דבוש נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים

פסק דין

בפנינו עררים מאוחדים של שתי אחיות העוררת על החלטת המשיבה לדחות תביעותיהן להכרה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז- 1957 (להלן חוק הרדיפות).

העוררות נולדו בלוב והתגוררו עם משפחתן בטריפולי בעת כניסת הגרמנים לעיר בזמן מלחמת העולם השנייה.

להלן תמצית גרסתן על הקורות אותן בתקופת המלחמה–

דבוש רחל ילידת 1936

תמצית הצהרתה בפני המשיבה

העיר טריפולי הופגזה קשות. לאביה היה בית עסק לדברי מאפה. הוא נתפס עם קמח שלא היה אמור להיות ברשותו ונאסר לשלושה חודשים. אם העוררת נתקפה חרדה וברחה יחד עם ילדיה לזאויה, שם נחשפו לתנאי תברואה ירודים ולרעב. סבתה של העוררת נפטרה בזאויה מתת תזונה ובעקבות זאת המשפחה חזרה לטריפולי. בהמשך ברחו שנית והפעם לתג'ורה.

העוררת ציינה כי האב, טרם מאסרו, נהג לשלוח מזון למשפחה בתג'ורה.

עיקרי עדותה בפני הוועדה

בעדותה הוסיפה את הפרטים הבאים: אביה נתפס עם הקמח "האסור" בחנותו, ברח לביתו והגרמנים נכנסו בעקבותיו "והיכו את אבא מכות רצח" (עמ' 2 ש' 17). תוך כדי המכות שספג צעק לבני המשפחה לברוח והם, מחשש שהגרמנים יבואו להרוג אותם, ברחו לזאויה. האב נאסר ולאחר שחרורו מהכלא לקח את המשפחה לתג'ורה שם נשארו עד ליציאת הגרמנים מלוב.

בחקירתה הנגדית הכחישה את האמור בהצהרה כי האב נהג לשלוח להם מזון לתג'ורה וטענה כי המזון נשלח ע"י אחד מחבריו.

דבוש נסריה ילידת 1933

תמצית הצהרתה בפני המשיבה:

נסריה מתארת במילים זהות את נסיבות מאסרו של האב ובהמשך את בריחת המשפחה לזאויה וחזרתה לטריפולי. לגבי הבריחה השנייה לתג'ורה הוסיפה כי הגרמנים בטריפולי הפחידו אותם; דפקו על דלתות הבית ונכנסו שיכורים.

גם עוררת זו הצהירה בפני המשיבה כי האב נשאר בטריפולי ושלח להם מזון לתג'ורה וציינה כי השלטונות אסרו על האב לצאת מטריפולי.

עיקרי עדותה בפני הוועדה:

הגרמנים בטריפולי התנכלו להם, כך למשל, לא אפשרו לבני המשפחה לקחת מים מברז שהיה מול ביתם, כל מי שהתקרב לברז חטף מכות.

גם עוררת זו סיפרה לראשונה בעדותה כי אביה ברח מהחנות הביתה והגרמנים רדפו אחריו והכו אותו. כמו כן, כאחותה, טענה בניגוד לאמור בהצהרתה, כי לאחר שהאב שוחרר מן הכלא, לקח את המשפחה לתג'ורה.

דיון

א. לקראת סיום שמיעת הראיות, בשלב החקירה הנגדית של עוררת מס' 2, נטען ע"י המשיבה כי העוררת הגישה בשנת 2002 ערר על סירוב המשיבה להכיר בה כנרדפות לפי חוק הרדיפות והערר נדחה.