החלטה במעמד צד אחד
1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל (כב' הרשמת רביב) מיום 9.5.12 בתיק הוצאה לפועל מספר 16-11530-12-0, שניתנה במעמד צד אחד, ועניינה סמכות רשם הוצאה לפועל להטיל עיקולים טרם מסירת אזהרה על נכסי צד ג' בהליך בו מעורבת הרמת מסך כלפי החייב.
2.לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור על צרופותיה, החלטתי לדון בערעור כאילו ניתנה רשות הערעור.
3.בהחלטה נשוא הערעור קבעה רשמת ההוצאה לפועל כי "סמכות רשם ההוצאה לפועל הינה סמכות לכאורית בלבד בהליך הרמת מסך. לפיכך, על הזוכה לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה..." ולכן דחתה הרשמת את הבקשה מחוסר סמכות.
4.לעניין הרמת המסך בהליכי הוצאה לפועל, הרי שנקבע בפסיקה כי ניתן יהא לבצע הרמת מסך כאמור בין חברה לאדם, ובהמשך הורחבה ההלכה כך שניתן לבצע הרמת מסך גם באשכול חברות, והדבר יש וייעשה גם טרם המצאת אזהרה לחייב ובמעמד צד אחד [ראה לעניין זה ד. בר אופיר, הוצאה לפועל – הליכים והלכות, חלק שני – מהדורה שביעית (2009) עמ' 555-556; רע"א 510/00 רשף קבלנים (1990) בע"מ נ' ענבר, פ"ד נד (2) 712; בר"ע 2417/05 גל יעד בע"מ נ' ט.א. מכונות מזון וקירור בע"מ ואח', פורסם במאגרים (2005)].
התכלית בבסיס סמכות רשם ההוצאה לפועל לעשות כן, היא מניעת ניצול ההפרדה המשפטית על מנת לפגוע בנושים:
"הרמת המסך מוכרת ואפשרית היא, בהיקף זה או אחר, הכול לפי טיבו של העניין המסוים, גם כדי למנוע מבעלי מניות בחברה או מהחברה כתאגיד לנצל את ההפרדה שביניהם להשגת מטרה לא כשרה הכרוכה ממילא בפגיעה בזולת, בקיפוחו או בהסבת נזק לו וגם לשם עשיית צדק...(ע"א מוברמן נ' תלמר בע"מ, פ"ד מו (5) 353, 362; ע"א 478/74 נהר בע"מ נ' מ"י, פ"ד ל (3) 706, 712..."
(ד. בר אופיר, הוצאה לפועל – הליכים והלכות, חלק שני – מהדורה שביעית (2009) עמ' 556; ההדגשה שלי, ג.צ.)
עם זאת, סמכותו של רשם ההוצאה לפועל מוגבלת לעניין זה רק למקרים בהם החייב וצד ג' מהווים "יחידה כלכלית" אחת, באופן המצדיק הרמת המסך על ידי רשם ההוצאה לפועל [ראה למשל ע"א (נצ') 1046/05 שטיין נ' ריג'י חברה לבניין בע"מ, פורסם במאגרים (2005); בר"ע (חי) 250/06 מודי ייבוא ושיווק בע"מ נ' פריצקר יזמות בע"מ (בפירוק), פורסם במאגרים (2006)].
כך למשל נקבע ברע"צ (חי') 17455-08-09, ביראני לינה (בת פואד) נ' מאפית הכפריה, פורסם במאגרים (2010), כי לרשם ההוצאה לפועל נתונה הסמכות להורות על הרמת מסך רק במקרים בהם קיימת חפיפה עד כדי זהות בין החברה והחייב:
"ככל שמאפייני הזהות העובדתיים בין החברות רבים יותר, כך יוכל הרשם להיעתר לבקשת עיקול גם אם מתעוררת שאלה של ספק בעלות ברכוש או במיטלטלין ולטעמי, עליו לפעול בהתאם לסעיף 28 לחוק ההוצל"פ". (ההדגשות שלי, ג.צ.)
5.סמכות רשם ההוצאה לפועל לבצע הליך של הרמת מסך קיימת אם כן בנסיבות המתאימות. מבחינת ההחלטה נשוא הערעור, עולה כי הרשמת קבעה כי היא נעדרת סמכות וכי מדובר בסמכות "לכאורית" - לא ברור מן ההחלטה מדוע קבעה הרשמת כי אין בסמכותה לדון בבקשה, ולמה כיוונה האמירה של סמכות "לכאורית".
קביעה זו אינה ברורה ואינה מנומקת, ודי בכך על מנת לקבל את הערעור.
אוסיף, כי מבלי להדרש לטענות לגופן על רשם ההוצאה לפועל לבחון האם קיימת זהות כלכלית בין צד ג' לחייב, כשהמבחן צריך לקיים את התכלית למניעת ניצול ההפרדה בין שתי ישויות על מנת לפגוע בנושים.
וראה לעניין זה בע"ר (כ"ס) 35964-04-10 לוחות יובל י.א בע"מ נ' י.ש. חשמל בע"מ, פורסם במאגרים (2011), בר"ע (חי) 250/06 הנ"ל, בר"ע (ת"א) 2683/06 ת.קווי תקשורת בע"מ נ' א.י.אנרגיה השרון בע"מ (פורסם בנבו), ובספרו של ד. בר אופיר, הוצאה לפועל – הליכים והלכות, חלק שני – מהדורה שביעית (2009) עמ' 555-556.
6.המבקש הגיש תצהיר באשר לזהות והחפיפה הכלכליים בין החייב לבין צד ג', ומשנמצא כי על פניו יש לרשם ההוצאה לפועל סמכות לבצע את הרמת המסך, הרי שיש להדרש לבקשה לגופה ולהכריע בה.
7.בנסיבות אלה, אני מורה על קבלת הערעור והחזרת הדיון לרשמת ההוצאה לפועל אשר תדון בבקשה לגופה.
ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ב, 17 מאי 2012, בהעדר הצדדים.
חתימה