ד"ר עמוס בוכניק ואח' נ' ביטון ואח'

החלטה

בפני בקשה לצירוף ראייה, השיק המקורי על סך 305,200 ₪ שנמשך על ידי הנתבע לפקודת התובע.

לטענת התובע, שיק זה נמצא על ידו באקראי, רק עתה, בשלב שלאחר סיום ההוכחות והמתנה לסיכומים, מאחר ותויק במקום לא נכון.

הנתבע אינו מתנגד להצגת השיק המקורי, ובלבד שיותר לו לחקור את עד התובע – אורי בוחניק- בעניין זה וכן שהתובע יחויב בהוצאות לדוגמא בשל הצורך בחקירה משלימה וקיום ישיבת הוכחות נוספת. עוד מציין הנתבע, כי בבקשה דנן טוען התובע כי השיק המקורי נמצא במשרדי חברת קומ-אד בעוד שבעבר ולאחר ברור, טען התובע שהשיק נמצא במשרדו.

עוד טוען התובע, כי התביעה דנן הינה שטרית, ולמרות זאת, התובע לא הציג את השיק המקורי, ובית המשפט דרש להציג את השיק המקורי לאור חקירת התובע בעניין זיוף שנעשה בשטר המקורי. ב"כ התובע הודיע כי השיק המקורי מצוי במשרדו בבאר שבע, ובית המשפט הפסיק את חקירת העד עקב אי הצגת השיק והורה כי הדיון לא יחודש עד להצגתו, אלא שהתובע הודיע כי השיק אינו נמצא בידיו. לטענת הנתבע,ב"כ התובע שיקר בבית המשפט כדי שיימשכו ההליכים.

צד ג' 1 (מ.ס רפואי) מבקש לדחות את הבקשה לאחר שנחשפו בפני בית המשפט מעשי הזיוף, על פניו, של השיק. לטענתו, לאחר שהובהר לתובע כי דין תביעתו להידחות בהיעדר השיק, מנסה הוא עתה "להגניב" את השיק לתיק כראייה. יתר מכך, התובע לא הגיש בקשה להוספת ראייה, אותה יש לתמוך בתצהיר כולל נסיבות נדירות למציאת הראייה בשלב זה.

צד ג' 2 (יואל זיו) המתנגד לבקשה טוען, כי כלל לא צורף תצהיר לבקשה כדי לתמוך בעובדות המשמשות לכאורה בסיס להגשתה, אלא שהתובע הסתפק בהודעה קצרה לגבי מציאתו הפתאומית של השיק המקורי, זאת, לאחר שבדיון ההוכחות, בו נדרש להציג את השיק הודיע, לאחר שהתקשר אל משרדו, כי השיק נמצא שם.

לטענת צד ג' 2 אי הצגת השיק למרות החלטת בית המשפט, יוצרת חזקת חוסר תום לב והתרת הבקשה תפגע בזכויותיהם של בעלי הדין האחרים לתביעה דנן. בפרט לאור העובדה שהתקיימו מספר דיונים במשך כשנה, במהלכם ניתנו לתובע הזדמנויות להצגת השיק המקורי, והתובע במחדלו, לא הגיש את השיק המקורי.

לטענת צד ג' 2, רק לאחר שהתובע הבין כי נקלע לבעיה ראייתית חמורה כיוון שגרסתו תלושה מהחומר הראייתי שבתיק נוכח החלטת בית המשפט, כי משקל אי הבאת המסמך תילקח בחשבון בסיכומם ובפסק הדין, החליט התובע להגיש את ההודעה דנן לאחר למעלה מחודש מתום מועד ההוכחות האחרון, מתוך ידיעה, שלא ייחקר שוב.

לטענת צד ג' 2 עיון בשיק מעלה חשש אמיתי כי בוצעו בו שינויים בכלי כתיבה שונים ובכתב יד שונה,

מה שמצריך חקירה נגדית ספציפית רחבה, מינוי מומחה לבדיקת כתב יד ועוד.

לשיטת צד ג' 2, התובע לא הציג כל טעמים סבירים לסטייה מהכלל שעל צד להביא את כל ראיותיו בחבילה אחת. מה עוד שהתובע , לא רק שהיה צריך לדעת על קיומה, אלא שידע על קיום אותה ראייה והיה עליו לעשות הכל כדי לגלותה במועד, ולא באקראי לאחר סיום שמעית ההוכחות. לטענתו, מדובר בפתיחה מחודשת של הדיון כולו בתום פרשת הראיות. אין מדובר בראייה פשוטה ו/או טכנית אלא בשטר המקורי, שבוצעו בו שינוים ויש צורך בפתיחת הליך המשפטי כולו.

התובע השיב כי השיק הוגש על פי החלטת בית המשפט ושזה כבר הוגש בזמנו ללשכת ההוצאה לפועל ונבדק על ידי המזכירות בעת פתיחת התיק. טענת הנתבע הייתה אז, כי אינו נדרש לשלם את סכום השיק ולא הועלתה טענת זיוף. הנתבע אף טען בעדותו כי מסר את השיק אך אינו חייב לפרוע אותו. בנוסף לטענתו, לא טען כי השיק במשרדו, אלא חיפש את השיק ולא מצא אותו.

לטענת הנתבע לקיום דיון הוכחות נוסף טוען התובע, כי אין בו צורך, כיוון שצילום השיק היה בידי הצדדים והמצהיר מטעם התובע נחקר על ידי הצדדים בהקשר אליו, נסיבות תיקונו.

לטענת התובע אין בשיק המקורי דבר שלא נראה על גבי צילומו, שהיה בידי הצדדים ודיון הוכחות נוסף יעניק לצדדים אחרים יתרון דיוני פסול, לשוב ולחקור אותו.

צודקים הנתבע וצדדי ג' בטענתם, לפיה ניתנו לתובע מספר הזדמנויות להמציא את השיק המקורי, ולטענתו, לא מצא אותו.

כדי להציג את הראייה הטובה ביותר – השיק המקורי, היה על התובע לעשות כל שלאל ידו כדי למצוא אותו, מה עוד שידע ששיק זה קיים. העובדה שמצא את השיק המקורי, לטענתו באקראי, במשרדי אחת החברות הקשורות לתיק זה, הינה ראייה לכך שיכול היה למצוא אותו קודם לכן.

אין לקבל את טענת התובע, כי השיק המקורי וצילומו, אחד הם. מה שנראה בשיק המקורי, לא תמיד ניתן לראות בצילום שלו ואין לו לתובע להלין אלא על עצמו באי הצגת השיק המקורי במועד.

איני מקבלת את עמדת התובע, המציגה את הוספת השיק המקורי בשלב זה "כעניין של מה בכך". לא כך הדבר. מדובר בראייה עיקרית, בסיסית ומשמעותית לניהול התיק ולא בכדי הפסיק בית המשפט את חקירת עד התובע, כדי שהשיק המקורי יוצג ויהיה בפני בית המשפט והצדדים לתיק, בעת חקירתו.

לא מדובר בראייה פשוטה, אלא בעלת משקל רב, והתובע אף לא מצא לנכון לצרף תצהיר שיבהיר את נסיבות מציאתו.