בש"פ
בית המשפט העליון ירושלים
|
3488-17,3504-17
22/06/2017
|
בפני השופטת:
ד' ברק-ארז
|
| - נגד - |
העורר בבש"פ 3504/17 והמשיב בבש"פ 3488/17:
סלאח ג'רושי
עו"ד ירון גיגי
עו"ד אביעד לנצ'נר
|
המשיבה בבש"פ 3504/17 והעוררת בבש"פ 3488/17:
מדינת ישראל
עו"ד עומרי גיל
עו"ד נעמי גרנות
עו"ד רחלי זוארץ-לוי
עו"ד ליאת פלג
|
| החלטה |
- בפני ערר וערר שכנגד על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 28.3.2017 (מ"ת 36877-04-16, השופטת נ' בכור). בית המשפט המחוזי קיבל בחלקה בקשה לעיון בחומרי חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי).
- המחלוקת בין הצדדים בעררים שבפני נוגעת ליישום העקרונות המסדירים את זכותו של נאשם בהליך פלילי לקבל לרשותו את התוצרים של האזנות סתר (להלן: תוצרי האזנות) שנערכו במסגרת החקירה נגדו. לשם הנוחות, מכאן ואילך יכונה העורר בבש"פ 3504/17, הוא הנאשם בהליך העיקרי, בשם העורר, ואילו העוררת בבש"פ 3488/17 תכונה המדינה. טרם שאפנה להצגת המקרה שבפני, אציג את המסגרת הנורמטיבית של הדיון, ובכלל זה תיקון חקיקה שהצדדים חלוקים באשר לפרשנותו וליישומו.
המסגרת הנורמטיבית
- זכותו של נאשם לקבל לרשותו תוצרי האזנות שנקלטו במסגרת החקירה בעניינו היא אחד הביטויים של הזכות לעיין בחומרי חקירה. זכות זו מעוגנת בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי, אשר קובע כך:
"הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו...".
- העקרונות הבסיסיים המנחים את הדיון בבקשות מסוג זה נקבעו תחילה בבש"פ 2043/05 מדינת ישראל נ' זאבי (15.9.2005) (להלן: עניין זאבי) בהחלטתה של השופטתא' פרוקצ'יה. על-פי העקרונות שהותוו בה, המפתח לאיזון בין זכות העיון של הנאשם לבין הפגיעה הכרוכה בהאזנות סתר מצוי בסיווג ומיון מדוקדק וקפדני של השיחות שנקלטו בידי הרשות החוקרת. באופן יותר ספציפי, בעניין זאבי נקבע כי יש לסווג את השיחות שהצטברו אצל גורמי החקירה לשלוש קטגוריות כדלקמן:
א. לקטגוריה הראשונה משתייך "חומר החקירה", דהיינו חומר שהוא רלוונטי לאישום, ובכלל זה לפריפריה שלו. ביחס לתוצרי האזנות שנכללים בקטגוריה זו עומדת לנאשם זכות עיון מלאה בחומר עצמו – כלומר בתמלול של השיחות, ובמידת הצורך אף בהקלטות עצמן. שיחות הכלולות בקטגוריה זו יכונו להלן, בהחלטה זו, שיחות"רלוונטיות".
ב. לקטגוריה השנייה משתייך חומר "שנאסף או נרשם" על-ידי הרשות החוקרת, דהיינו חומר אשר נוגע נגיעה כלשהי לאישום, אך לא ברמה שמצדיקה את סיווגו כ"חומר חקירה". בעניין זה נקבע כי על הרשות החוקרת לתקצר את השיחות, וכי לנאשם עומדת זכות לקבל רשימה של השיחות הכוללת עבור כל אחת מהן את נושא השיחה בקצרה, את הצדדים לה ואת המועד שבו התקיימה. על יסוד הרשימה האמורה יכול הנאשם לבקש לקבל תקצירים של השיחות. שיחות הכלולות בקטגוריה זו יכונו להלן, בהחלטה זו, שיחות "נוגעות".
ג. לקטגוריה השלישית משתייך חומר נוסף אשר אינו רלוונטי כלל לאישום והגיע לידי הרשות החוקרת רק בשל האופן שבו מתנהלות האזנות סתר, דהיינו איסוף אקראי של חומרי שיחות. השיחות המשתייכות לקטגוריה זו אינן נכנסות לגדרו של סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי ואין כל זכות עיון ביחס אליהן. על כן, לשיחות אלה לא ייערך תקצור או תמלול כדי להימנע מפגיעה שלא לצורך בפרטיותם של הצדדים להן. שיחות הכלולות בקטגוריה זו יכונו להלן, בהחלטה זו, שיחות "לא רלוונטיות".
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת