ג'רסי נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 26.5.13 (כב' השופטת עינת רביד), לפיה נדחתה בקשת המבקש להביא ראיות לסתור את קביעות המל"ל ולמנות מומחים רפואיים.

ההחלטה ניתנה במסגרת תביעה שהגיש המבקש בגין תאונה דרכים מיום 25.11.10 שהוכרה גם כתאונת עבודה.

בבקשה להבאת ראיות לסתור שהגיש המבקש בבימ"ש קמא, טען המבקש שהחלטת המל"ל השוללת ממנו נכות צמיתה בגין התאונה ו "לפיה אין כל קשר בין האפסס (צ"ל מורסה אפידוראלית) לבין התאונה מיום 25.11.10 סתמית, שרירותית, אינה מנומקת ובעיקר נגועה בחוסר חוקיות ודינה להתבטל... "

לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה, בהחלטה ובתגובת המשיבה לבר"ע, החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן תתערב ערכאת הערעור בהחלטתה של הערכאה הדיונית בבקשה להביא ראיות לסתור (ראו גם: רע"א 4704/12 ‏רוברט סימן טוב נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, 3.9.12).

הלכה היא גם ש"הבאת ראיות לסתור החלטה של וועדה רפואית תתאפשר רק במקרים נדירים" (ראו: רע"א 7955/99 שאול נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, 7.5.00).

בעניין שלפני, ערכאה דיונית ישבה על המדוכה בדקה את המסמכים והתיעוד הרפואי שהוגש לפניה, ועל יסוד התשתית העובדתית שנפרשה , דחתה את טענות המבקש, וקבעה שהמקרה דנן אינן נמנה על המקרים החריגים המצדיקים הבאת ראיות לסתור.

ההחלטה נושא הבר"ע מיישמת את אמות המידה שנקבעו בפסיקה באשר להבאת ראיות לסתור בתביעה על פי חוק הפלת"ד, ואין לומר שהיא נושאת עימה פגם ממשי באופן המחייב - על פי הכללים שנקבעו בה - התערבות ערכאת ערעור.

מעיון בחומר עולה, כפי שנקבע גם בהחלטה נושא הבר"ע, שהחלטות הוועדה התקבלו לאחר שעמד לפניה תיקו הרפואי של המבקש והחומר הרפואי הרלוונטי - לרבות החומר מעברו הרפואי של המבקש - המבקש נבדק על ידי הוועדה אשר התייחסה לתלונותיו.

הוועדה בחנה את הקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי לבין התאונה, וקבעה שלא נותרה לו נכות צמיתה עקב התאונה וכן דחתה את טענתו לקשר בין התפתחות המורסה האפידוראלית לבין התאונה (ראו גם דוח"ות הוועדה מיום 15.6.11 ו 4.1.12).

טענותיו הנ"ל של המבקש לפיהן היה על הוועדה להגיע למסקנות אחרות או לבדקו בתחומים נוספים הן טענות כלפי הקביעות הרפואיות של הוועדה אשר אינן מהוות טעם להביא ראיות לסתור. גם לא נטען שתיעוד רפואי כזה או אחר לא עמד לפני הוועדה.

אין מקום במסגרת בקשה להביא ראיות לסתור לבחון את הפן המקצועי רפואי שבעבודת הוועדה ואת שיקול דעתה על סמך החומר הרפואי שעמד לפניה.

בכל הנוגע לטענת המבקש לפיה מאחר ובתאונות קודמות שאינן קשורות לתובענה זו נקבע בעבר שלא נותרה לו נכות ולכן לא היה מקום בהחלטת הוועדה בקשר לתאונה הנוכחית לייחס את מצבו הרפואי לעברו הרפואי - בדין נדחתה טענה זו על ידי בימ"ש קמא.

זאת גם מאחר ועיון בנספחים מעלה על פניו שהוועדות שדנו בתאונות הקודמות קבעו שלא נותרה לו מהן נכות בין היתר מאחר וייחסו את מרבית בעיותיו למצב רפואי תחלואתי בסיסי וקודם, כפי שגם נהגה הוועדה במקרה הנוכחי (ראו גם דו"ח הוועדה מיום 4.1.12).

עוד טען המבקש לפגם מהותי במינוי הרכב הרופאים בוועדות שלא כלל רופאים מתחומי הוירולוגיה, כירורגיה ושיקום שיכלו לקבוע קשר בין המורסה האפידוראלית או הזיהום שנגרם לו לשאר הנזקים מהם הוא סובל בשל התאונה. לא מצאתי להתערב במסקנתה של ערכאה קמא שדחתה טענה זו. אין בטענות אלו של המבקש - ונוכח הרכב הוועדה שכלל גם מומחים מתחום האורטופדיה והנוירולוגיה - כדי להצביע על פגם בעבודת הוועדה או להניח שקביעתה שגויה.

לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית.

לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות.

ערבון שהופקד יוחזר למפקידו.

המזכירות תודיע לצדדים.