ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
|
18957-01-10
13/04/2010
|
בפני השופט:
אילן בן-דור
|
| - נגד - |
התובע:
נלה דבורקינה
|
הנתבע:
1. מרק שור
2. יאנינה שור
|
| פסק-דין |
פסק דין
תביעת לפיצוי עקב נזילת מים בטענה שנגרמה מדירת הנתבעים.
התובע תבע את שכיניו, בטענה לאחריותו לנזקי נזילת מים לביתו , מחמת רשלנות לדבריו .
לטענתו דירתו ניזוקה כמפורט בתביעה . בשנת 2003 נפלה חתיכה והוזמן מומחה שלצורך תיקון שלמה לו 760 ₪ ולאחר מכן כ מתואר בתביעה היו נזילות נוספות עליהן דווחה לנתבעים שהתעלמו מפניותיה.לפיכך פנתה
לתביעה צורפה בחוות דעת שמאי ה מציית בין היתר כי מקור הנזילה בדירת הנתבעים
כתב הגנה לא הוגש אך נתנה לנתבעים הזדמנות להישמע
הראיות
בדיון העידו התובע והנתבעים . בנוסף היו בפני מסמכים בכתב שצורפו לכתבי הטענות ומוצגים שהוגשו בדיון.
מעדות התובעת אציין כי חזרה ותיארה את תופעת הרטיבות בדירתה ותמכה את התיאור המילולי בתיאור ויזואלי של תמונות מהעת האחרונה . היא הדגישה שפנתה לנתבעים פעם אחר פעם אך טרם הגשת התביעה נתקלה בזלזול ואף באיומים. עדוה נשמעה מהימנה
מעדות הנתבעת אציין שלא הגישה כתב הגנה אך הציעה להיכנס לדירה של התובעת כדי לפתור את הבעיה. ולאחר מכן סדרה את הנזילה מדירתה . לראיה הציגה מסמכים שהוגשו בדיון.
לפי עדות הנתבע הציעה הבעיה התעוררה רק לפני כחודש והתובעת מנעה מנציגים גישה לראות את המבנה עדותו לא שכנעה נשמעה מגמתית בפרט לאור קיום קבלה משנת 2003
בדיון
דיון והכרעה
הוכח שנזילה אכן נבעה מדירת הנתבעים. בכך התקיימו למעשה יסודות עוולת הרשלנות המעוגנת בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין( נוסח חדש) ( להלן: "הפקודה"). בפסיקה, מקובל לנתח את סעיפי החוק על בסיס היסודות הבאים: א.קיום חובת זהירות מושגית. ב. קיום חובת זהירות קונקרטית כלפי התובע ג. הפרת חובה וזאת בהתרשלות שמהווה סטייה מסטנדרט הזהירות המוטל על המזיק ד. גרימת נזק ה.קשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק מודל זה מקדים את בחינת חובת הזהירות כמסגרת נורמטיבית לדיון בבחינת ההתנהגות הספציפית .
אומר בקצרה כי לענייין חובת הזהירות בין הצדדים קיימים יחסי שכנות גם המובן הרגיל והמשפטי של המילה שמצמיח חובת זהירות מושגית וקונקרטית בשים לב לצפיות הנזק ומשמדובר בסיכון בלתי סביר :"הסיכון הבלתי סביר שבגינו מוטלת חובת זהירות קונקרטית הוא אותו סיכון אשר החברה רואה אותו במידת חומרה יתירה, באופן שהיא דורשת כי יינקטו אמצעי זהירות סבירים כדי למנעו" (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז (1) 113, 127 (1982)).
הנזק
על התובעת להוכיח לא רק את ההפרה אלא גם את הנזק והיקפו ובהקשר זה חוות דעת שמאי ונחה דעתי שבגין מהות הליקוי, התנהלות הנתבע גם נגרם נזק שאינו ממוני תיקון רק על ידי הנתבעים בדירתם אף אם בוצע בתקופה הסמוכה להגשת התביעה אין סגי צריך היה לדאוג גם לדירתה של התובעת ולהשבת מצבה לקדמותה אלמלא היו הנזקים.
סוף דבר
אשר על כן, התביעה מתקבלת בעיקרה.
הנתבעים יישאו יחד ולחוד בנזקי התובעת המפורטים להלן: