פסק דין
עסקינן בתביעה כספית לשיפוי התובעת בסך של 42,573 ש"ח בגין ההפסדים אשר נגרמו לה, לטענתה, עקב שימוש בחומרים לא מתאימים על ידי הנתבעים במסגרת עבודתם כקבלני משנה מטעמה.
נתוני רקע:
התובעת היא חברה קבלנית לעבודות מסגרות, קונסטרוקציה ובניין. ביום 18/7/07 חתמה התובעת על הסכם עם האחים גלבאום (להלן – "המזמין") להקמת מפעל לעיבוד שבבי באזור פתח תקווה.
בין העבודות שהתובעת התחייבה לבצע כלפי המזמין היו עבודות גבס ותקרות אקוסטיות. לשם כך התקשרה התובעת עם הנתבעת 1 (להלן – "הנתבעת") בהסכם אשר נחתם ביניהן ביום 1/12/07 לביצוע עבודות אלו כקבלן משנה מטעמה (להלן – "הסכם הביצוע").
זה המקום לציין, כי הסכם הביצוע נחתם עם הנתבעת לבדה, ואילו מנהלה, הנתבע 2 (להלן – "הנתבע"), אינו חתום עליו. בכל מקרה, לפי האמור בהסכם הביצוע, על הנתבעת היה לבצע את העבודות לפי דרישות התקן הישראלי ולשביעות רצונם המלאה של מנהלי העבודה והמפקח מטעם המזמין ולקבל את אשורם בכתב.
הנתבעת החלה בביצוע העבודות, ובשלב מסוים לאחר סיום העבודה והגשת החשבון הסופי אך טרם קבלת אשור המזמין לגבי טיב העבודה וטיב החומרים בהם נעשה שימוש, חתמו הצדדים – התובעת מצד אחד ושני הנתבעים מצד שני – על הסכם נוסף ביום 29/5/08, המעגן את התחייבותם של הנתבעים לבצע על חשבונם תיקון של כל פגם, אי התאמה, השמטה או חוסר כלשהו אשר עשויים להתגלות בעבודות שבוצעו או בחומרים בהם נעשה שימוש (להלן – "הסכם טיב העבודה").
זמן מה לאחר סיום העבודות נערכה בדיקה על ידי המפקח מטעם המזמין אשר פסל את התקרות בשל אי עמידתן בתקן הישראלי מס' 755, המתייחס לסיווג חומרי בניה לפי תגובותיהם באש, לאחר שהתברר כי התקרות אינן עמידות באש, דבר אשר היה בו כדי לסכל כל אפשרות לקבל אשור מטעם שירותי כיבוי אש, שהינו חיוני לשם קבלת טופס אכלוס למפעל (טופס 4).
לאור זאת נדרשה התובעת על ידי המזמין להחליף באופן מיידי את כל התקרות לתקרות אחרות העומדות בדרישות התקן הישראלי מס' 755 לגבי עמידות באש. בעקבות זאת, דרשה התובעת מהנתבעים להחליף את כל התקרות בהתאם, והם אכן עשו זאת.
אלא שהתובעת שילמה בינתיים לנתבעת את מלוא התמורה בגין עבודתה, חרף אי ההתאמה הנ"ל, ומאוחר יותר אף חויבה בידי המזמין בעלות התקרות החדשות אשר הוזמנו על ידו תחת אלה שנפסלו – ומכאן התביעה לשיפוי התובעת בידי הנתבעים מכוח אחריותם לפי הסכם הביצוע והסכם טיב העבודה, בגין מה ששילמה לנתבעת עבור התקנת התקרות שנפסלו, ובגין הסכום בו חויבה על ידי המזמין בעבור התקרות החדשות.
עיקר טענות הצדדים:
התובעת טוענת, כי לא ידעה ולא היה בידה לדעת כי התקרות האקוסטיות המותקנות באתר אינן עומדות בתקן אש, ולעומת זאת מידע זה מצוי היה בידי הנתבעים מתוקף עיסוקם בתחום, ולכן שומה היה עליהם לדעת כי המזמין יפסול בבוא היום את התקרות שהותקנו, שהן מדגם רנדום פישר, שכן עם תקרות מסוג זה לא יהיה בידו לקבל טופס אכלוס (טופס 4).
עוד טוענת התובעת, כי לא ידעה אודות חוסר ההתאמה של התקרות עד אשר התקבלה הודעת המזמין לגבי כך ביום 10/6/08, או אז פנתה בדחיפות לנתבעים על מנת לבצע כל הדרוש טיפול, הן מכוח אחריותם הכללית לפי הסכם הביצוע, והן מכוח אחריותם הספציפית לפי הסכם טיב העבודה לגבי כל אי התאמה בעבודה או בחומרים בהם נעשה שימוש.
מנגד טוענים הנתבעים, כי טרם החלו בביצוע ההרכבה של התקרה הם נתבקשו על ידי המפקח מטעם המזמין להביא דוגמאות מסוגים שונים של תקרות, והם אכן עשו זאת. על מנת לתעד את הבחירה, חתם המפקח מטעם המזמין יחד עם המפקח מטעם התובעת על 'המגש' שנבחר לביצוע העבודה, והדוגמה נשמרה אצל המפקח מטעם התובעת.
לטענת הנתבעים, הם פעלו לפי הבחירה של שני המפקחים, כאמור, אף שהתריעו בפני התובעת כי השימוש בסוג שנבחר על ידם יכשיל תהליך קבלת טופס האכלוס (טופס 4), משום שסוג זה אינו עומד בתקן עמידות בפני אש, אך התובעת לא עשתה דבר בנדון ואף סירבה לשלם תוספת מחיר בגין סוג התקרה שנבחר, שהוא יקר יותר מהסוג שצוין בהצעת המחיר.
הנתבעים הוסיפו, כי בהצעת המחיר ובהסכם אשר נחתם עם התובעת אין כל התייחסות לדרישות ספציפיות של התקן, פרט להוראה כללית של עמידה בתקן הישראלי. לדידם, והתובעת אינה חולקת על כך, סוג התקרות שנבחר על ידי המפקח מטעם המזמין והורכב במפעל, הוא בעל תקן ישראלי, אך לא התקן הספציפי מס' 755 לגבי עמידות באש, ולכן אין לומר כי נעשה שימוש בחומר שאינו בעל תקן ישראלי, ובמובן זה לא היתה הפרה של הסכם הביצוע.
עוד טוענים הנתבעים, כי נדרשו לחתום על הסכם טיב העבודה שלא בתום לב ותחת אילוץ, משום שהתובעת התנתה תשלום התמורה בחתימה שלהם על ההסכם. כמו כן טוענים הנתבעים, כי הוטעו לגבי תוכן ההסכם שכולל, בין השאר, הוראות לגבי אחריותם לטיב החומרים, אף שביקשו מפורשות להחריג נושא זה מהאחריות.
לסיום טענו הנתבעים, כי לא היה מקום לערב את הנתבע באופן אישי בהליכים, שכן הסכם הביצוע נחתם עם הנתבעת בלבד. אומנם שמו ומספר תעודת הזהות של הנתבע מופיעים בהסכם טיב העבודה בתור צד להסכם, ברם שמו שורבב בטעות ולא מתוך כוונה מצדו ליטול אחריות אישית לגבי מעשי הנתבעת.
דיון והכרעה: