דבוש נ' קונקטיב גרופ בע"מ ואח'

החלטה

המשיב הגיש בקשה להכיר בתביעתו כתביעה ייצוגית. בבקשתו טוען המשיב, כי אתר האינטרנט המנוהל על ידי המבקשים בבקשה דנן (שהם הנתבעים בתובענה הייצוגית, להלן: "המבקשים"), נחזה להיות אתר למכירת מוצרים באמצעות מכרזים, בעוד שלמעשה מדובר בניהול משחקים אסורים, הגרלות או הימורים, האסורים על פי סעיף 224 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

המבקשים הגישו תגובה לבקשה לאישור התובענה כתביעה ייצוגית, והמשיב הגיש תשובה לתגובת המבקשים. בכתב תשובה זה עוסקת הבקשה הנוכחית.

לטענת המבקשים בבקשה דנן, יש להורות על מחיקת כתב התשובה של המשיב, שכן כתב תשובה זה עורך מקצה שיפורים לאמור בבקשתו לאישור התובענה כייצוגית, ומעלה טענות עובדתיות חדשות, עד כדי שינוי ותיקון מוחלט של אותה בקשה. לטענתם, כתב התשובה משתרע על 42 עמודים, והיקפו רחב אף יותר מהבקשה לאישור התביעה כייצוגית.

המבקשים טוענים עוד, כי טענות המשיב בכתב התשובה אינן נתמכות בתצהיר, וכי אף מטעם זה יש להורות על מחיקת כתב התשובה.

המשיב טוען מנגד, כי ניתן להעלות בכתב תשובה עובדות חדשות, כל עוד מדובר בעובדות המועלות במענה לטענות ההגנה של המבקשים, וכי אכן כל העובדות החדשות שנזכרו בכתב התשובה הן עובדות שהועלו בתגובה לטענות המבקשים בתגובתם. עוד טוען המשיב, כי הראיות החדשות שצורפו לכתב התשובה הן בחלקן ראיות שלא ניתן היה להשיג טרם הגשת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, וחלק מובאות בתשובה לטענות המבקשים.

המשיב מוסיף וטוען כי לא היה מקום לצרף תצהיר לתשובתו, שכן כתב התשובה לא כלל עובדות שלא נזכרו בבקשה לאישור התביעה כייצוגית, הקשורות אליו או אל מעשיו, המצריכות צירוף תצהיר,

דיון

ככלל, כתב התשובה נועד לאפשר למבקש להשיב לטענות שהעלה המשיב בתשובתו, ואשר לא ניתן ולא צריך היה להעלותן מלכתחילה בבקשה המקורית. במסגרת כתב התשובה רשאי המבקש להעלות טענות או עובדות חדשות, ככל שאלו נטענות במענה לטענות בלתי צפויות שהעלה המשיב בתשובתו. כתב התשובה, כשמו כן הוא – נועד להשיב על טענות המשיב, ולא לערוך "מקצה שיפורים" לבקשה המקורית. זהו הכלל באשר לבקשה "רגילה", וזהו הכלל גם באשר לבקשה לאישור תובענה כייצוגית. בשני סוגי ההליכים צריך המבקש או התובע הייצוגי להעלות מלכתחילה את טענותיו, באופן שיאפשר למשיב להשיב על טענות אלו.

יחד עם זאת, ההליך של בקשה לאישור תביעה כייצוגית הינו הליך בעל אופי ייחודי, אשר בירורו מורכב במידה רבה מאשר בירורה של בקשה רגילה בכתב, ויש להביא בחשבון מורכבות זו בבחינת יישומו של הכלל האמור על הליך כזה. כך קבע בית המשפט העליון ברע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 15.4.07): "במאמר מוסגר נציין, כי עשויים להיות מקרים בהם מגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית יעמוד על הצורך בראיה מסוימת רק לאחר שהוגשה תשובת המשיב לבקשה. בשל מורכבות ההליך לאישור תובענה ייצוגית והיקף השאלות העובדתיות והמשפטיות העשויות להתעורר בו, ייתכן כי גם במקרה כזה תהא הצדקה להתיר הגשתן של ראיות נוספות לאחר שהוגשה תשובת המשיב. זאת, אף אם לכאורה ניתן היה להשיג ראיות אלה עובר להגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית".

כפי שקבעתי בעבר, נוכח מורכבותו של ההליך:

"בבחינת השאלה האם יש לאפשר לתובע להעלות טענות נוספות במסגרת כתב תשובה לתגובה לבקשת אישור, יש להביא בחשבון הן את המטרה של מתן אפשרות לבית המשפט לפתור את הסכסוך האמיתי הקיים בין הצדדים (העולה מתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי), והן את ההנחיה העולה מחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006, לשים את הדגש על השאלה האם קיימת לכאורה עילת תביעה ראויה לבירור של הקבוצה. אם התשובה חיובית – הרי שככלל בית המשפט צריך להביא את הנושא לבירור (ר' עניין אלבז [ת.א. (ת"א) 1200/06 בנק לאומי לישראל נ' אלבז ניר (לא פורסם, ניתן ביום 6.5.07)]. וכן ת.א. (ת"א) 1986/06 פיקהולץ אופיר נ'FERRERO DEL ECUADOR S.A. INDUSTRIA DE DULCES Y ALIMENTOS (לא פורסם, ניתן ביום 1.5.08; להלן: "עניין פיקהולץ").

לכן, לטעמי, כאשר מעלה התובע הייצוגי בכתב תשובתו טענות חדשות אשר היה מקום להעלותן במסגרת הבקשה המקורית, יש מקום לבחון האם העלאת טענות חדשות אלו בכתב התשובה נדרשת לצורך עריכת בירור אמיתי ומלא של המחלוקת בין הצדדים (עניין אלבז, וענין פיקהולץ)". (ת"א (ת"א) 2593/05 גורי יבוא והפצה בע"מ נ' סלומון דניאל ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 3.12.09 (להלן: "עניין גורי"). ההדגשה הוספה – ר.ר.)

בנוסף אני סבורה, כי יש חשיבות לשאלה האם הבקשה לאישור התובענה כייצוגית הוגשה על בסיס תשתית עובדתית ומשפטית נאותה, או שמא מדובר בבקשה נעדרת תשתית, שהוגשה באופן רשלני, ואשר התובע הייצוגי מבקש לשפרה ולתקנה באמצעות כתב התשובה (ר' עניין גורי).

במילים אחרות, גם כאשר מעלה התובע הייצוגי בכתב התשובה מטעמו טענות חדשות שהיה מקום להעלותן בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, אני סבורה כי יש לבחון האם טענות אלו נדרשות לצורך בירור אמיתי ומלא של המחלוקות בין הצדדים. יחד עם זאת, יש לוודא כי לא ייגרם למשיב נזק כתוצאה מהעלאת טענות נוספות בכתב התשובה, אשר הוא לא קיבל הזדמנות להשיב עליהן. לפיכך, במקרה בו מגיע בית המשפט למסקנה, כי ראוי לאפשר למבקש להעלות את מכלול הטענות בפני בית המשפט, יש לאפשר למשיב להגיב בכתב תשובה מטעמו, על הטענות החדשות שהעלה התובע הייצוגי בכתב תשובתו.

לאור האמור לעיל, אבחן את טענות המבקשים.

שינוי הגדרת הקבוצה

המבקשים טוענים, כי המשיב שינה בכתב התשובה את הגדרת הקבוצה המיוצגת בתובענה מטעמו, לעומת הגדרתה בבקשה המקורית, והגדיל אותה

בכתב התשובה מטעמו, ביקש המשיב כדלקמן:

"לאחר עיון בתגובת המשיבים מתבקש בית המשפט הנכבד לקבל הגדרה מתוקנת של הקבוצה המיוצגת שהינה 'כל אדם שהשתתף במכרזים באתר האינטרנט "1buy1" (להלן: "האתר"), ושבמסגרתם נגבה ממנו תשלום (בין אם עבור הצעות פסולות ובין אם עבור הצעות תקפות) בתקופה שהחל משבע שנים לפני הגשת התובענה ועד ליום הגשת התובענה'".