דאנה נ' באלבועז ואח'

החלטה

1.לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 25.11.10 בהעדר הופעה מצד הנתבעים-המבקשים. פסק הדין הורה על מחיקת הגנתם וחידוש הליכי הוצאה לפועל נגדם בתיק הוצל"פ 0813705093.

2.המבקשים טוענים כי אינם דוברים עברית, מצבם הכלכלי קשה, לכן אינם מיוצגים, פנו ללשכה לסיוע משפטי בכדי לקבל ייצוג. העניין נשוא התביעה הינו עניין שהם עצמם ביקשו מהמשיב שיטפל בו, אך הוא התעלם מהם. רק לאחר שפינו את המושכר נדהמו לגלות כי בגין אותו נזק ממש בגינו התריעו, תבע אותם המשיב.

המבקשים שכרו שרותי עו"ד כדי שייצגם והוא אף הגיש בשמם כתב הגנה. בין לבין נעצר בנם של המשיבים ובעת ששהה במעצר התברר, בדיעבד כי עבר התעללות מינית קשה. מאז עסוקים המבקשים במתן סיוע נפשי וטיפול לבנם, שאינו משתקם וכן בתביעה נגד המדינה. לאור מצב דברים זה, אליו יש להוסיף כי המבקשים עולים חדשים בארץ ואינם דוברי עברית, הם התקשו לקבוע פגישה מסודרת עם בא כוחם, שמצידו ניתק עימם מגע. הוא זה שקיבל את הזימון לדיון אך לא הודיע להם ואף לא התייצב. רק לאחר מתן פסק הדין, נודע למבקשים על כך שניתן ומדוע וזאת מפי המשיב. המבקשים לא נהגו בזלזול בבית המשפט וצרוף נסיבות אומלל הוא זה שהביא לכך שלא התייצבו. לפיכך מבקשים ביטול פסק הדין ולחלופין עיכוב ביצועו כד שיוכלו להשיג יצוג הולם.

3.המשיב טוען שלמבקשים נמסרו הודעות ע"י בא כוחם ביחס למועד הדיון, המבקשים נוהגים לסרב לחתום על מסמכים הנשלחים אליהם, כך גם היה כשהמשיב ביקש להמציא להם את פסק הדין שניתן. ניתן היה לצפות מהמבקשים שיגלו אחריות ביחס להליך המשפטי וידאגו להתעדכן לגביו. המבקשים נוהגים ביחס מזלזל להליך המשפטי ולמשיב עצמו. ככל שיבוטל פסק הדין, מן הראוי להתנותו בהפקדת סכום גבוה.

4.עת בוחן בית המשפט האם יש מקום לבטל פסק דין שניתן בהעדר הופעה, כשבעל הדין הוזמן כדין לדיון עליו לנהוג כך:

" במצב זה על בית המשפט, הדן בבקשה לביטול פסק הדין, לבחון שתי שאלות: האחת, מדוע לא התייצב בעל הדין לדיון, על אף שהוזמן כדין; האחרת, מה הם סיכויי הצלחתו בתיק של בעל הדין אם יבוטל פסק הדין שניתן בהעדרו (ראו: י' זוסמן "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית, 1995, ש' לוין עורך) 738; ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 398-397). לשאלה השנייה יש לייחס בדרך כלל חשיבות רבה יותר מאשר לשאלה הראשונה".

רע"א 04 / 8646 טרייה כריים נ' מנהל מקרקעי ישראל [פדאור (לא פורסם) 04 (18) 840], עמוד 1-2.

עוד ראה רע"א 00 / 1958 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלוויזיה בבית אל על נה (5) 43, עמוד 46-47:

"כאשר ניתן פסק-דין בהעדר צד, ואותו צד הגיש בקשה לבטל את פסק הדין על-פי תקנה 227 לתקנות סדר הדין, הרי שיבדוק בית המשפט בעיקר שתי שאלות: (1) האם יש למבקש סיכויי הצלחה - אם יבוטל פסק הדין?... (2) מהי הסיבה, אשר בגללה לא הייתה הופעה מצד המבקש? שאלה זו פחות חשובה מהשאלה הראשונה, אך גם היא בעלת משקל. אם יתברר, למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח, שבית המשפט ייעתר לו, רק אם ישוכנע, שאחרת ייגרם עיוות דין בולט. אולם אם מסתבר, כי אי ההופעה אירעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי-הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא-כוחו, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה בית המשפט נוטה, בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות, השנויות במחלוקת, לגופן. במקרה כזה יעדיף בית המשפט את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת" (ע"א 32/83 אפל נ' קפח [1])"

5.בענייננו, המבקשים מציגים נסיבות אישיות יוצאות דופן שלאורן מודים כי תשומת ליבם לא היתה מוקדשת להליך משפטי זה. עם כל ההבנה, המבקשים יכולים היו לנהוג בצורה נאותה יותר, כל שנדרש היה מסירת הודעה מתאימה לבית המשפט. גם ההתנהלות ביחס למסמכים שנטען כי הומצאו להם אך סרבו לחתום אינה התנהלות ראויה מצד בעל דין. עם זאת, איני מוצאת כי ניתן לקבוע כי נהגו בזלזול מכוון.

6.באשר לסיכויי ההגנה לגופה, מדובר בביצוע שטר בטחון על סך 30,000 ₪ שהמבקשים מסרו למשיב להבטחת קיומו של הסכם שכירות בין הצדדים. המבקשים שכרו בית מהמשיב לשנה, לאחר מכן החוזה חודש לשנה נוספת ובסופו לחודש נוסף, לאחר שהמשיב עמד על כך. הבית פונה ביום 31.8.09, כשלטענת המשיב, המבקשים הותירו אותו פתוח ולא נערכה מסירה מסודרת שלו. במכתב המשיב למבקשים מיום 20.7.09 מציין כי עליהם לפנות את הבית ביום 31.7.08, מציין כי נסיונותיו לתאם מועד לביור בדירה נתקלו בהתחמקות. מבקשם להחזירה צבועה כפי שקיבלוה.

על מסמך זה ערך, ככל הנראה המשיב עצמו תרשומת לפיה קיבל מהמבקש תשלום להמשך שכירות של חודש נוסף, בתנאי שיפנה את הדירה עד אותו מועד ויחזירה נקיה וצבועה כפי שקיבלה, קיבל שיק בטחון ע"ס 30,000 ₪ שסוכם כי אם יופר ההסכם ייפרע השיק. לא מצויינים ליקויים נוספים (נספח ט' לתצהיר המשיב).

דומה בעיני כי לו היה מצב הדירה כה חמור במועד זה, היה המשיב מציין זאת במסמך האמור ולחלופין לא מסכים להמשך השכירות. המשיב לא ציין בתצהירו כי ההסכמה נערכה מבלי שראה את הבית.

7.המשיב הציג הצעות מחיר לתיקון נזקים בבית, הכוללות החלפת או תיקון דלתות פנימיות, החלפת שיש, תיקון ארונות מטבח, שיקום גינה, תיקוני חשמל, תיקוני מקלחות, תיקוני צבע מעקה, תיקוני צבע בבית, ועוד (נספח ח' לתצהיר המשיב). חלק מהנושאים הנזכרים בהצעות המחיר אינו מצויין במכתבו של המשיב למבקשים בעקבות הפינוי (מכתב מיום 3.9.09 נספח י' לתצהירו). מדובר בנזקים מקיפים שקשה להניח כי נגרמו בתקופה של כחודש ימים מאז פנייתו האחרונה של המשיב למבקשים. לא הוצג מסמך המעיד על ביצוע התיקונים והתשלום בגינם בפועל.

8.לאור כל האמור, דומה בעיני כי ראוי ליתן למבקשים יומם בבית המשפט ולאפשר להם להפריך את הנזקים הנטענים שגרמו, בכפוף לתשלום הוצאות המשיב.

9.לפיכך אני מורה על ביטול פסק הדין בכפוף לכך שהמבקשים יפקידו בקופת בית המשפט הוצאות המשיב בסך 1,000 ₪ עד ליום 1.5.11. בהעדר הפקדה ייוותר פסק הדין על כנו.

למעקב המזכירות.

ניתנה היום, כ"א אדר ב תשע"א, 27 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.