ג.פ. נ' משרד הפנים

1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 1.10.2017 (עמ"ן 1409-04-17, השופט א' דראל), ובצדה בקשה שהוגדרה כבקשה ל"צו ביניים". בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישה המבקשת על החלטתו של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים) מיום 15.2.2017 (ערר (י-ם) 1232-16, הדיין מ' פשיטיצקי).

רקע והליכים קודמים

2. המבקשת, אזרחית אוקראינה ילידת 1961, נכנסה לישראל בחודש דצמבר 1997 באשרת תייר מסוג ב/2. המבקשת נשארה בישראל לאחר תום תקופת האשרה, ובשנת 2000 הגיעה לישראל גם בתה, שלימים הורחקה מן המדינה.

3. ביום 2.6.2001, בעת ששהתה בישראל שלא כדין, נישאה המבקשת ב"נישואי פרגוואי" לאזרח ישראלי (להלן: בן הזוג). כעבור חודש הגיש בן הזוג בקשה למתן מעמד עבור המבקשת בהתאם לנוהל 5.2.0008 "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי", המכונה גם "ההליך המדורג". במסגרת בחינת הבקשה לפי ההליך המדורג ניתנה למבקשת, בשלב ראשון, אשרה מסוג ב/1. בהמשך לכך, ביום 9.8.2005, ניתן לה רישיון ישיבה ארעי מסוג א/5 לשנה, וזה הוארך מעת לעת עד ליום 14.10.2010.

4. לקראת תום תקופת הרישיון האחרון שניתן לה נערך למבקשת ולבן הזוג ריאיון במשרד הפנים, הוא המשיב, לבחינת כנות הקשר ביניהם. לאחר הריאיון החליט המשיב ביום 4.11.2010 על הפסקת ההליך המדורג בשל ספקות שעלו ביחס לכנות הקשר הזוגי, לרבות מה שהוגדר בהחלטה כ"סתירות ואי ידיעת פרטים בסיסיים".

5. המבקשת הגישה ערר פנימי על החלטה זו, ובעקבותיו הוחלט להאריך את רישיון ישיבת הארעי שלה בשנה נוספת לשם עריכת בדיקות נוספות. במהלך אותה שנה, ביום 20.6.2012, נפטר בן זוגה של המבקשת.

6. סמוך למועד פקיעת הרישיון, ביום 3.12.2012, המבקשת הגישה בקשה למתן מעמד מכוח נוהל 5.2.0017 "נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג לבן זוג זר של ישראלי" (להלן: נוהל הפסקת הליך). רישיונה של המבקשת חודש עד לקבלת החלטה בעניינה. בשלב זה נערך למבקשת ריאיון נוסף. מן הריאיון עלו הממצאים הבאים: המבקשת שהתה בישראל, נכון למועד הריאיון, כ-16 שנה; היא הייתה נשואה פעמיים ויש לה שתי בנות ושלושה נכדים המתגוררים באוקראינה; כמו כן, בבעלותה בית באוקראינה. המבקשת סיפרה כי בישראל היא עובדת בניקיון ותומכת כלכלית באחת מבנותיה, וכי היא מתגוררת בדירה עם שותפה מבוגרת. בריאיון טלפוני נוסף שנערך למבקשת ביום 18.5.2015 שבה המבקשת וציינה שבבעלותה בית באוקראינה, וכן התייחסה לכך שהיא נמצאת בקשר הדוק עם ילדיו של בן זוגה הישראלי המנוח.

7. בקשתה של המבקשת למעמד מכוח נוהל הפסקת הליך נבחנה על-ידי הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים, אשר המליצה למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה שלא לתת למבקשת מעמד, והאחרון אימץ את ההמלצה. ההחלטה נומקה בכך ששהייה רבת שנים בישראל אינה מהווה כשלעצמה טעם הומניטארי המצדיק מתן מעמד; בעובדה שאת מרבית שנותיה, הצעירות והבגירות, העבירה המבקשת באוקראינה; וכי אין לה קרובי משפחה בישראל, למעט בני משפחתו של בן הזוג המנוח. מנגד, כך נקבע בהחלטה, באוקראינה שוהות שתי בנותיה ונכדיה של המבקשת, שעמם היא נמצאת בקשר הדוק, והיא אף מחזיקה שם בנכס מגורים.
8. המבקשת הגישה ערר לבית הדין לעררים על ההחלטה שלא להעניק לה מעמד בישראל. לערר היא צירפה חוות דעת רפואית שהתייחסה למצבה הנפשי ולהשלכות הרחקתה לאוקראינה.