ג'רלדין נ' אבידן

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה מיום 17.2.11 (כב' השופטת אירית מני-גור) לפיה נתקבלה תובענת המשיב כנגד המבקשת לתשלום דמי תיווך בגין עסקת שכירות.

המבקשת טענה בבר"ע כי ההסכם שלכאורה חתמה עליו אינו תקף זאת מאחר והמשיב נמצא בהליכי פשט"ר בבימה"ש המחוזי בת"א וניתן נגדו צו כינוס שבמסגרתו המשיב אינו מורשה לעבוד כמתווך עם עוסק מורשה.

דין הבר"ע להידחות וזאת ללא צורך בתשובה.

עיון בחומר שצורף מעלה - כפי שנקבע גם בפסק הדין - שלא צויינה בצו הכינוס כל הוראה האוסרת על המשיב לעבוד כמתווך, מה גם שעל פניו חלק מהמסמכים שצורפו לבר"ע לא הוגשו לביהמ"ש קמא ואין מקום בשלב זה להעלאת טענות חדשות וצירוף מסמכים חדשים הזקוקים לליבון עובדתי.

מה גם שהמבקשת לא העלתה בבר"ע כל טענה כלפי קביעת ביהמ"ש לפיה היא חתומה על טופס הזמנת התיווך או כי המשיב לא ביצע את עבודתו, וככל שלמבקשת טענות בדבר התנהלות המשיב וחוסר שיתוף הפעולה עם המנהל המיוחד עליה להעלות זאת במסגרת הליכי פשיטת הרגל.

מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לתת ביד הצדדים הליך יעיל, פשוט ומהיר, שמאפשר להביא לסיום המחלוקת ללא שיהוי, שאינו יקר, בתביעות אשר עלותן הכספית נמוכה, ולפטור את הצדדים בכל הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה רגילה (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ [פורסם בנבו], 17.3.09). 

תכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות ערעור על פסק הדין. התערבות ערכאת הערעור תהיה מוצדקת רק במקרים חריגים בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 826).

אין מדובר באחד המקרים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור. הכרעתו של בית משפט קמא היא סבירה על פניה ואין למצוא בה כל טעות גלויה או שגיאה בולטת.

לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני דוחה את הבר"ע ללא צורך בתשובת המשיב. אין צו להוצאות. ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"א, 24 יולי 2011. המזכירות תודיע לצדדים.