אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ד"ר שולמן לובוקצקי נ' הרפז ואח'

ד"ר שולמן לובוקצקי נ' הרפז ואח'

תאריך פרסום : 12/08/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
42976-06
05/08/2012
בפני השופט:
יעל הניג

- נגד -
התובע:
אילנה שולמן לובו צקי ע"י עו"ד רוזנבוים - טירן ועו"ד שדה - אור
הנתבע:
1. יורם הרפז
2. כלל חברה לביטוח בע"מ
3. אסתר בן זקן (צרפתי)
4. אהרון עמרם
5. יצחק עמרם
6. חנה שרון
7. יחיה יעיש
8. רבקה יעיש
9. ראובן רייכמן
10. ביילה שדה אטה
11. סמוך צ'רנה נאוה ארצפל
12. דליה נמרוד
13. שלי נביא
14. ינינה סגל
15. אסתר שרעבני (טויביץ)
16. דוד מלמד
17. מרים מל מד
18. אילה אהרון
19. שר - פשרה
20. אידית שר - פשרה
21. נציגות הבית המשו תף ברח' רוטשילד 43 ראשל "צ

פסק-דין

פסק דין

תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] [להלן – "פקודת הנזיקין" או "הפקודה"].

מבוא

1. אין חולק על התאונה נשוא התביעה, התרחשותה והגורם הפיסי לפציעת התובעת. בתום המשפט הסתבר כי מרבית העובדות אינן במחלוקת.

2. ואולם המצב המשפטי מורכב ומערב הקשרים בין דיני מקרקעין כלליים, דיני בתים משותפים ודיני נזיקין.

3. ניהול המשפט נשא אף הוא מורכבות, מספר תיקונים של כתב התביעה לצורך שינוי נתבעים, פיצול הגנות הנתבעים בין כמה מייצגים, פתיחת חזיתות בינם לבין עצמם ועוד.

רקע ועובדות שאינן עוד במחלוקת

4. התובעת - ילידת 1969, רופאת שיניים, בת לרופאת שיניים, נשואה לרופא שיניים ועובר לתאונה אם לשני בנים קטנים.

התאונה

5. ביום 27.7.03 בחנו התובעת ואמה בגדים שנתלו בתצוגה, ב"פסאז'" מחוץ לחנות בגדים של נתבע 1 [להלן – "החנות", "התצוגה", "המעבר"]. המעבר מצוי בקומת קרקע של בניין. קומה זו משמשת גם למסחר. הכניסה למעבר נעשית מרח' רוטשילד 43 בראשל"צ. בתקרת המעבר בסמוך ומעל לתצוגה, הייתה מותקנת אותה עת מנורת פלורוסנט [המנורה על התקניה תכונה להלן – "המנורה"]. לפתע ניתקה המנורה מהתקרה, נפלה, פגעה בראשה של התובעת והפילה אותה ארצה [להלן – "התאונה"].

6. התובעת פונתה לחדר מיון של בית החולים אסף הרופא. בתעודת חדר מיון נרשם כי מדובר בחבלת ראש ללא אובדן הכרה ושריטות מתחת לעין ובקרקפת. התובעת טופלה שמרנית ושוחררה לביתה, עם התוויות ל – 3 ימי מנוחה וטיפול תרופתי. כעבור יומיים שבה התובעת לבית החולים עם תלונות מסוג זה, אושפזה 48 שעות, טופלה שמרנית ושוחררה. בהמשך הייתה התובעת נתונה למעקב נוירולוגי בבית החולים הדסה בירושלים [להלן – "הדסה"].

אניח לעת עתה לתובעת ואבחן את נתוני זירת התאונה שאינם שנויים במחלוקת:

"המעבר" - זירת התאונה, המצב הקנייני – רישומי מול המצב בשטח

תחילה – המצב הקנייני - רישומי

7. הבניין הינו אחד משני בניינים אשר הוקמו בשנות ה – 70 בפינת הרחובות רוטשילד 43 וגרינבוים 14 בראשל"צ על מקרקעין הידועים כגוש 3934 חלקה 33. הבניינים נרשמו בפנקסי המקרקעין כבית משותף אחד בן 23 דירות. זאת על פי תקנון מוסכם [להלן – "התקנון"]. צו הרישום מפרט בין היתר כי התמלאו תנאי סעיף 142 חוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 [להלן – "חוק המקרקעין"] וכי הבית מורכב ממבנה אחד, המשמעות היא כי כל אחד מבעלי 23 הדירות הינו בעלים של חלק יחסי ברכוש המשותף בשני המבנים ונושא בנטל הוצאות אחזקה וניהול לפי חלקו היחסי.

8. סעיף 142 [ב] לחוק המקרקעין מונע את האפשרות לרשום בית משותף המורכב מכמה מבנים, כל עוד ניתן לרשום כל מבנה כבית משותף נפרד. הוא מאפשר זאת רק במקרה שהמבנים הוקמו על חלקה או חלקות שאינן ניתנות לחלוקה באופן שכל בית יעמוד על חלקה נפרדת. זוהי "הדצנטרליזציה הכפויה" [יהושע ויסמן, חוק המקרקעין תשכ"ט – 1969, מגמות והישגים, הוצ' המכון למחקרי חקיקה באונ' העברית, תש"ל – 1970, עמ' 76, להלן – "ויסמן"]

9. החוק אינו מתנכר לצרכים נפרדים של בעלי דירות בבית משותף המורכב מכמה מבנים או כמה אגפים בעלי כניסות נפרדות. סעיף 59[א] לחוק דן ב"בית מורכב" ומאפשר לקבוע בתקנון שחלקים מסוימים מתוך הרכוש המשותף, המצויים בתחומי מבנה מסוים מתוך המבנים שבבית [באותם מקרים בהם ניתן היה לרשום בית משותף הכולל כמה מבנים], או בתחומי אגף שבבית משותף, יוצמדו לדירות שבאותו מבנה או אגף. אחת ההשלכות מכך היא שנטל האחזקה והניהול בכל אחד מהמבנים או מהאגפים, יחול רק על בעלי הדירות שבאותו מבנה או אגף. במקרה כזה אפשר גם לקבוע בתקנון כי יקוימו אסיפות כלליות ונציגויות נפרדות לגבי אותו מבנה או אגף. ויסמן מכנה זאת "דצנטרליזציה שבבחירה" [ויסמן, שם].

10. סעיף 59 [ב] לחוק מסמיך את המפקח על המקרקעין אף ללא קביעה בתקנון – להורות כי בית מורכב יתנהל כאמור בסעיף 59 [א] אם נוכח שנסיבות העניין מצדיקות זאת. על אף מגמת הדצנטרליזציה של המחוקק, עורר יישום הסעיף קשיים לא מעטים [ראו סקירתו הנרחבת של השופט דרורי בע"א [מח – ירושלים] 6217/05, מפעלי בני ברית ירושלים נ' ועד הבית המשותף ברח' קרן היסוד 5 ירושלים, פורסם בנבו].

11. נשוב אל הבית המשותף שלנו. על פי התקנון מדובר במבנה אחד ולא בבית מורכב. התקנון לא שונה ולא נעשתה פנייה למפקח על מנת שיורה על ניהולו כבית מורכב.

המעבר מצוי בשטח הרכוש המשותף ונתון לנטל אחזקה וניהול יחסי של כל אחד מבעלי 23 הדירות בבית המשותף.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ