אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ג'עפרי נ' משרד עו"ד: חיים טלמור יוסף

ג'עפרי נ' משרד עו"ד: חיים טלמור יוסף

תאריך פרסום : 17/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום באר שבע
13077-01-10
09/03/2014
בפני השופט:
מיכל וולפסון

- נגד -
התובע:
מחמוד ג'עפרי
הנתבע:
חיים טלמור יוסף עו"ד מ.ר. 15822
פסק-דין

פסק דין

1.בפני תביעה של התובע, לקוח לשעבר של הנתבע, עורך דין במקצועו שבמועד הרלבנטי ניהל משרד עורכי דין , בעילה של רשלנות מקצועית של עורך דין וכן הפרת חוזה. התביעה הוגשה על סך של 109,990 ש"ח ביום 5/1/2010. הרקע לתביעה הוא כי התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 9/8/02 ועל כך הוא הגיש באמצעות עו"ד אחר תביעה על נזק גוף על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975. על פי כתב התביעה נטען כי התובע פנה למשרדו של הנתבע כדי שייצג אותו בתביעה נגד חברת הביטוח על פי פוליסת ביטוח חיים של מגדל חברה לביטוח בע"מ מס' 14124803 (להלן: "הפוליסה"). הנתבע קיבל על עצמו לייצג את התובע בהתייחס לנספח שתוכנו אבדן כושר עבודה. התובע יוצג בנפרד בתביעת הפלת"ד ע"י עו"ד אפרים ווגדן. לטענת התובע בפגישה במשרד הנתבע הוא הציג לנתבע את הפוליסה והפנה את תשומת לבו לכך שבנוסף לאי כושר גם יש נספח של ביטוח בגין נכות. התביעה הוגשה כי נטען שהנתבע אמר שיטפל בתביעת הנכות אחרי שיסיים לטפל בתביעה לענין אבדן הכושר. התביעה בענין אבדן הכושר היתה על פי פוליסה נוספת שנועדה להגדיל פיצוי שהתובע כבר קיבל על פי הפוליסה. התובע בסיוע סוכן הביטוח השיג זאת לבדו. הנתבע הגיש תביעה בענין האי כושר בשנת 2004 והיא נדחתה בשנת 2008 (ת.א. 3480/04 ביהמ"ש השלום ב"ש ). בנקודת זמן זו פנה התובע לעורך דין אחר, עו"ד יואל נעים לטפל בתביעת הנכות, אך היא נדחתה ע"י המבטחת. לפיכך, הוגשה התביעה הנוכחית.

2. בתביעת הפלת"ד מונו מומחים מטעם בית המשפט אשר חיוו את דעתם כי לתובע נגרמו הנכויות הבאות כעולה מחו"ד שלמות, וחלקיות שצורפו לתביעה:

20% בגין נזק נפשי [ללא הפניה לסעיף הרלוונטי בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן : "התוספת לתקנות")] (חוות דעת ד"ר משה זהר, פסיכיאטר, מיום 30/3/05); 20% נכות בעמוד שדרה מותני לפי סעיף 37(7)ב' לתוספת לתקנות על מצב קודם שהיה רדום והפך סימפטומטי בגלל התאונה ולכן מחצית הנכות יוחסה לתאונה ו- 2% בגין הגבלה קלה בתנועת יישור הצוואר לאחור לפי סעיף 37(5) א' לתוספת לתקנות (מותאם). סך הכול: 11.8% (חוות דעת ד"ר אליהו ליברטי, מיום 2/3/05); נכות נוירולוגית בנוסף לאמור לעיל של 10% על כאבי ראש, ו- 10% על המיאלופטיה , בגין כאבי ראש, כאבים בע"ש צווארי, מותני, כתפיים ויד שאמל, סחרחורות והפרעת זיכרון, הפרת שינה ועצבנות יתר ולפעמים דכאון (אף כאן חסרה ההפניה לתוספת לתקנות) (חוות דעת פרופ' אסתר כהנא, נארולוגית מיום 22/5/05). חוות דעתה של פרופ' כהנא חסרה את עמודים 2-3 ומתוך חוות דעת של ד"ר זהר עולה על פני הדברים כי גם חסרים עמודים . חוות הדעת צורפו לכתב התביעה ולא הוכנו עבור תיק זה. להשלמה, גם המל"ל קבע לתובע נכויות. מתוך הצילום שצורף לכתב התביעה קשה לזהות את הנכויות למעט PTSD (סעיף 34ה לתוספת לתקנות של 10%), הנכויות האורתופדיות שקבע ד"ר ליברטי, ונכויות אחרות.

3.פתחתי בציטוט חוות הדעת שלא הוגשו לכאורה למבטחת בתביעת הנכות שהתובע הגיש. בתיק זה לא הוגשו חוות דעת. בא כוח הנתבע טען, בין היתר, כי בכל מקרה, על פי הנכויות האמורות התובע לא היה זוכה בפיצוי על פי הפוליסה שעל פיה הוא תבע. באי כוח הצדדים טענו במחלוקת זו לגופה תוך הפניית בית המשפט לפסיקה שעיקרה פסקי דין של בתי המשפט השלום . בא כוח התובע גם הפנה את בית המשפט לפסק דין שעניינו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד מספר חברות ביטוח בהקשר לפרק הרלוונטי בפוליסה הנדונה בתיק זה [רע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עמוסי (5/7/12) (להלן: " עניין – עמוסי" )].

התובע מעגן את תביעתו בהתייחס לפרק 4 לפוליסה שעניינו : "ביטוח נוסף לתשלום סכום ביטוח נוסף מלא או חלקי במקרה של נכות מלאה או חלקית עקב תאונה (תכנית 161)". הנתבע התנגד להגשת הפוליסה שלא באמצעות עורכה אך אין מחלוקת כי הנתבע ייצג את התובע בתביעה על פי פרק אחר בפוליסה מס' 14384493 שענינה אבדן כושר עבודה ולטענת התובע היא משלימה את הפרק האמור בפוליסה. הנתבע לא חלק על כך שהתובע פנה אליו בהתייחס לפוליסה ולפיכך, הנתבע מנוע מלטעון כנגד הפוליסה גם אם פורמלית היא לא הוגשה באמצעות עורכה (סעיף 5 לכתב התביעה, סעיף 5 לכתב ההגנה).

על פי סעיף 3 לפרק 4 נקבע כי המבטחת תשלם את סכום הביטוח המלא לפי "פרק זה במקרה נכותו המלאה ותמידית של המבוטח על פי פרק זה כתוצאה מתאונה כהגדרתה בפרק זה". הצדדים אינם חולקים כי תאונת דרכים כלולה בהגדרה "תאונה" בסעיף 2 לפרק 4 ועל כן אינני מתעכבת על ההגדרה בשלב זה. המחלוקת היא האם הנכויות שנקבעו לתובע בתיק הפלת"ד, אילו לא הייתה בגינם מחלוקת מטעם המבטחת, היו מעניקים לתובע פיצוי על פי סעיף 3 לפרק 4 . המחלוקת מתמקדת בסוגיית הנכות החלקית שכן אין מחלוקת כי הנכויות נשוא חוות הדעת לא נכללות ברישא לסעיף 3 שעניינה איבוד איברים כאמור בלוח הפיצויים המפורט בסעיף. כמו כן אין מחלוקת כי התובע לא נכנס לגדר המקרים של אובדן ראייה בשתי עיניים, איבוד גמור ומוחלט של שתי גפיים או טירוף דעת שאינו ניתן לריפוי. המחלוקת מתמקדת בשאלה האם נכויותיו נכנסות בסיפא שבה נקבע

כי: "בכל מקרה של נכות חלקית ותמידית עקב תאונה של אברים שלא צויינו בלוח הפיצויים שלעיל או במקרה של אבדן מוחלט של איברים שאינו כולל את הפרדתם האנטומית מגוף המבוטח , ישולם שיעור מתאים של סכום הביטוח המלא, לפי שיעור הנכות שנקבע." (להלן: "סוגיית הפיצוי החלקי").

4.הפרק מגדיר נכות כדלקמן: "אבדן מוחלט של אבר בשל הפרדתו מן הגוף, או אבדן מוחלט של כושר פעולתו של אבר מאברי הגוף." (סעיף 2 , סעיף ההגדרות בפרק 4).

ב"כ התובע נסמך בטענתו שבגין הנכויות נשוא חו"ד המומחים בתיק הפלת"ד, התובע היה זוכה בנכות. בערעור על החלטה שניתנה בבית המשפט המחוזי בבקשות בשלושה תיקים לאישור תביעות ייצוגיות נגד המבטחות ובכללן חברת הביטוח מגדל חברה לביטוח בע"מ [ ת.א. 5625-08-07 (מחוזי - מרכז) אביעד נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ( 11/1/09, החלטה של כב' השופטת אסתר דודקביץ)] ניתן פסק-הדין בענין- עמוסי. בעניין – עמוסי התמקד כב' המשנה לנשיא (בדימוס) השופט אליעזר ריבלין במחלוקת על אופן פרשנות ההוראה בסוגיית הפיצוי החלקי בהתייחס לחישוב הפיצוי בלבד ולא היתה שם קביעה בהתייחס למחלוקת בפני (סעיף 20 לפסק דינו). בהתייחס לפרשנות הפוליסה לגבי סוגיית הפיצוי החלקי, אומר המשנה לנשיא: "אשר ללשון הפוליסה – היא מוכיחה כי אומד דעת הצדדים הייתה לכרות הסכם שיקנה למבוטחים שיעור מתאים של סכום הביטוח המלא לפי שיעור הנכות שייקבע על-ידי רופא החברה. במקרה של אובדן חלקי של איבר" (סעיף 20 לפסק הדין).

התובע לא הגיע לשלב בחינת הנכות שלו על ידי רופא המבטחת. בסעיף 4 למכתב המבטחת מיום 13/7/09 שצורף לכתב התביעה והמתייחס גם לתביעה שהנתבע ניהל עבור התובע הוסף גם כי התביעה לנכות התיישנה, ואין מדובר בנכות מתאונה על פי הפוליסה ובנוסף החברה כפרה בשיעור הנכות הנטען (מכתבה של מיטל מבשוב ס' רמ"ד תביעות חיים). בתצהיר נטען כי צורף עותק מהתביעה לפיצוי בגין הנכות שהתובע הגיש למבוטחת כנספח ג. אך למעט פוליסת הביטוח שצורפה לתצהיר אין את יתר הצרופות המפורטות בתצהיר. העתק המסמך המוגדר "תביעה" צורף לכתב התביעה. במסמך אין תאריך חתימה. מתוך הצילום ניתן לזהות כי הוא נשלח בפקס בשנת 2004 אך לא ברור למי. במסמך אין נתונים על הפגיעה או הנכויות למעט ציון כי התובע מקבל נכות מביטוח לאומי. לפי גרסת התובע, הוא הופנה לנתבע כדי להגיש תביעה בהתייחס לאבדן כושר העבודה על פי הפוליסה, ובמקביל הוא הגיש את התביעה בענין הנכות למבטחת במישרין תוך עדכון הנתבע (סעיף 17 לתצהירו). הנתבע מאשר כי התובע פנה אליו במועד לא זכור בשנת 2004. על פי גרסת הנתבע בתצהירו הובהר לו על ידי התובע כי התביעה בהקשר לנכות מטופלת על ידי עורך דין ווגדן (סעיף 3 לתצהיר הנתבע). העולה מכך הוא כי במועד של ה- 3 שנים לאחר האירוע של התאונה לא הוברר האם התובע המציא תביעה למבטחת שעל פיה היה בידי רופא המבטחת לבחון את תביעתו. לצורך בירור השאלה המקדמית אני מניחה כי התובע היה יכול הציג את חוות הדעת שניתנו בתיק הפלת"ד בשנת 2005, תוך תקופת ההתיישנות. בפרק זה אינני עוסקת בשאלה של התיישנות.

5.עילת הרשלנות מחייבת להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתנהגות שנטען כי היא אינה סבירה לבין הנזק (סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין, נ"ח). בא כוח התובע הפנה למספר פסקי דין של הערכאות הדיוניות כדי להצביע על כך שהתובע היה זוכה בפיצוי אילו התביעה הוגשה במועד אך לא פסיקה של בתי המשפט לערעורים, למעט האמור לעיל בענין עומסי. סקירה רנדומלית של פסקי דין שניתנו בהתייחס לפוליסות עם נספחים כמו פרק 4 מצביע על כך שנדרש קשר סיבתי בין הנכות לתאונה, וגם כי בד"כ מדובר במקרים של אירוע חבלתי חיצוני. יחד עם זאת, בית המשפט הכיר גם באוטם שריר הלב, בהמשך לוויכוח במקום העבודה כנכנס לד' אמות הפוליסה ודומיה [ע"א 300/97 חסן נ' שמשון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(3) 746 (1999)]. הפסיקה גם קבעה כי אכן אוטם שריר הלב עשוי להיחשב "פגיעה גופנית" ונפסק כי כל עוד לא הסתיר המבוטח ביודעין את פגמיו הגופניים מחברת הביטוח לא תשמע חברת הביטוח בטענה כי התאונה לא הייתה נגרמת אלמלא מגבלותיו הרפואיות הקודמות של הנפגע [ ע"א 61/03 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' אבני (4/7/05) (להלן: "עניין- אבני")]. בענייננו עולה מחוות דעתו של ד"ר ליברטי כי התובע פנה לבית חולים בשנת 1982 בגין כאב חזק בעקבות הרמת משא כבד בזמן עבודה. בשנת 1997 הוא נפל ממכונית חונה ושבר את עצם הבריח משמאל. התובע ביקש על תאונות אלה אישור על פגיעה בעבודה. התובע עשה את הביטוח בשנת 1999. בהצהרת הבריאות הוא שלל מחלות גב, עמוד שדרה או כאבי גב (העותק צורף לכתב התביעה). התובע דיווח בהצהרת ביטוח על קיומה של 10% נכות אך לא פירט על מה.

בעניין אבני קבע בית המשפט כי הנכות בגינה נקבע כי ישולם פיצוי מוגבל לאחת מארבע קבוצות מוגדרות בפוליסה והלב לא נכלל ביניהם. לכן, ערכאת הערעור בסופו של דבר ביטלה את פסק הדין הן בתביעת התובע, אבני והן בתביעה שכנגד, תוך דחיית הערעור בתיק העיקרי והערעור שכנגד. בקשה לדיון נוסף נדחתה [דנא 6973/05 אבני נ' אריה חברה ישראל לביטוח בע"מ (26/8/05)].

אומר בית המשפט, כב' השופט ריבלין כי על בית המשפט לפרש את התביעה על פי הפוליסה שהוצאה (סעיף 11 לפסק דינו של כב' השופט ריבלין בעניין –אבני).בעניין – עמוסי מתייחס כב' המשנה לנשיא (בדימוס) , כב' השופט ריבלין, לסוגיית הנכות החלקית כעל סוגיה של אבדן חלקי של איבר (סעיף 20 לפסק דינו, עניין – סרוסי). אך בסעיף 3 לפרק 4 לפוליסה בפני יש פירוט של אירועים שבגינם ישולם פיצוי על נכות הנגרמת מתאונה תוך ציון ברישא את המקרים בהם יהיה תשלום מלא של סכום הביטוח ובהמשך לוח פיצויים המתייחס לאיברים חלקיים. אח"כ ישנה התוספת שעניינה סוגיות הפיצוי החלקי. החזקה היא כי פרשנות החוזה היא זו "התואמת את המשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של הכתוב – היא המשמעות האינטואיטיבית הקמה עם קריאת לשון החוזה בראי הקשרו הכללי " (רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ בשם מגדל חברה לביטוח בע"מ (26/2/12)].

הפוליסה על פי הלשון הפשוטה מוסיפה בפרק אחרון זה עוד איברים. לכן, שלא כמו במקרה של אבני, לכאורה על הנכות בגין הגב היה צריך לכאורה לקבל את התביעה של התובע. אך סיכויי קבלת התביעה אינם ברורים לאור המסקנה כי מדובר במחלה של כל עמוד השדרה. עם זאת לא ניתן להתעלם מכך שהמבטחת הכירה בתביעת התובע לגבי אבדן כושר עבודה בתביעה שהגיש התובע לבדו. התיק שניהל הנתבע אשר נדחה עסק בהגדלת התשלום החודשי ולא בזכות לקבלת תשלום החודשי .

6.על רקע זה נבחנת התביעה בפני. לטענת הנתבע מלכתחילה הוא הביע עניין בייצוג התובע אל מול חברת הביטוח גם בתביעת הנכות ולא רק בהגדלת הפיצוי בגין אבדן כושר העבודה, אך הוא הבין מהתובע שעו"ד ווגדן מטפל בכך. התובע חולק על כך שאמר לנתבע שעו"ד ווגדן מטפל באותה תביעה. בסוף שמיעת הראיות ניתן לקבוע כי עו"ד ווגדן טיפל בתביעת הפלת"ד. התובע לא חלק שהוא פנה לבד למבטחת בגין הנכות (עמ' 13 לפרוטוקו מול שורה 20). לדבריו אחרי מילוי הטופס המדווח על התאונה בעצמו הנתבע הודיע לו שהוא יטפל בתביעת הנכות (עמ' 15 לפרוטוקול מול שורה 7). התבע חלק על גרסה זו. לדבריו כאשר בחן את הפוליסה שהתובע הביא וראה שיש גם פרק העוסק בנכות הוא בירר עם התובע מי מטפל בתביעת הנכות ועל כך השיב לו התובע שזה עו"ד ווגדן (עמ' 23 לפרוטוקול). הנתבע הדגיש שהפניה אליו היתה ממוקדת לסוגית הגדלת סכום הפיצוי החודשי בגין אי כושר בגלל המומחיות שלו (עמ' 25 לפרוטוקול).

לא השתכנעתי שהתובע ביקש מהנתבע לטפל לו גם בתביעה לפי פרק 4 לפוליסה לפיצוי על נכות. מלכתחילה התובע טיפל בעצמו בתביעותיו למבטחת על פי הפוליסה בעזרת סכון הביטוח. לגבי הפיצוי על אבדן כושר עבודה הוא נזקק לעזרה מקצועית של הנתבע בגלל ויכוח על בסיס השכר לפיצוי לאור טענתו שהוא הגדיל את הפיצוי לאחר שהוצאה הפוליסה נשוא התביעה. גרסת הנתבע היא שכשהוא בירר עם התובע מי מטפל לו בנכות הוא עבין ממנו שעו"ד ווגדן מטפל בנכות ולכן מטעמים חברתיים ואתיים הוא זנח את הטיפול בנכות על פי הפוליסה.

אני מאמינה לנתבע כי הבין כך לאור ההתרשמות שלי מדברי התובע בפני שהגדיר את התביעה על פי הפלת"ד והן את התביעה לנכות על פי הפוליסה כ"תביעת נכות". אני סבורה כי נוצרה אי בהירות למה התכוון התובע.

7.עילת התביעה היא התרשלות הנתבע מהטעמים הבאים:

א.אי הגשת התביעה על פי נספח הנכות במועד;

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ