ג'.מ.ג'. גלובל מטרופוליס גרופ בע"מ נ' בנק לאומי גבעתיים 10857

פסק דין

1.

לפני, ערעור אשר הגישה המבקשת חב' ג'.מ.ג'. גלובל מטרופוליס גרופ בע''מ על פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי.

הערעור מתייחס לרשימה של 10 שיקים אשר סורבו בין התאריכים 17.05.2009 ועד 30.12.2009.

סכומי השיקים נעים בין 3,000 ש''ח 15,000 ש''ח ועד ל-100,000 ש''ח.

לטענת המצהיר מטעם המבקשת אשר לא נקחר על תצהירו, מר שלמה גרטנר, במהלך קרוב לעשרים ושמונה שנים קיימה המבקשת יחסים עסקיים ושיתוף פעולה עם סניף הבנק המשיב. לטענת המצהיר מטעם המבקשת, למקרה וביום מסויים היה אמור להיפרע שיק מחשבון הבנק שלו או אחת החברות בבעלותו בהיעדר כיסוי מספיק, היה נוהג להודיע לבנק המשיב כי יפקיד את הסכום הדרוש לפירעון השיק תוך 7-10 ימים ועל בסיס הסכמה זו היה הבנק מכבד המחאות.

לראייה להסכמה נטענת זו, פירט המצהיר המחאות אשר כובדו בתאריכים שונים בפברואר 2009 , ביוני 2009 ובאוגוסט 2009 למרות שבכיבודם הייתה חריגה ממסגרת האשראי.

2.

לטענת המבקשת, לפחות בהתייחס לשני שיקים מתוך רשימת ההגבלה, הרי שאלו הופקדו מחמת טעות של צד ג' – שיק ע''ס 100,000 ש''ח שניתן לביטחון למר משה פרג והוצג ב-20.08.2009.

לטענת המצהיר השיק הנ''ל הוצג מתוך טעות שכן שימש כביטחון להלוואה שזמן פירעונה טרם הגיע ובכל מקרה, יום הפקדתו בחשבון הבנק יודע לו טרם הפקדתו0. לתמיכה בטענה לעניין שיק זה צורף תצהירו של מר משה פרג. אעיר, בהתייחס לשיק זה, כי הסכם ההלוואה שלהבטחת פירעונה נמסר השיק, לא הוצג באופן שניתן היה לאמת את גירסת המבקשת כי זמן פירעון ההלוואה טרם הגיע וכי הופקד בטעות. גם התנאי לפיו זכאי היה מנהל המבקשת להודעה בטרם יופקד על פי ההסכמה, גם הוא לא אומת בהסכם ההלוואה ואין די לעניין זה לטעמי בתצהירו של המלווה, כאשר תיאורטית אין מניעה להציג גם את הסכם ההלוואה אשר ברור כי הוא בחזקת הן הלווה והן המלווה.

אשר על כן, דוחה הטענה העובדתית לעניין נסיבות הפקדת השיק על סך 100,000 ש''ח. משכך, דוחה גם את הטענה כי הופקד בטעות של צד ג' מה גם שהמצהיר מה פרג לא התייצב לתמוך בתצהירו לחקירה נגדית.

משדחיתי הטענה העובדתית, דוחה הטענה המהותית לעניין עילת גריעת שיק זה.

בסעיף 14 לתצהיר מנהל המבקשת נטען, כי שיק נוסף על סך 50,000 ש''ח, העשירי ברשימת ההגבלה, הופקד גם הוא לפירעון מתוך טעות של צד ג' "כאשר אוחז השיק לא היה אמור להציגו מכיוון שגם שיק זה שימש כבטחון להלוואה שזמן פירעונה טרם הגיע"- סעיף 15 לתצהיר.

לעניין שיק זה לא צורף תצהיר ולא צורפה כל אסמכתא להלוואה, לא כל שכן לזמן פירעונה, כך שטענה זו נטענה סתמית לחלוטין והיא נדחית הן מההיבט העובדתי ומשכך גם בהיעדר עילת גריעה.

3..

באשר ליתרת השיקים, מלבד השיק הראשון ברשימת ההגבלה אליו אתייחס בנפרד, טענה המערערת טענה כללית וגורפת על פיה בסמוך לאחר הפקדת השיקים התחייבה ואף הפקידה סכומים לפרעונם. הגם שטענה זו לא פורטה בתצהיר שהוגש בתמיכה לערעור, הרי שב''כ המערערת פירט הטענה בסיכומיו.

ברם, מעיון בסיכומים ובפירוט בעניין זה עולה כי בהתייחס לכל אחד מהשיקים ברשימת ההגבלה שמספריהם הסידוריים: 2, 3,,4 ,6 ,7 ,8 ,9 הרי שסכומים שהופקדו הופקדו כעבור יומיים שלושה, או שהופקדו בשיקים אשר נפרעו בפועל כעבור יומיים שלושה, זאת להבדיל מהפקדה במזומן ביום פירעון השיק שייתכן והיה בה להעלות ולבסס עילת גריעה.

בנסיבות אלה, אני קובעת כי גם אם במהלך תקופה ממושכת התיר הבנק למבקשת בנסיבות נקובות להיות בחריגה ממסגרת האשראי, הרי שבכך לא קנתה לעצמה המבקשת זכות הסתמכות על היתר גורף לחריגה ממסגרת אשראי או על כיבוד גורף של שיקים בחריגה ממסגרת האשראי ודין טענה זו להידחות!!! מה גם, שרשימת ההגבלה מדברת בעד עצמה!.

השיקים סורבו במהלך 5 חודשים תמימים. היה על המערערת להבין ולהפנים עם סירוב השיק הראשון מביניהם כי לא לעולם חוסן, כי המשיב, החליט, לחדול מלהתיר לה חריגה גורפת ממסגרת אשראי וכל זאת על רקע הוראה 325 להוראות בנק ישראל שגם אינה מאפשרת לו לעשות כן.

לשון אחרת, היה על המבקשת לראות בסירוב השיק על סך 15,000 ש''ח מיום 26.07.2009 בבחינת נורת אזהרה שמבהירה חד משמעית כי על המבקשת לדאוג לכיסוי לשיקים שהיא מושכת או לחלופין למסגרת אשראי הולמת את סכומי השיקים שמשכה על פי זמני פרעונם.