החלטה
הבקשה :
1.לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן על ידי ביום 13.6.11, על פי צד אחד ובהעדר הגנה (להלן: "פסק הדין"), ולביטול היתר המצאה מחוץ למדינה, שניתן בהחלטתי מיום 18.7.10 (להלן: "ההחלטה").
המבקשת (הנתבעת), הינה חברה שנתאגדה בחו"ל ומקום מושבה בהולנד ואילו המשיבה מס' 1 (התובעת), הינה חברה שהתאגדה בישראל והמשיב 2 הינו בעליה ומנהלה.
2.על פי האמור בכתב התביעה, בשלהי שנת 2005, התקשרו הצדדים בהסכם, על פיו שיווקו המשיבים משקה אנרגיה שיוצר ע"י המבקשת, בפחיות (להלן: "הפחיות") ובשנת 2007 ניתנה להם בלעדיות בשיווק. לימים קיבלו המשיבים תלונות, מלקוחות, בנוגע לפחיות והתברר, כך על פי הנטען בתביעה, כי קיימים בהן פגמים שונים, לרבות בריאותיים ולא ניתן לשווקן. לפיכך, הוגשה תביעה זו בה נתבעים פיצויים בשווי 1,866,146 יורו.
3.בבקשתה לביטול פסק הדין טוענת המבקשת, כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, באשר לא בוצעה לה המצאה כדין ולחלופין – יש לבטלו מכח שיקול דעת ביהמ"ש, לאור טענות הגנה טובות אשר בפי המבקשת, כפי שפורטו בבקשה.
עוד נטען, כי בסעיף 19.1. לתנאי ההתקשרות שבין הצדדים (להלן: "ההסכם"), קימת תנית שיפוטי ייחודית (להלן: "תנית השיפוט"), על פיה לבית המשפט המחוזי בעיר Hertogenbosch 's שבהולנד, סמכות שיפוט ייחודית ובסעיף 19.2. לתנאים, נקבע כי הדין שיחול על ההתקשרות בין הצדדים הוא הדין ההולנדי (להלן: "תנית הדין").
לחלופין נטען, כי, מכל מקום, אין עילה להמצאה אל מחוץ לתחום, שכן לא מתקיימת, אף לא אחת מהחלופות אשר בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
כן נטען, כי בתי המשפט בישראל הינם "פורום בלתי נאות" וכי התביעה הוגשה כאן, בחוסר תום לב, הן לאור תניות השיפוט והדין והן לאור כך שמרב הזיקות הינן בהולנד, שכן שם התרחשה התקלה הנטענת, שם מצויים רוב המומחים, דוברי השפה ההולנדית, אשר יכולים לבדוק את הטענות הנטענות בתביעה ולהעיד בביהמ"ש וכי דיון בישראל יגרום למבקשת הוצאות רבות, כך ששיקולי מאזן הנוחות נוטים, בבירור, לקיום הדיון בהולנד.
4.הצדדים צירפו תצהירים התומכים בטענותיהם.
קבעתי את הבקשה לדיון, אולם הצדדים הודיעו שהם מוותרים על חקירת המצהירים ומבקשים מתן החלטה, ללא חקירות ולפיכך ניתנת החלטה זו על פי החומר הקיים בפניי.
דיון ומסקנות :
האם בוצעה המצאה כדין –
5.המבקשת טוענת, כי על אף שעל פי החלטת כב' השו' פוקס (בסמכותה, דאז, כרשמת), מיום 15.9.11, חוייבו המשיבים להמציא לה את כתבי בי-דין בתרגום לשפה האנגלית, הומצאו לה כתב התביעה והבקשה, בשפה העברית בלבד, ללא תרגום. לדבריה, ביום 14.10.10, קיבל אחד מעובדיה העתק מכתב, ממשרד התובע הציבורי בבית המשפט המחוזי של Hertogenbosch 's, אליו צורפו מסמכים בשפה העברית, שלא הובנו על ידה ומאחר שהיא לא קיבלה מסמכים נוספים ממשרד התובע, סברה בתום לב כי מדובר בטעות במשלוח.
המבקשת טוענת, כי רק לאחר שהתקבל במשרדיה פסק הדין, אשר תורגם לאנגלית, היא פנתה למשרד התובע על מנת לברר אילו מסמכים הומצאה לה וגם הפעם קיבלה מסמכים בעברית בלבד.
6.המשיבים טוענים, כי מאחר שעל פי ההחלטה היה עליהם לבצע את ההמצאה על פי אמנת האג 1965, באמצעות מנהל בתי המשפט ובהתאם לתקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, תשל"ו-1975, הם המציאו למנהל בתי המשפט (על פי בקשתו) את הבקשה וכן את כתב התביעה, כשהם מתורגמים לאנגלית ובסופו של התהליך קיבלו אישור שההמצאה בוצעה ולפיכך מדובר בהמצאה כדין.
בנוסף נטען, כי אין לקבל את טענת המבקשת לפיה היא לא ידעה במה מדובר, שכן גם על גבי כתבי בי-דין בשפה העברית כתוב שמה של המבקש בשפה האנגלית ולכן לא ייתכן שהמבקשת סברה שמדובר בטעות במשלוח.
7.בהחלטתי מיום 18.7.10 קבעתי, שההמצאה למבקשת תיעשה בדרך הקבועה באמנת האג 1965, באמצעות מנהל בתי המשפט ובהתאם לתקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, תשל"ו-1975. מהאמור בטיעוני ב"כ המשיבים ובמסמכים שצורפו על ידו עולה, שההמצאה בוצעה בהתאם לאמור בהחלטתי.
ההחלטה שניתנה ע"י כב' השו' פוקס ביום 15.9.11, בה נקבע שיש להמציא את המסמכים בתרגום לאנגלית מתייחסת רק לבקשה לפטור מאגרה ולא להמצאת כתבי בי-דין, לשם הגשת כתב ההגנה. עוד אציין, כי בעל הדין העיקרי בבקשה לפטור מאגרה הנה המדינה וממילא לא ניתן, בסופו של דבר, פטור מאגרה.
לפיכך ומאחר שההמצאה בוצעה, כאמור בהחלטתי מיום 18.7.10, אני קובעת שההמצאה בוצעה כדין ואין המבקשת זכאית לביטול פסק הדין מחובת הצדק.