ג'ובראן נ' מדינת ישראל

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' בולוס), בעפ"ת 7819-01-18, מיום 27.2.2018. בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (כב' השופט ג' קרזבום – שופט בכיר), בפל"א 7450-08-15, מיום 14.12.2017.

2. בהחלטתי מיום 14.3.2018, הוריתי על עיכוב ביצוע עונש המאסר לריצוי בפועל אשר הושת על המבקש, עד להחלטה אחרת.

רקע והליכים קודמים

3. נגד המבקש הוגש כתב אישום לבית משפט השלום לתעבורה בחיפה (להלן: בית המשפט לתעבורה), אשר ייחס לו את העבירות הבאות: נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל-1970; ונהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה. מעובדות כתב האישום עולה, כי המבקש נהג באזור התעשיה ג'וליס בזמן פסילה; ללא תעודת ביטוח בת תוקף; וכאשר רישיונו פקע לפני למעלה מ-6 חודשים.

4. ביום 17.9.2015, הורשע המבקש, במסגרת הסדר טיעון, על פי הודאתו, בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן. באותו יום, נגזר דינו של המבקש בהתאם להסדר הטיעון אותו אימץ בית המשפט לתעבורה, שבמסגרתו הוסכם כי על המבקש יוטל עונש כולל של 8 חודשי מאסר בפועל. בהתאם לכך, הושתו על המבקש, בין היתר: 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל, תוך הפעלה בחופף של שני מאסרים מותנים, בני 6 חודשים כל אחד; ופסילת רישיון נהיגה ל-5 שנים, תוך הפעלת שני עונשי פסילה מותנים בחופף. ביום 29.9.2015, הגיש המבקש לבית המשפט לתעבורה בקשה לחזור בו מהודאתו ולבטל את פסק הדין שניתן בעניינו, בקשה שנדחתה על ידי בית המשפט לתעבורה, ביום 25.10.2015. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בחיפה על החלטה זו של בית המשפט לתעבורה, נדחה ביום 18.01.2016. המבקש הגיש בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וביום 16.6.2016 החליט בית משפט זה לבטל את הרשעתו של המבקש, ולהחזיר את התיק לבית המשפט לתעבורה על מנת שידון בו מתחילתו (רע"פ 1255/16 חביש נ' מדינת ישראל (16.6.2016)).

5. ביום 19.1.2017, חזר המבקש והודה בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, והורשע על יסוד הודאתו. ביום 25.4.2017, ביקש בית המשפט לתעבורה מהממונה על עבודות השירות (להלן: הממונה) לבחון את התאמתו של המבקש לרצות עונש מאסר בדרך של עבודות שירות, והורה לשירות המבחן לערוך תסקיר מבחן בעניינו של המבקש. ביום 31.7.2017, חיווה הממונה את דעתו, כי המבקש אינו מתאים לריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות, מאחר שהלה הגיע לראיון במשרדו של הממונה, כאשר מפיו נודף ריח חריף של אלכוהול. בהמשך לכך, ביקש בית המשפט לתעבורה לבחון פעם נוספת את התאמתו של המבקש להשתלבות בעבודות שירות. מחוות דעת הממונה, מיום 6.11.2017, עלה כי המבקש נמצא מתאים לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות. ראוי לציין, כי בשתי ההזדמנויות, בהן הזמין בית המשפט לתעבורה חוות דעת מאת הממונה בעניינו של המבקש, הבהיר בית המשפט לתעבורה כי אין בכך כדי ללמד על העונש שייגזר על המבקש, בסופו של דבר.

6. מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של המבקש, עולה כי הלה נטל אחריות על העבירות שביצע ועל תוצאות מעשיו. שירות המבחן המליץ להטיל על המבקש ענישה מרתיעה, הכוללת מאסר בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, פסילה וקנס. זאת, לצד העמדתו של המבקש בפיקוח שירות המבחן למשך 18 חודשים, לצורך שילובו בטיפול בתחום עבירות התנועה.

7. ביום 14.12.2017, גזר בית המשפט לתעבורה את דינו של המבקש. בבואו לקבוע את מתחם העונש ההולם, עמד בית המשפט לתעבורה על הנסיבות הקשורות בעבירה; על הערכים החברתיים בהם פגע המבקש במעשיו; ועל מדיניות הענישה הנוהגת. לאחר זאת, קבע בית המשפט לתעבורה, כי מתחם העונש ההולם ינוע במנעד שבין שני חודשי מאסר ל-14 חודשי מאסר לריצוי בפועל; בין 10 ל-30 חודשי פסילה בפועל; וקנס משמעותי. לצורך קביעת עונשו של המבקש בגדרי מתחם העונש ההולם, התייחס בית המשפט לתעבורה לשיקולים לקולה, אשר ראה בהם "כדי להצדיק הקלה משמעותית" בעונש; ולשיקולים לחומרה בעניינו של המבקש. בית המשפט לתעבורה סבר, לאחר שאיזן בין כלל השיקולים, כי יש להטיל על המבקש מאסר מאחורי סורג ובריח, נוכח עברו התעבורתי המכביד, ובשל התרשמות בית המשפט התעבורה כי המבקש "לא הפנים כלל את חומרת העבירות אותן ביצע בעבר", בגינן הוא ריצה שני מאסרים בדרך של עבודות שירות. לבסוף, השית בית המשפט לתעבורה על המבקש את העונשים הבאים: 7 חודשי מאסר לריצוי בפועל; הופעלו שני עונשי מאסר מותנים, תוך קביעה כי, 4 חודשים מתוכם ירוצו בחופף ו-3 חודשים ירוצו במצטבר לעונש שהוטל, כך שעל המבקש לרצות, בסך הכול, 10 חודשי מאסר בפועל; פסילת המבקש מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה למשך 10 שנים, וזאת תוך הפעלת שני עונשי פסילה מותנית בחופף; 12 חודשי פסילת רישיון על תנאי, לבל יעבור המבקש עבירה של נהיגה בזמן פסילה למשך 3 שנים; הפעלת התחייבות כספית בסך 3,000₪, עליה חתם המבקש במסגרת הליך אחר; וקנס בסך 1,500 ₪.