ס"ע
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
34459-07-10
07/07/2011
|
בפני השופט:
יוחנן כהן
|
- נגד - |
התובע:
1. תמר דבוש 2. הרצל גרבי
|
הנתבע:
1. דגני רות בע"מ 2. הסתדרות העובדים הכללית החדשה מרחב אשדוד
|
|
החלטה
1.בפני בקשת התובעים להורות על מתן צו גילוי מסמכים כללי וספציפי הנוגעים ומתייחסים לתביעה נשוא תיק זה.
2.ואלה הם המסמכים הספציפיים אותם ביקשו התובעים לגלות:
א.כל המסמכים הנוגעים להחלטות שהתקבלו אודות הפסקת פעילותו של אתר הייצור של הנתבעת 1 באשדוד וסגירתו, ובכלל זה הדיונים עם אמבר, אסם יניב, והסתדרות וועד העובדים, ובכלל זה מסמכים שיעידו על המועדים שבהם התקבלו ההחלטות הרלוונטיות.
ב. כל מסמך (תכתובות, תרשומות וכיוצא באלו) שהוחלפו בין התובעים, או מי מטעמם,לבין הנתבעת2 או מי מטעמה הקשור לעניין שבנדון.
3.התובעים מנמקים את בקשתם בכך שהמסמכים המבוקשים הינם מהותיים לעניין הנדון ונוגעים במישרין לסוגיות המרכזיות בתביעה, לרבות הוכחת זכאותם של התובעים לפיצויי פיטורים מוגדלים והחשיפה של קבלת ההחלטות אשר הובילה להפלייתם לרעה.
4.מנגד טוענת הנתבעת 2 כי הגישה תצהיר גלוי מסמכים ובו פירטה את כל המסמכים המצויים בידיה ורלוונטיים לתביעה, ומלבד מסמכים אלה אין בידיה את המסמכים אשר עותרים התובעים לגילויים.
המצב המשפטי:
5.הוראות תקנה 46 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי-דין) התשנ"ב – 1991 קובעות כי: -
"(א)בית-הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל-דין, אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.ב
...ו
(ג)בהחליטו בבקשה כאמור בתקנה משנה (א) או (ב), ישקול בית-הדין או הרשם, כל הצעה שתבוא מצד בעל-דין, למסור פרטים או להורדות בעובדות או להראות או להמציא מסמכים".נ
תקנה 46 הנ"ל, היא מקור סמכותי ליתן צו למתן פרטים נוספים ולגילוי או לעיון במסמכים על מנת לאפשר דיון יעיל.ב
6.השיקול המרכזי במתן צו לגילוי מסמכים הינו שאלת הרלוונטיות של המסמכים שגילויים מבוקש, כאשר יש בגילוי, כדי לסייע לדיון יעיל או לחסכון בהוצאות. צו לגילוי מסמכים לא יינתן במקום בו יש בכך משום הכבדה קשה על צד לדיון.
במקרה כזה, יאזן בית הדין בין נחיצותם של המסמכים לסייע בגילוי האמת לבין הנטל אשר הגילוי ומתן זכות עיון, יטילו על הצד שכנגד. מדיניותו של בית הדין לעבודה היא להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת ולאפשר בירור יעיל של הפלוגתאות, תוך שמירה על איזון ראוי ומידתי בין האינטרסים של הצדדים.
7.במסגרת בחינת האינטרסים של הצדדים, על בית-הדין לאזן בין הצורך בגילוי האמת מחד, לבין ההכבדה אשר היענות לבקשה תטיל על המשיבים, אגב בדיקת הרלוונטיות של הפרטים והמסמכים המבוקשים (ע"א 3576/94 השקמה הוצאה לאור נ' רום, פ"ד מח (4) 388).נ
הכלל הוא, כי אין נותנים צו כללי ורחב המחייב צד למתן עיון במסמכים ללא פירוט, אשר אין בית הדין יודע מה היקפו של הצו שיינתן ומה הרלוונטיות של אותם מסמכים (ראה: דב"ע נ"א / 160-3 בנק הפועלים נ' אליהו מרגלית, פד"ע כ"ג, 384).ב
8.בעניין הגדרת הרלבנטיות של המסמכים לצורך גילוי מסמכים נפסק כי:
"...הרלבנטיות של מסמך לענין גילוי רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלבנטיות לצרכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים.ו
מסמך שיש בו כדי לסייע לקו החקירה הוא רלבנטי. לעומת זאת מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענינו של בעל דין אין לגלותו..."