיפה הידועה גם כחלקה 6 תת חלקה 2 בגוש 10915 (להלן: "המקרקעין" או "הדירה"). ביום 20/5/2003, מונה עו"ד ברינט ככונס נכסים לצורך מכירת הדירה. במסגרת זו הוצא צו פינוי למר פלס מדירת המגורים ליום 19.1.04.

צו כינוס הנכסים לא נרשם בטאבו.

7.ביום 23/10/2003 התקשרו מר פלס והתובעים בהסכם לרכישת הדירה (להלן: ה"הסכם"). התמורה המוסכמת בעבור רכישת הדירה הועמדה על סך 78,000$.

8.כעולה מהוראות ההסכם, במועד חתימת ההסכם הייתה שביתה בטאבו, התובעים לא בדקו את מצב הזכויות בדירה בטרם חתימה על ההסכם. אי לכך נחתם ההסכם בכפוף לתנאי, כדלקמן:

"וכל זאת כפוף לנתוני הנסח של הדירה שיוצא לאחר סיום השביתה בטאבו. באם לאחר בדיקת נתוני הנסח יתברר כי זכויותיו של המוכר מוגבלות, תבוטל העסקה ויוחזר לקונים כל סכום המקדמה ששולמה במעמד חתימת חוזה זה, ללא פיצוי או זכות לתבוע פיצוי לכל אחד מהצדדים" (סעיף 2א, פסקה שניה, להסכם).

9.במעמד חתימת ההסכם ובטרם בדיקת מצב הזכויות בטאבו, שילמו התובעים למר פלס סך של 20,000 ₪ (4,480$ ארה"ב) על חשבון התמורה המוסכמת. ביום 9/12/2003 שילמו סכום נוסף של 10,000 ₪, וביום 28/12/2003 שילמו סכום נוסף של 14,800 ₪.

סך הכל שילמו התובעים למר פלס סך של 44,800 ₪ על חשבון התמורה המוסכמת.

10.בהתאם להוראות ההסכם "מסירת החזקה תבוצע לא יאוחר מיום 30.11.03, כפוף לתשלום מלוא התמורה בהתאם לאמור בחוזה זה" (הוראת סעיף 2ב להסכם).

אין מחלוקת, כי התובעים לא שילמו את יתרת התמורה עד המועד המוסכם.

11.ביום 14.1.2004, כחודשיים וחצי לאחר החתימה על ההסכם, הגיש מר פלס ללשכת ההוצאה לפועל בקשה דחופה להשהיית הליך של פינוי הדירה. ביום 29.1.2004 הוגשה על ידו בקשה לאישור המכירה. בדיון שנערך ביום 16.3.2004 בעניינו של מר פלס בלשכת ההוצאה לפועל, כאשר התובעים לא היו צד לאותו הליך, ניתנה החלטת ראש ההוצאה לפועל, לפיה: