ג.ג. נ' מדינת ישראל

לפני בקשה לקבלת חומר חקירה בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ.

1. נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של איומים כלפי אשתו. האירוע מושא כתב האישום התרחש לפי הנטען ביום 14.2.17. אין מחלוקת כי במסגרת מסירת התלונה בגין אירוע זה, הזכירה המתלוננת אירוע נוסף במסגרתו טענה שהמבקש ניסה לתקוף אותה בנוכחות זוג חברים מספר שבועות קודם לכן. המבקש הכחיש אירוע זה, וכך גם זוג החברים ומשכך לא כלל כתב האישום אירוע זה.

    

2. בקשה זו עוסקת בתלונה נוספת שהגישה המתלוננת ביום 30.12.16 . תלונה זו היא הראשונה מבחינה כרונולוגית והתיק שנפתח בעניינה נסגר בעילה של חוסר ראיות (להלן – "התלונה הראשונה"). המבקש טוען כי תלונות המתלוננת נגדו הן עלילה שמטרתה רצונה להתגרש ממנו וכי התלונות כרוכות האחת בשנייה. לאור כך, סבור המבקש כי מדובר בחומר חקירה רלוונטי שיוכל לסייע לו בהגנתו.

    

3. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי אין מדובר בחומר חקירה כלל. לגופו של עניין נטען כי המבקש לא יוכל להסתייע בחומר זה שכן אין בו ללמד על נטייתה של המתלוננת להתלונן תלונות שווא, אלא דווקא להיפך. בעניין זה נטען כי "אולי עילת הסגירה לא מדויקת".

    

4. לאחר שעיינתי בתיק החקירה מושא כתב האישום שהוגש נגד המבקש וכן בתיק החקירה מושא התלונה הראשונה, סברתי כי ראוי להעביר לידי ההגנה מספר מסמכים מתיק החקירה מושא התלונה הראשונה. אפרט עמדתי בקצרה.

    

5. אין מחלוקת בין הצדדים כי מסגרת הדיון היא בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ. בעניין זה נקבע לא אחת כי תיקי חקירה סגורים יכול ויחשבו כחומר חקירה רלוונטי אשר נאשם רשאי לעיין בו לצורך ניהול הגנתו (ראו: בש"פ 4157/00 נמרודי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (3) 625; בש"פ 5535/13 מדינת ישראל נ' שלווה שימשלשווילי (15.8.13); בש"פ 3099/08 דוד אברהמי נ' מדינת ישראל (23.2.09); בש"פ 5766/10 נפע נ' מדינת ישראל (2.9.2010)). לעמדה נוגדת הנסמכת על האמור בחוק המרשם, ראו: בש"פ 1408/14 פלוני נ' מדינת ישראל (14.4.14)). אומר כבר עתה שענייננו שונה מזה שנידון בבש"פ פלוני הנ"ל, שכן שאין מדובר בבקשה לעיין בתיק סגור בו נחקר המתלונן כחשוד, אלא בבקשה לעיין בתיק סגור בו נחקר המבקש כחשוד בשל תלונת אותו מתלונן.