דאוד עבד אל חי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה טירה ואח'

1. לפני בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד מרכז-לוד (כב' השופטת ד' בלטמן קדראי), ב-עפ"א 42725-09-16, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת בית משפט השלום הנכבד בכפר סבא (כב' השופט ע' פרייז), ב-ב"נ 53891-06-16 וב-ב"נ 23501-07-16. במסגרת החלטה זו, נדחו בקשות המבקש לביטול שני צווי הריסה מנהליים שהוצאו כנגדו.

2. בד בבד עם הגשת הבקשה למתן רשות ערעור, הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצועם של צווי ההריסה המנהליים, מושא פסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד. בהקשר זה הוריתי, על עיכוב ביצוע צווי ההריסה באופן ארעי, וזאת עד למתן החלטה אחרת.       

           אביא להלן את הנתונים הדרושים להכרעה בבקשה.

רקע והליכים קודמים

2. בתאריך 11.11.2015 המשיבה 2, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה "אל-טירה" (להלן: הוועדה המקומית), הוציאה למבקש היתר בניה לבניית מבנה חקלאי, ביחס למקרקעין שבבעלותו בישוב טירה, הידועים כגוש 7764 חלקות 85 ו-86 (להלן: המקרקעין). בתאריך 03.05.2016, במסגרת סיור של מפקחי היחידה הארצית לאכיפת דיני תכנון ובניה, התגלו במקרקעין עבודות בנייה ללא היתר, הכוללות מבנה המשמש כאולם אירועים, אשר נבנה תוך סטייה מקווי הגובה, חומרי הבנייה והקונסטרוקציות להיתר הבנייה אשר ניתן למקרקעין. נוכח סטייה מהותית זו מהיתר הבנייה – הוצאו כנגד המבקש שני צווי הריסה מנהליים (להלן: צווי ההריסה).

           צו ההריסה הראשון ניתן בתאריך 20.06.2016, על-ידי הוועדה המקומית, ועניינו ב-"הקמת מבנה ממתכת בגובה 11.5 מטר בסטייה מהיתר + תוספת רצפת בטון + הקמת 4 ערוגות מבטון + הקמת שביל כניסה מבטון + הכשרת קרקע ללא היתר" (להלן: צו ההריסה הראשון).

           צו ההריסה השני ניתן כעבור יומיים בתאריך 22.06.2016, על-ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז (להלן: הוועדה המחוזית) ועניינו, בעבודות בנייה בהיקף נרחב יותר שנעשו במקרקעין: "מבנה העשוי מקונסטרוקציית מתכת הכולל רצפת בטון בשטח כולל של כ-2100 מ"ר בגובה של כ-11.5 מטר + חומת בטון באורך של כ-400 מטר + 4 בריכות מבטון בשטח של כ"א כ-30 מ"ר + הכשרת קרקע בשטח כולל של כ-2500 מ"ר" (להן: צו ההריסה השני).

3. בתאריך 26.06.2016 המבקש הגיש לבית משפט השלום הנכבד בקשה לביטול צו ההריסה הראשון, ובתאריך 12.07.2016 הגיש בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה השני עד למתן החלטה בהליך שעניינו צו ההריסה הראשון. בבקשותיו טען המבקש לשיהוי בהוצאת הצווים, שכן אלו הוצאו לאחר שנסתיימה הבנייה במקום. עוד טען המבקש כי העבודות שבוצעו במקרקעין אינן מצריכות היתר בנייה שונה וכן כי פעולות האכיפה בעניינו עולות כדי אכיפה בררנית, שכן לא בוצעו פעולות אכיפה דומות כנגד מבנים אחרים באזור, אשר נבנו ללא היתר. כן נטען כי אין להוציא לפועל את צווי ההריסה, שכן המבקש הגיש תכנית מפורטת לשינוי ייעודו של המבנה משטח חקלאי לגן אירועים, אשר אושרה על-ידי הוועדה המקומית. לבסוף המבקש טען כי הוועדה המחוזית לא הייתה מוסמכת להוציא את צו ההריסה השני, וזאת בשעה שרק ימים ספורים קודם לכן, הוציאה הוועדה המקומית אתצו ההריסה הראשון, שעובדותיו ונסיבותיו דומות.

4. בתאריך 04.07.2016 הורה בית משפט השלום הנכבד על צו הפסקת עבודות ביחס למקרקעין, לצורך הקפאת המצב הקיים (להלן: צו ההפסקה השיפוטי). בהמשך, בתאריך 18.07.2016 נתקיים דיון מאוחד בעניין שני צווי ההריסה.