ד"ר משה וינברג ושות' , עורכי-דין ונוטריונים נ' אברהם ואח'

החלטה

1.בפני בקשת המבקשת למתן פס"ד בהעדר התייצבות, המבוססת על החלטתי מיום 10.2.11 בבקשת המשיבים לדחיית מועד דיון ההוכחות שהיה קבוע בפני ליום 13.2.11, לפיה לאחר מספר בקשות בעניין שנדחו, ומשהובהר כי לא יהיה טעם בקיום דיון ההוכחות באשר לא הוגשו תצהירי המשיבים והמשיב 1 כלל לא נמצא בארץ, הוריתי על דחיית מועד הדיון תוך שקבעתי כי:

"אין בכך כדי לפגוע בזכויות התובעת לעתור למתן פס"ד בהעדר התייצבות לישיבה שהיתה קבועה ליום 13.2.11 ו/או לעתור בבקשה לפי תקנה 168 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984."

2.המבקשת סומכת בקשתה בין השאר על הטענה כי לתעודת הרופא בשפה הספרדית שצורפה לבקשה לדחיית הדיון (לעניין מצבו הבריאותי הרע של המשיב 1 שלא מאפשר הגעתו ארצה לדיון) לא צורף אישור קונסולרי כנדרש לפי סעיף 22 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971; כי אותו אישור רפואי שלכאורה מעיד על סכרת ולחץ דם חתום על ידי פסיכיאטרית; כי לא הוכח כדבעי מצבו הרפואי של המשיב 1 באמצעות מסמכים מספקים או למצער באמצעות תצהיר המשיבה 2 בעניין; וכי כל נסיבות בקשת דחיית המועד לא ברורות ולא ברור מדוע לא הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם המשיב 1 בטרם יציאתו מהארץ מקום בו המשיבים עצמם הם שביקשו לקדם את מועד דיון ההוכחות ולקבוע מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית.

3.המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים כי מקום בו נעתר בית המשפט לדחיית מועד הדיון לא ניתן לעתור בבקשה למתן פס"ד בהעדר התייצבות; כי נסיבות הגשת בקשת הדחייה נבעו מקשיי תקשורת של ב"כ המשיב עם מרשו לאור שהותו בארגנטינה ומצבו הבריאותי הקשה, וכי לגופו של עניין אין מקום ליתן פס"ד במעמד צד אחד מקום בו סיכויי התביעה הינם נמוכים. לתגובת המשיבים לא צורף תצהיר.

4.המבקשת הגישה תשובתה לתגובת המשיבים בה חזרה על טענותיה מבקשתה.

5.ראשית אציין כי טועים המשיבים בטענתם לפיה לא ניתן לעתור לפס"ד בהעדר התייצבות מקום בו נדחה מועד הדיון בהחלטת בית המשפט. דחיית מועד הדיון נבעה מטעמי חסכון בזמן שיפוטי, שהרי משלא הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבים ואלו מצהירים כי המשיב 1 כלל לא נמצא בארץ ולא יתייצב לדיון, ברי כי הליך הוכחות לא יתקיים דה-פקטו, גם אם ידחה בית המשפט את בקשת המשיבים ויאלצם להופיע למועד הדיון הקבוע. בקשתם התקבלה, אם כן, מתוך אילוץ, ומשום כך הובהר כבר באותה החלטה כי אין בכך כדי לפגוע בזכות המבקשת להגיש את הבקשה דנן. לפיכך טענת המשיבים בעניין זה נדחית.

6.חרף טענותיה המוצדקות של המבקשת כפי שפורטו בסעיף 2 לעיל, ההלכה הפסוקה מצדדת בבירור עובדתי של הפלוגתאות חלף פיתרון דיוני פורמליסטי, ונקבע כבר כי סילוק על הסף הוא בגדר אמצעי הננקט בלית ברירה (השוו: ע"א 693/83 שמשון שמש נ' רשם המקרקעין תל אביב יפו, פ"ד מ(2) 668, ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ ואח' נ' מיכה צח חברה לקבלנות כלכלית בע"מ ואח', תק-על 2007(2) 2725).

7.לאור האמור לעיל, ועל מנת ליתן למשיבים את יומם בבית המשפט, אינני מורה על מתן פסק דין בהעדר התייצבות. עם זאת, ומאחר ולא השתכנעתי מטיעוני המשיבים לעניין בקשתם לדחיית מועד הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם, ואלו אף לא טרחו להשיב בתגובתם לטענות המבקשת בעניין זה ולנמק את העדר התצהירים מטעמם בתיק, ולמצער תצהיר המשיבה 2, הנני קובע כי בהתאם לתקנה 168(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, השתמ"ד-1984, לא יורשו המשיבים להביא עדויות מטעמם.

8.המשיבים ישלמו למבקשת הוצאות בקשה זו בסך 1500 ₪.

ניתנה היום, ח' ניסן תשע"א, 12 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.