אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דאמיה שרותים מסחר והשקעות בע"מ ואח' נ' רום גבס חיפוי וקירוי (1997) בע"מ ואח'

דאמיה שרותים מסחר והשקעות בע"מ ואח' נ' רום גבס חיפוי וקירוי (1997) בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 27/06/2011 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום נצרת
32184-03-10
27/06/2011
בפני השופט:
עירית הוד

- נגד -
התובע:

הנתבע:

החלטה

לפני בקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להוצאות משפט, שייגרמו למבקשת על פי הוראת סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט- 1999 (להלן: "החוק")

רקע ותמצית טענות הצדדים

המשיבה הגישו תובענה כספית נגד המבקשת בסדר דין מהיר. המשיבה הינה חברה פרטית.

המבקשת הגישה בקשה במסגרתה עתרה, כי בית המשפט יחייב את המשיבה בהפקדת ערובה על סך 5,000 ₪ להבטחת הוצאות משפט. לטענת המבקשת, המשיבה חויבה בעבר בהוצאות משפט לטובתה שלא שולמו עד מועד זה. מכאן החשש, כי אם תידחה התביעה תנהג המשיבה בדרך דומה והמבקשת לא תוכל להיפרע בגין הוצאותיה. המבקשת מציינת, כי אין זה המקרה היחיד בו נמנעת המשיבה מלשלם חובותיה וכך נמנעה מלשלם אגרת רישום חברות ממועד היווסדה ולחובתה נזקף חוב.

המבקשת טוענת, כי סעיף 353א' לחוק החברות עיגן חזקה ביחס לחיוב חברה מוגבלת במניות בהפקדת ערובה להוצאות משפט של נתבע. לטענתה, די בהיות המשיבה חברה מוגבלת במניות בכדי לחייבה בהפקדת ערובה להוצאות משפט ועל כתפיה מוטל הנטל להוכיח, כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות המשפט, במידה ותפסקנה.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי דינה להידחות. לטענת המשיבה, יחד עם תגובתה צירפה שיק בגין ההוצאות שנפסקו לחובתה. בנוסף, סיכויי הצלחת תביעתה טובים מאד. כן ציינה, כי מצבה הכלכלי איתן, היא מחזיקה 80-150 עובדים ומחזור החודשי שלה על פי דוחות מע"מ נע בין 800,000 ₪ – 1,200,000 ₪. לטענת המשיבה, מדובר בבקשה קנטרנית.

המבקשת הגישה תשובה לתגובת המשיבה וטענה, כי טענות המשיבה אינן נתמכות בתצהיר ועל כן לא הוכיחה, כי בעניינה התקיים החריג לכלל לפיו על חברה להפקיד ערובה להוצאות. עוד טענה המבקשת, כי מהמסמכים על מחזור מכירות לא ניתן ללמוד דבר על איתנות פיננסית מאחר ולא ניתן לדעת מה גובה חובות המשיבה.

דיון ומסקנות

לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים מצאתי, כי דין הבקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להתקבל, כפי שיפורט.

בית המשפט מוסמך לחייב תובע, יחיד או חברה, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, כתנאי לניהול התובענה (תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט- 1999).

מקום בו בית המשפט דן בבקשה לחיוב חברה בהפקדת ערובה, בהתאם לסעיף 353א לחוק, קיימת חזקה לפיה חברה תחויב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, בהתאם לבקשת הנתבע. עסקינן בחזקה הניתנת לסתירה. לשם סתירת החזקה האמורה על החברה להוכיח, כי במידה ותביעתה תדחה יעלה בידה לשלם את הוצאות הנתבע. כן, על בית המשפט להשתכנע, כי הנסיבות אינן מצדיקות את חיוב החברה בהפקדת ערובה. לפיכך, השיקול המנחה את בית המשפט בבקשה בעניין זה הינו שיקול כלכלי. קרי, האם לאור מצבה הפיננסי של החברה יש להיעתר לבקשה אם לאו. במידה ובית המשפט מוצא, כי החברה לא הוכיחה, כי יהיה בידה לשלם את הוצאות הנתבע, על בית המשפט לבחון האם נסיבות המקרה מצדיקות היעתרות לבקשה (רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים). בתי המשפט נוטים ביתר קלות לחייב חברה בע"מ בהפקדת ערובה מאשר אדם פרטי (רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1), 647).

כאמור, בבחינת בקשה לחיוב חברה בהפקדת ערובה השיקול הראשון הינו מצבה הכלכלי של החברה. על כתפי החברה רובץ הנטל להוכיח את חוסנה הכלכלי. במידה ולא עלה בידי החברה להוכיח, כי יעלה בידה לשלם את הוצאות הנתבע, במידה והאחרון יזכה בדין, על בית המשפט להכריע בשאלה האם נסיבות העניין מצדיקות לחייב את החברה בהפקדת ערובה. בשלב זה, על בית המשפט להביא בחשבון את זכויותיהם החוקתיות של הצדדים, את העובדה, כי הפקדת ערובה מקום בו חברה לא הוכיחה את יכולתה לשאת בהוצאות הנתבע הינו הכלל ופטור מהפקדה כאמור הינו החריג. כמו כן, נהוג לבחון בשלב זה את סיכויי ההליך. מקום בו סיכויי ההליך גבוהים יש בכך בכדי להוות שיקול שלא לחייב בהפקדת ערובה. על כתפי החברה מוטל הנטל להוכיח התקיימותן של נסיבות המצדיקות שלא לחייבה בהפקדת ערובה.

הנה כי כן, על חברה הטוענת, כי אין לחייבה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע בתובענה אשר הוגשה על ידה, מוטל הנטל להוכיח, כי מצבה הכלכלי יאפשר לה לשאת בהוצאות אלו, במידה ותדחה תביעתה. כן, על כתפיה הנטל להוכיח, כי מתקיימות נסיבות המצדיקות כי לא תחויב בהפקדת ערובה כאמור. הנטל להוכחת מצבה הכלכלי של המשיבה מוטל על כתפי המשיבה ולא על כתפי המבקשים כנטען בסעיף 8 לתגובת המשיבה. יכולת הפירעון של חברה בע"מ מוטלת בספק ועל החברה מוטל הנטל, כי אין בסיס לחשש האמור. המשיבה לא הצביעה על נכסים כלשהם ולא די במסמכים אשר הוגשו על ידה בכדי לשפוך אור על מצבה הכלכלי וללמד, כי יעלה בידה לשאת בתשלום הוצאות המבקשת. לפיכך, המשיבה לא עמדה בנטל להוכיח, כי מצבה הכלכלי יאפשר לה לשאת בתשלום הוצאות המבקשת, לו תידחה התביעה. מצאתי, כי לא די בנספחים אשר צורפו לתגובת המשיבה בכדי לתמוך בטענתה באשר למצבה הכלכלי. המשיבה לא הוכיחה, כי החזקה הקבועה בסעיף 353א לחוק החברות אינה מתקיימת בענייננו וכי לא ראוי בנסיבות העניין לחייבה בהפקדת ערובה.

סעיף 353א לחוק, בניגוד לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, איננו מתייחס באופן מפורש לסוגיית סיכויי ההליך. עם זאת, הסעיף קובע, כי בית המשפט רשאי שלא לחייב חברה בהפקדת ערבות אם נסיבות העניין אינן מצדיקות זאת. ההלכה היא, כי במסגרת הפעלת שיקול הדעת המסור לבית המשפט, בחינת סיכויי ההליך הינה רלוונטית.

בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה לניתוח סיכויי התביעה "ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד" (רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים). כן, על בית המשפט להיזהר שעה שהוא מביע דעתו בנוגע לסיכויו של הליך תלוי ועומד טרם הובאו ראיות הצדדים.

סבורני, כי בשלב זה לא ניתן להכריע בסוגיה זו. לשני הצדדים טענות כבדות משקל הדרושות הכרעה, לאחר שיעלה בידי הצדדים לשטוח מלוא טענותיהם. העובדה, כי לא ניתן לקבוע בשלב האמור, כי סיכויי התביעה נמוכים אין בה בכדי להביא לדחיית הבקשה. אי לכך, מצאתי, כי דין הבקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה, בהתאם להוראות סעיף 353א לחוק החברות, להתקבל.

בעת קביעת גובה הערובה, על בית המשפט "לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים" (רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים). ברי, כי גובה הערובה צריך להיות סביר ביחס לגובה התובענה. את סכום הערובה יש לגזור משיעור ההוצאות הצפויות להיפסק במידה ותדחה התובענה, שכן זוהי מטרת הערובה. בדרך זו ניתן לאזן בין זכות המבקשים לתשלום הוצאותיהם במידה והתובענה תדחה לבין זכותם של המשיבים, כי תהא להם גישה לערכאות המשפטיות.

לפיכך ולאור המפורט לעיל, מצאתי לקבל את הבקשה ולהעמיד את גובה הערובה על סך 5,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקשת, במידה ותדחה התביעה נשוא הבקשה שלפניי וזאת כתנאי להמשך ניהול ההליכים בתיק. הסכום האמור יופקד בקופת בית המשפט בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו.

בהעדר הפקדה במועד שקבעתי, מסתכנת המשיבה במחיקת התביעה בשל חוסר מעש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ