אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ג.מ.ס.י. גלובל מייל סנטר ישראל בע"מ נ' עיני ואח'

ג.מ.ס.י. גלובל מייל סנטר ישראל בע"מ נ' עיני ואח'

תאריך פרסום : 10/10/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
25068-12-10
01/10/2013
בפני השופט:
יעל בלכר

- נגד -
התובע:
ג.מ.ס.י. גלובל מייל סנטר ישראל בע"מ
הנתבע:
1. שלמה עיני
2. א.מ.א. אייר מייל אקספרס בע"מ

פסק-דין

פסק דין

תביעה לפיצויים בסך של 500,000 ₪ בעילה של לשון הרע.

התביעה

התובעת והנתבעת הן חברות מתחרות, שעוסקות בשילוח בינלאומי ובין היתר, בדיוור דואר כמותי עבור לקוחותיהן (שני הצדדים מתחרים בעניין זה, בדואר ישראל).

לפי הטענה, בחודש אוגוסט 2010 אמר מר עיני, מנהל הנתבעת 2 ובעליה ("הנתבע"), ללקוח של התובעת, מזכ"ל אגודת אפרת, מר חגי גולדשמיט ("הלקוח" או "מר גולדשמיט"), כי הדואר הבלגי שרף או השמיד דואר שקיבל מהתובעת בעקבות חובות ולכן, עברה התובעת לעבוד עם דואר אירופי אחר. עוד המליץ ללקוח שלא לעבוד עם התובעת, שכן ספק אם הדואר שישלח יגיע ליעדו (להלן: "הפרסום").
[בכתב התביעה המקורי שהוגש ביום 16/12/2010 נטען, כי האירוע הוא מאוקטובר 2010 אך כתב התביעה תוקן בעניין זה. החלטה מיום 20/12/11 בבקשה 4].

הלקוח דיווח למנהל התובעת דאז ונכון למועד הגשת התביעה, מר גל סלע ("מר סלע"), על דבר הפרסום. לבקשת התובעת, אף העלה את הדברים על הכתב, במכתב שצורף לכתב התביעה. עם הגשת התצהירים, הלקוח הגיש תצהיר מטעם התובעת ואישר את דבר הפרסום כמובא לעיל.

לטענת התובעת בכתב התביעה, הפרסום שקרי ומהווה לשון הרע, שכן הוא פגע או עלול לפגוע בתובעת או בעסקה ובשמה הטוב. כן הוא בבחינת עוולת תיאור כוזב ועוולת התערבות בלתי הוגנת, עוולות לפי ס' 2-3 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט – 1999 (חוק עוולות מסחריות). התובעת תובעת פיצויים בסך של 500,000 ₪.

מלכתחילה הוגשה התביעה לפיצויים ללא הוכחת נזק ומבלי שהתובעת הצביעה על נזק ממוני או נזק מיוחד . התובעת טוענת, כי היא זכאית לפיצוי ללא הוכחת נזק, שכן נזק איננו מהווה יסוד בעוולה של לשון הרע וקיימת חזקה כי הפגיעה בשם הטוב גורמת לנזק.לחלופין, תבעה התובעת כפל הפיצוי הסטטוטורי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (חוק איסור לשון הרע) ולחלופי חילופין, פיצוי סטטוטורי לפי ס' 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע. אלא שבתצהיר מר סלע נטען, כי נגרם לתובעת נזק מסוג של ירידה בהכנסות ופגיעה במוניטין. הלקוח שהיה חשוף לפרסום, הושפע ממנו ונדרשה שיחה ארוכה על מנת להשיב לו את האמון בתובעת ולשכנע אותו להמשיך לעבוד עמה. בנוסף, קיים נזק עקיף של לקוחות אחרים שאליהם הפרסום עלול היה להגיע ואולי אף הגיע אליהם בפועל ("דבר אשר אינו ידוע לתובעת") ואותם לקוחות לא טרחו אפילו לבדוק אם יש בו אמת; "מספרם, כמובן, אינו ידוע לתובעת" (ס' 43 לתצהיר). בהמשך ציין מר סלע מספר לקוחות שהפסיקו לעבוד עם התובעת במועד שסמוך לאחר הפרסום (ס' 44 שם).

לטענת התובעת בתצהיר מר סלע, כתוצאה מהפרסום, הפסיקו לקוחות שונים לעבוד עימה ונגרם לה הפסד הכנסות של כ- 587,575 ₪ לאחר מועד הפרסום השקרי. בשנת 2010 עמד מחזור הפעילות של התובעת על סכום של 4,381,192 ₪ ואילו בשנת 2011, לאחר הפרסום השקרי, עמד על סך של 3,793,617 ₪ בלבד, כעולה מהדו"חות הכספיים שצורפו לתצהיר (נספחים 5 ו- 6). לטענת מר סלע, אף אחד מן הלקוחות שעזבו לא ציין כי הוא עוזב בגלל הפרסום, אבל כיוון שהמועדים סמוכים ומכיוון שמדובר בלקוחות שעבדו עם התובעת מספר שנים קודם לפרסום ובסכומים בלתי מבוטלים, הוא סבור שיש קשר בין הדברים (ס' 46). עוד טענה התובעת, כי המוניטין שלה נפגע בשיעור שהועמד על סך של 100,000 ₪. לטענת התובעת, נגרמו לה נזקים בסך של 951,541 ₪. אולם מכיוון שהתביעה הוגשה על סך של 500,000 ₪, היא מעמידה את הפיצוי בגין לשון הרע על סך של 300,000 ₪.זאת, בנוסף לסעד של פיצוי סטטוטורי לפי חוק עוולות מסחריות בסך של 100,000 ₪ בעוולת תיאור כוזב ועוד 100,000 ₪ בעוולת התערבות בלתי הוגנת.

הנתבעת התנגדה להרחבת החזית שבתצהיר התובעת, בהעלאת הטענה שנגרם נזק בפועל. בית המשפט קבע, כי אכן מדובר בהרחבת חזית ואולם התיר לתובעת לטעון ולהוכיח, כי סבלה נזק בעין; והתיר לה להגיש חוו"ד כלכלית על מנת להוכיח את הקשר הסיבתי בין הנזקים הנטענים לבין הפרסום, לאחר שמצא כי אין בדו"חות הכספיים שהוגשו בנספח לתצהיר התובעת, כדי לבסס קשר כזה (ראו החלטת כב' הש' ארניה מיום 26/2/13).

בהמשך לכך הגישה התובעת חוו"ד מטעמה, ערוכה בידי גדעון שלום בנדור מחברת אס-קיוב יעוץ כלכלי בע"מ ("המומחה" ו- "חוות הדעת", בהתאמה). לפי חוות הדעת, מטרתה היא להעריך את השווי ההוגן של הנזק שנגרם לתובעת ע"י הנתבעים נכון לתאריך ההערכה (31/12/2011) עקב תחרות לא הוגנת מצד הנתבעים (עמ' 1 לחוות הדעת). הנזק הוערך בסכום של 595,000 ₪.

למרבה הצער, אין זו התביעה הראשונה שמתנהלת בין הצדדים. שתי תביעות קודמות שהגישה התובעת כנגד הנתבעת זמן קצר יחסית קודם לתביעה זו, הסתיימו בהסכמה הדדית מיום 6/1/2009 בדבר התנצלות של הנתבעים והתחייבות הדדית של הצדדים שלא לפגוע האחת בשמה הטוב של השניה. בית המשפט הוסיף וציין עוד, כי הוא מצפה שהצדדים יפעלו לפי ההסכמה וכי לא יהיה צורך בנקיטת הליכים משפטיים נוספים ביניהם.כל אחד מהצדדים עושה בהליכים הקודמים הללו שימוש לטובתו. התובעת טוענת, כי הנתבעת ממשיכה בדרך של הכפשה ותחרות בלתי הוגנת עד שאין מנוס מהליכים נוספים; ואילו הנתבעת טוענת, כי התביעות הקודמות, כמו גם תביעה זו, היו תביעות סרק. הפשרה, כדרכן של פשרות, באה על שום הרצון לסיים את התיק ולא מתוך הכרה בטענות. בית המשפט אינו הזירה המתאימה לנהל תחרות עסקית בין שני המתחרים והתביעה היא תביעה טקטית לפגוע בנתבעת.

טענות הנתבעים

לטענת הנתבע, הוא קיבל את המידע ביחס לסכסוך שפרץ בין התובעת לבין הדואר הבלגי, סכסוך שגרם לעיכוב בהפצת דברי הדואר של שניים מלקוחות התובעת למשך שבועיים והוביל להפסקת עבודת התובעת עם הדואר הבלגי, ממר אבגי. מר אבגי פנה לנתבע באוגוסט 2010 וביקש ממנו לעבוד עם הנתבעת, לאחר שסיים לעבוד כפרילנסר אצל התובעת (מר אבגי). הפרטים האמורים נודעו למר אבגי בתוקף עבודתו עם התובעת.

לטענת הנתבעים, מר אבגי הוא אדם חובש כיפה ובעל קשרים עם המגזר החרדי, ובהמשך לפנייתו לנתבע כאמור, עבר לעבוד עם הנתבעת, יחד עם לקוחותיו, שהם בעיקר לקוחות מהמגזר החרדי. אציין, כי לעת שהתקיימו ההוכחות הסתבר, כי מר אבגי - שהיה בתחילה, כאמור, פרילנסר אצל התובעת, ובאוגוסט 2010 עבר עם לקוחותיו לעבוד עם הנתבעת - הוא כיום, והחל ממאי 2010, מנכ"ל התובעת!

באשר לפרסום המיוחס לנתבעים - הלקוח ביקש לקבל הצעת מחיר למשלוח דואר כמותי לקראת ראש השנה. הנתבע מצא לנכון להדגיש את יתרונות הנתבעת על פני המתחרה ובמסגרת זו, סיפר ללקוח על הסכוך שפרץ בין התובעת לבין הדואר הבלגי, על העיכוב במשלוח דברי הדואר של לקוחות התובעת והפסקת העבודה של התובעת עם הדואר הבלגי. הכל פרטים שלמד, כאמור, ממר אבגי.

לטענת הנתבע בתצהירו, הוא לא אמר למר גודלשמיט שהדואר הבלגי שרף את הדואר של התובעת אלא אמר לו, כי בשל סכסוך כספי שפרץ בין התובעת לבין הדואר הבלגי, הדואר הבלגי עיכב משלוח של דברי דואר שקיבל מהתובעת לתקופה ארוכה, והדואר הגיע לנמענים באיחור רב (ס' 19). והוסיף עוד, כי "כאשר נשאלתי ע"י חגי, הסברתי לו כי כאשר דואר מעוכב ללא דרישה, חברת הדואר רשאית לגרסו או לשורפו, ואולם בשום פנים ואופן לא טענתי כי כך עשה הדואר הבלגי בדברי הדואר של התובעת שעוכבו אצלו. ייתכן וחגי לא הבין את דבריי" (ס' 20).

לטענת הנתבעת, לא היה מקום להגשת התביעה, שכן בימ"ש אינו המקום לנהל תחרות עסקית בין שני מתחרים והאמירה שמיוחסת לנתבע אינה מהווה לשון הרע. שני הצדדים נוהגים לפנות האחד ללקוחות השני ולשכנע אותם לעבוד איתם במשלוח כזה או אחר. התביעה היא תביעה טקטית בלבד, על מנת לפגוע במתחרה, הנתבעת. אף לא אחד מבעליה של התובעת יושב באולם והתביעה איננה מעניינת איש מהתובעת. עם שמיעת הראיות, מתגלה מערכת יחסים עכורה בתוך התובעת. המנכ"ל החדש, מר אבגי, שממנו למד הנתבע על פרטי הסכסוך עם הדואר הבלגי, העיד כי לא טרח לקרוא את התביעה וניסה לנער חוצנו מהתביעה. המנכ"ל הקודם, מר סער, העיד, כי לשיטתו אין ליתן אמון במר אבגי. ב"כ התובעת בהליך זה (וגם בהליך הקודם), הוא אחד מבעליה וכך גם מר סלע. לא רק שהתובעת לא תבעה את מר איבגי, אלא "נתנו לו פרס" ומינו אותו למנכ"ל. גם התנהלות התובעת בניהול התביעה אומרת "דרשני". התביעה הוגשה מבלי שפנו קודם לנתבעת במכתב. תחילה נכתב בתביעה, כי הפרסום נעשה בנובמבר 2010 ולאחר מכן, תוקנה התביעה בעניין זה. ראו גם ההתנהלות בעניין הפיצויים שנתבעו.

עוד טוענים הנתבעים, כי גם אם יש לשון הרע, יש מקום לדחות את התביעה מחמת דה-מינימיס. בסך הכל, מדובר בלקוח בודד, שבעבר היה עובד עם התובעת ועם הנתבע לסירוגין (על בסיס הצעת מחיר שניתנה ספציפית למשלוח) וכעת, לאחר הפרסום ומאז הפרסום, הגדיל את היקף העבודה שלו עם התובעת, וחדל לעבוד עם הנתבעת כליל. הפרטים נמסרו ללקוח במסגרת פגישה שיווקית עם הנתבע, בשעה שהלקוח ביקש לקבל הצעת מחיר מהנתבעת; והפרטים שמסר הנתבע, הם ביחס לאירוע שקרה. השאלה אם הנתבע השתמש במילה "השמיד" או במילה "עיכב", אינה מהותית. אותו לקוח, מר גולדשמיט, העיד, כי גם אם היו מספרים לו שהדואר הבלגי רק עיכב את משלוח דברי הדואר למשך שבועיים (להבדיל משרף או השמיד), היה רואה את הדברים באותה חומרה; ואין מחלוקת שהדואר הבלגי אמנם עיכב דברי דואר של לקוחות התובעת במשך שבועיים, ודברי הדואר לא הגיעו לנמענים במועד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ