החלטה
בקשה להורות על קיום צו לעיון להעתקת מסמכים.
ביום 16.8.11, הגיש המבקש בקשה לגילוי מסמכים. ביום 14.9.11, ניתנה החלטה שקבלה את הבקשה, וניתן צו גילוי מסמכים שמכוחו היה על המשיבה להעביר את המסמכים תוך 7 ימים מאותו יום.
המשיבה הגישה בקשה בה היא עתרה כי בית המשפט יאפשר לה להשיב לבקשה לגילוי מסמכים לגופה. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 25.9.11 ניתנה החלטה מוסכמת, לפיה המשיבה תעביר לידי המבקש את כל המסמכים שהתבקשו על ידיו, בסייגים שפורטו בהחלטה, וזאת תוך 30 יום.
לגישת המבקש, במועד שנקבע, הועברו אליו שני מסמכים בלבד, בליווי תצהיר המנמק מדוע לא הועברו מסמכים אחרים.
המבקש עותר בבקשה הנוכחית כי בית המשפט יורה למשיבה להעביר לידיו את כל המסמכים נושא ההחלטה מיום 25.9.11, וכי הוא יחייב את המשיבה בהוצאות לאור הסחבת הבלתי נסבלת בה היא נוקטת.
בתגובתה לבקשה ,טענה המשיבה כי לא קיימת פרוצדורה של בקשה לקיום צו, וכי לאחר שהצו כבר ניתן, פתוחה הדרך בפני המבקש להגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט. הבקשה הנוכחית, כך נטען, מהווה חזרה מההסכמות אליהן הגיעו הצדדים בישיבת 25.9.11 שקבלו תוקף בצו בית המשפט. המשיבה פעלה לטענתה בהתאם להחלטה מיום 25.9.11.
החלטה זו, שהתקבלה בהסכמת הצדדים, קבעה – כך טענה המשיבה - כי אם יש מסמכים שאינם בחזקתה או בשליטתה של המשיבה, היא תוכל להצהיר על כך. עוד נקבע כי פרטים הנוגעים לצדדים שלישיים, יושחרו, וכי ביחס למאזני המשיבה – תגלה המשיבה את כל החומר הרלוונטי הקשור בפעילות שהיא נושא התביעה הנוכחית.
המבקש השיב לתגובת המשיבה. הוא טען כי התביעה מצויה בשלב של אחרי אישורה כתביעה ייצוגית. הליך גילוי המסמכים נועד לפרוס תמונה מלאה ואמיתית בכול הנוגע להיקף ההכנסות של המשיבה, ואף כדי להפריך חלק מטענות ההגנה שלה.
באשר להפניית המבקש להליך של ביזיון בית המשפט, טען המבקש כי הליך זה הוא הליך אכיפה קיצוני, ויש לראות בו לכן הליך שיורי, שאין לנקוט בו כאשר קיימות דרכים אחרות. כך, קיימת האפשרות של מחיקת כתב ההגנה מכוח תקנה 122 לתקנות סד"א. עוד נטען כי בעל דין אינו מוגבל ביחס לנושאים אותם הוא רשאי לבקש במסגרת בקשה בכתב, ואף מטעם זה בקשתו של המבקש היא לגיטימית.
המבקש טען כי מן הראוי להתייחס להליך גילוי מסמכים במסגרת תובענה שאושרה כתביעה ייצוגית, בשונה מהליך גילוי מסמכים בתביעה אזרחית רגילה, לאור העובדה כי בשלב זה של הדיון בתובענה, בית המשפט בחן את עילות התביעה ומצא כי הן מבוססות.
אני סבורה כי יש מקום לדון בבקשה כפי שהוגשה. ראשית, כעולה מהבקשה ומהתגובות לה, קיימות מחלוקות בין בעלי הדין ביחס להיקף גילוי המסמכים של המשיבה. מחלוקת זו טעונה פתרון והכרעה. אין מקום להפנות את המבקש לצורך כך לבקשה מכוח פקודת ביזיון בית המשפט. ממילא הדרך הדיונית הנכונה במקרה בו צד אינו מקיים צו גילוי מסמכים, היא הדרך של בקשה למחיקת כתב הגנה מכוח תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי. אולם, גם לו היה המבקש עותר כי בית המשפט יורה על מחיקת כתב ההגנה של המשיבה, ממילא הדיון במחלוקות בין הצדדים היה נותר כפי שהוא בבקשה הנוכחית, וההחלטה ביחס לטענות השונות היתה זהה להחלטה כפי שתפורט להלן.
אין גם מקום לקבל את טענת המשיבה לפיה המבקש עורך "מסע דיג" וכול מטרתו היא להעיק ולהציק למשיבה. ראשית, המבקש בבקשה דנן עותר לקיומו של צו שכבר ניתן על ידי בית המשפט, וזאת – בהסכמת המשיבה. מעבר לכך, למבקש – כתובע בתביעה ייצוגית שאושרה (וככול תובע אחר) עומדת זכות לקבל לעיונו את המסמכים הרלוונטיים למחלוקות נושא התביעה, ואין מדובר ב"הצקה" או הטרדה. כאשר מדובר בתובע בתביעה ייצוגית שאושרה, הוא זכאי לקבל גילוי של המסמכים הרלוונטיים לצורך הוכחת הנזק שנגרם לקבוצה, ועל הנתבעת לקיים את צווי בית המשפט בהקשר זה, ולהעמיד לרשותו את המסמכים הנדרשים.
לאור האמור לעיל, יפורטו להלן המסמכים השנויים במחלוקת בין הצדדים, וטענות הצדדים ביחס אליהם.
נתונים לגבי כל המכרזים שנערכו באתר
המשיבה טענה כי המבקש עתר לרשימה מסודרת ביחס למכרזים, כאשר ביחס לכול מכרז יפורטו פרטי הזוכים. לטענתה של המשיבה, אין בידיה טבלה כזו, והובהר למבקש בבית המשפט כי המשיבה לא תחויב לייצר מסמכים שאינם קיימים בידיה.
המבקש טוען כי אף אם רשימה דוגמת זו המבוקשת על ידי המבקש אינה מצויה בידי המשיבה, היא יכולה להפיק רשימה כזו על נקלה באמצעות המחשב. הפקת המסמך אינה כרוכה בהשקעה של משאבים רבים או בהכבדה, ולכן יש לצוות על הפקת המסמך, ודאי כאשר מדובר בתביעה שאושרה כייצוגית. על כל פנים, המבקש עותר כי המשיבה תגלה לו את כל המסמכים בהם מצויים הנתונים אותם הוא בקש.
אני סבורה כי על המשיבה להעביר למבקש את הנתונים המבוקשים על ידיו. מדובר בנתונים רלוונטיים, והחלטה ברוח זו ניתנה כבר במסגרת הצו לגילוי מסמכים. אם אין בידי המשיבה טבלה מסודרת ביחס לנתונים, ואין ביכולתה להפיק טבלה כזו, תעביר המשיבה לידי המבקש את כל הנתונים הגולמיים המצויים בידיה, באופן שיאפשר למבקש להפיק את הנתונים המבוקשים על ידיו מנתונים אלה.
ממסמכים הנוגעים למכרזי "בנק הצעות" שנערכו באתר
המשיבה טענה כי המבקש עתר לקבלת טבלה שאינה קיימת.