ד"ר טבעוני - אדריכלים ומהנדסים בע"מ נ' מועצה מקומית כפר מנדא

החלטה

הבקשה וטענות הצדדים :

לפניי בקשת המשיבה (המבקשת בבקשה זו), לדחיית הערעור שהגישה המבקשת (המשיבה בבקשה זו) על הסף, בשל איחור במועד הגשתו (להלן:"הבקשה").

בבקשה נטען, כי הערעור הוגש באיחור של שלושה ימים, דהיינו - 48 ימים לאחר מתן פסק הדין (הוא יום 5.9.11). לטענת המבקשת המועד האחרון להגשת הערעור חל ביום 27.10.11, בעוד שהערעור הוגש ביום 30.10.11, ללא שהוגשה בקשה להארכת מועד.

בתגובת המשיבה נטען כי אין חולק שתחילת מניין 45 הימים לעניין הגשת הערעור הינה יום 5.9.11 (ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים), אולם, בשל פגרת הסוכות, אשר לא נמנית במניין הימים ואשר חלה מיום 12.10.11 ועד יום 22.10.11 (כולל שמחת תורה אשר חל ביום 20.10.11, שהינו יום פגרה גם כן), הוגש הערעור במועד.

המשיבה טוענת, כי ידוע לה שפרק הזמן של פגרת הסוכות פורסם באתר בתי המשפט, אך לא עלה בידיה להשיג את הודעת דוברת בתי המשפט ואילו בהודעה לעיתונות, שפורסמה על ידי רשות האכיפה והגבייה ואשר עותק הימנה צורף לתגובה, פורסם כי פגרת הסוכות תהיה מיום 12.10.11 ועד ליום 22.10.11.

המשיבה אף טוענת, כי פורסם שתורנות השופטים בתקופה זו תהיה החל מיום 12.10.11 ועד ליום 22.10.11 וכך אף פורסם ביומן לשכת עורכי הדין.

לאור האמור לעיל, טוענת המשיבה, כי אין להביא במניין הימים את יום חמישי, ה- 20.10.11 אשר הינו כאמור יום פגרה בהמשך לפגרת הסוכות.

לא זאת אף זאת - טוענת המשיבה, כי ממילא לא הסתיימו ההליכים בין הצדדים, שכן תלוי ועומד ערעור אחר על פסק הדין, אשר הוגש ע"י המבקשת וכי, מכל מקום, מדובר באיחור אשר לכל היותר בא לידי ביטוי ביום אחד בלבד.

המבקשת הגישה תשובה לתגובה, בה טענה, כי אל לה, למשיבה, לסמוך על הודעה לעיתונות, אשר פורסמה על ידי רשות האכיפה והגבייה וכן טענה, שהפסיקה אשר הובאה בתגובת המשיבה אינה רלוונטית לענייננו.

המבקשת שבה וטוענת כי פרשנות המשיבה בטעות יסודה וכי יום שמיני עצרת הינו יום מנוחה, להבדיל מיום פגרה וכי יש לכלול אותו ואת הימים הבאים אחריו (שישי-שבת) במסגרת ספירת 45 הימים לצורך הגשת ערעור.

להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 15.12.11 הגישה המשיבה בקשה להארכת מועד להגשת הערעור, לטענתה - מטעמי זהירות, למקרה שבית המשפט יקבע כי הערעור אמנם הוגש באיחור.

המבקשת דכאן, הגישה שם תגובה, במסגרתה חזרה על נימוקיה בבקשתה לדחייה על הסף וטענה עוד, כי מדובר בטעות שבדין, ממנה היה ניתן להימנע בנקל וכי עוצמת הפגיעה בה הינה גדולה, שכן היא הסתמכה על כך שהמשיבה ויתרה על זכותה להגשת ערעור, או לכל הפחות כי זכותה להגשת ערעור פקעה.

דיון ומסקנות :

לאחר עיון בטענות הצדדים נחה דעתי כי באיזון ראוי בין השיקולים הרלוונטיים והאינטרסים השונים, ראוי לדחות את הבקשה לדחייה על הסף ולקבל את הבקשה להארכת המועד להגשת הערעור.

הערעור הוגש ביום 30/10/11, הוא יום ראשון בשבוע, בעוד שלטענת המשיב היה עליו להיות מוגש ביום 27/10/11, הוא יום חמישי בשבוע.

הצדדים חלוקים בשאלה, האם יום שמחת תורה (הוא יום 20/10/11 – שמיני עצרת) הינו יום פגרה, הממשיך את פגרת הסוכות, או שמא יום מנוחה הוא.

בהתאם לתקנה 1 לתקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ"ג-1983 פגרת הסוכות הינה מיום י"ד בתשרי עד ליום כ"א בתשרי, ועל כן סברת המשיבה, בדבר היות יום שמחת תורה יום פגרה, בטעות יסודה.

יחד עם זאת, סבורתני, כי לאור הבירור שערכה המשיבה כמפורט בתגובתה, ניתן לראות, בנסיבות הענין, בהסתמכותה על הפרסומים שצוינו על ידה, משום טעם מיוחד, כנדרש, להארכת המועד להגשת הערעור, גם אם ניתן היה להימנע מטעות זו.

בנוסף, סבורתני, כי גם קיומו של ערעור נוסף על פסק הדין נשוא הערעור בתיק זה (תיק ע"א 22913-10-11, אשר קבוע ליום 28/2/12 בפני כבוד השופטת שטמר) מטה את הכף לטובת היענות לבקשה ואף ניתן לומר, לאור פרק הזמן הקצר בו מדובר, כי אינטרס ההסתמכות לא נפגע מעצם הגשת הערעור בתיק זה במועד בו הוגש, ובוודאי שלא גובש ע"י המבקשת, בשלב זה, אינטרס הסתמכות כבד משקל.