ג'רבי נ' הפול המאגר הישראלי לביטוח רכב

החלטה

מונחת לפני בקשת התובע למינוי מומחה בתחום הפזיקאלי והשיקום.

לטענת התובע בהתאם להחלטתה של כבוד סג"נ השופטת אגי זהבה מיום 6.12.11, צוין כי קביעת דרגת נכות לפי סעיף 6ב' לחוק הפיצויים אינה חוסמת את דרכו של התובע לבקש מינוי מומחה בתחום השיקומי, וכי הדרך הנכונה היא להגיש בקשה למינוי מומחה בתחום שיקומי-תפקודי לאחר שמיעת העדויות בתיק.

לטענת התובע בתיק נמצאים תצהירי עדות ראשית בהם פרס התובע את מגבלותיו התפקודיות ומן הראוי לבחון מינוי המומחה בשנית. לעניין זה טען התובע כי צורפו מסמכים רפואיים ואחרים המעידים על מגבלות אלו. כך למשל הפנה התובע למסמכים מתקופת הלימודים המעידים על ירידה בהישגים, ועל ירידה בקשב וריכוז בלימודים. כמו כן צורפו מסמכים המעידים על אי כשירותו של התובע לשרת בצה"ל.

לטענת התובע עד כה חי בחממה במסגרת בית הוריו לכן מגבלותיו והקשיים בתפקודו לא הצריכו עזרה של גורמים מחוץ לבני משפחתו הגרעינית. על כן הוא מתקשה בנסיבות אלו לצרף ראיות מהן ניתן להסיק על צרכיו השיקומיים העתידיים כגון קבלת עזרה, הוצאות למוניות.

בנסיבות אלו פנה התובע למומחה פרופ' איסקוב, מומחה לרפואה פיזיקלית ושיקום על מנת שיבדוק אותו ויחווה את דעתו אודות מגבלותיו התפקודיות וצרכיו על מנת שתהא בפני בית המשפט התמונה המלאה על מצבו לאשורו.

לטענת התובע אין בכוונתו להגיש את חוות דעתו של פרופ' איסקוב כחלק מראיותיו וכל רצונו להצביע באמצעות בר סמכא על צרכיו השיקומיים ומגבלותיו.

הנתבעת הגישה תגובתה לבקשה וטענה כי חוות הדעת שצורפה על ידי התובע נעשתה בניגוד לדין וכי לאורך כל ההליך התובע מצרף את חוות הדעת וזאת חרף התנגדותה של הנתבעת.

לטענת הנתבעת חוות דעתו של פרופ' איסקוב אינה מסמך המהווה "טיפול רפואי" בהגדרתו אלא כולל אבחונים וממצאים וכמוהם כחוות דעת אשר יש לאסור על הגשתה.

לטענת הנתבעת ביום 16.9.11 הגיש התובע בקשה למינוי מומחה בתחום פיזקאלי ושיקום אליה צירף את חוות דעתו של פרופ' איסקוב, מבלי לצרף כל מסמך רפואי התומך בבקשתו. ביהמ"ש בהחלטתו מיום 6.12.11 דחה את בקשת התובע וציין כי מינוי מומחה יתבקש במקרה בו ישנו קושי לעמוד על מכלול תפקודו של הנפגע או הטפולים להם יזדקק.

הנתבעת טוענת, כי במקרה הנדון לא קיים קושי לעמוד על מכלול תפקודו של התובע. במקרה זה התאונה אירעה לפני למעלה מ- 9 שנים והתובע לא צירף מסמכים המעידים על מצבו בתחום השיקום או טיפולים שעבר או שיהיה עליו לעבור מלבד חוות הדעת שהוזמנה על ידו.

עוד טענה הנתבעת כי לתובע נקבעה נכות בתחום האורתופדי בלבד ועל כן אין מקום למומחה שיקומי בכדי לקשור בין הנכויות השונות.

לטענת הנתבעת לא צורפו לבקשה הנוכחית מסמכים אשר יכולים להוות ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום השיקומי, אלא מסמכים רפואיים וקבלות מלפני תשע שנים. עוד טוענת הנתבעת כי אף לתצהיר המשלים מטעמו לא צירף התובע כל מסמך התומך בטענותיו לעניין מצבו ומגבלותיו.

בהתייחס לטענת התובע כי בשל התאונה נפגעו הישגיו בלימודים, השיבה הנתבעת כי גם עובר לתאונה וללא קשר אליה התקשה התובע בלימודיו.

לחילופין טענה הנתבעת כי טרם מינוי מומחה בתחום השיקומי יש לאפשר לה לחקור את התובע אודות תצהירו ולהגיש תצהירי חוקרים אשר ייחשפו בתום שמיעת עדי התביעה ובכך יוכח מצבו של התובע וניתן יהיה לקבוע האם יש צורך במינוי מומחה בתחום השיקומי.

עדו טענה הנתבעת כי ככל שבית המשפט יעתר לבקשה למינוי מומחה בתחום השיקומי יש להטיל על התובע לשאת בעלות שכר המומחה.

דיון והכרעה

לאחר עיון בטענות הצדדים לרבות תשובת התובע אני קובעת כי אין מקום למינוי מומחה בתחום השיקומי בשלב זה. להלן אנמק החלטתי.

כפי שצוין לעיל, בקשתו של התובע למינוי מומחה בתחום השיקומי הוגשה ונדונה על ידי כבוד סג"נ השופטת אגי זהבה בהחלטתה מיום 6.12.11. בהחלטתה ציינה את הדברים הבאים:

"הכלל הוא כי קביעת דרגת הנכות של התובע על ידי הועדה הרפואית של המל"ל, לפי סעיף 6ב' לחוק הפיצויים אינה חוסמת את דרכו של התובע לבקש מינוי מומחה בתחום התפקודי שיקומי. דרגת הנכות שנקבעת על פי סעיף 6ב' משקפת את דרגת הנכות הרפואית, להבדיל מן הנכות התפקודית. בקביעת הנכות על פי דין אין לרוב התייחסות גם לצרכים השיקומיים של הנפגע, ועל כן הדרך הפרוצדוראלית הנכונה במקרים אלו הינה הגשת בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום השיקומי – תפקודי, לפי תקנה 2(א) לתקנות.