פסק דין
זו בקשה לרשות ערעור על אותו חלק מפסק דינה של השופטת עדי חן-ברק שבו דחתה את הערעור על החלטת הרשם אבישי רובס ליתן למבקש רשות ערעור מצומצמת מפני התביעה שהוגשה נגדו. לאחר קבלת תשובת המשיבה, החלטתי ביום 21.6.10:
"עיינתי בכל המסמכים שהוצגו מטעם הצדדים בתיק זה. נראה שמן הראוי לקבל את הבקשה לרשות ערעור, לדון בה כבערעור ולקבל את הערעור וליתן למבקש רשות להתגונן בטענה נוספת, שלפי הסכם בינו לבין שיכון עובדים, שהמשיבה או חליפתה ידעה עליו, היה המבקש זכאי להיות חוכר של החלקה נשוא הדיון. זאת, מאחר ששתי הערכאות לפני דנו בטענה, אשר פורטה במידה מספקת, כאילו יש צורך להוכיחה בשלב זה וכאילו מהימנות המבקש היא שיקול רלבנטי במסגרת דיון בבקשת רשות להתגונן, דבר שאינו נכון. הסכנה לפסיקה מתמשכת בדרך זו היא סיבה מספקת
לקבלת ערעור שני. הסיבה שאיני נותן בשלב זה הכרעה סופית בענין זה, היא האפשרות, שהמשיבה
תסכים לכך ללא מתן החלטה מפורטת. לכן, ניתנת לה הזדמנות להודיע אם היא מסכימה לקבלת הבקשה והערעור בטענה דלעיל עד יום4.7.10 ולפי תשובתה תינתן החלטה בבקשה."
תשובתה החיובית של המשיבה ניתנה ביום 1.7.10. עוד קודם למתן תשובתה, ביום 30.5.10, הגיש המבקש בקשה לצירוף ראיה, שהיא תצהירו של הרב בובליל האומר שהוא שמע שיש למבקש זכויות. לאחר מתן תשובת המשיבה, לא חזר בו המבקש מהבקשה, ולכן יש לדון בה. הוגשה תגובת המשיבה ותשובה לתגובת המשיבה.
דין הבקשה לצירוף ראיה להידחות. אין שום נימוק המצדיק הגשת ראיה כזו בערעור שני, שמטרתו לבחון האם החלטת בית המשפט בערעור הראשון מוצדקת. אין שום נימוק המצדיק הגשת ראיה כזו בערעור הראשון, ואף לא בעת הדיון בבקשה לרשות להתגונן. כאמור בתקנה 205, "בקשת רשות להתגונן תכלול את טיעוניו של המבקש ואת האסמכתאות לענינם, והיא תהא נתמכת בתצהיר המבקש, שיפורש בו אם מתכוון המבקש לטעון נגד תביעת התובע כולה או חלקה בלבד, ואם נגד חלקה - איזה חלק; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט או הרשם. " אין שום ראיות נוספות שיש או ניתן לצרף לבקשה לרשות להתגונן, מלבד חוות דעת מומחה שנפסק שיש להגיש כבר בשלב זה בטענות מסוימות, שהמצהיר אינו יכול להצהיר עליהם עקב חוסר מומחיותו, או תצהיר מי שיודע מידיעה אישית, המאומץ על ידי המבקש, כאשר המבקש אינו יודע דבר. רק התצהיר של המבקש משמש לצורך הדיון בבקשה ולא כל ראיה אחרת, אף אם בידי המבקש עשרות ראיות נוספות המוכיחות את טענותיו. תצהירו של המבקש, והוא בלבד, ישמש כתב הגנה אם לא תינתן הוראה אחרת. הדבר חשוב גם כדי לשמור על ההבחנה החשובה, שהכרעה בבקשת רשות להתגונן לא תינתן לפי בחינת כלל הראיות שבידי המבקש, אלא לפי בחינת התצהיר, לאור החקירה עליו, ואם הוא מקים עילת הגנה, שאם תוכח כראוי, יש בה הגנה מפני תביעת התובעת. לכן, לא רק תצהיר של רב ששמע שיש למבקש זכויות הוא מיותר ואין להגישו כלל בשלב הבקשה לרשות להתגונן, הערעור על ההחלטה והערעור השני על ההחלטה, אלא גם סרט וידיאו המראה את ישיבת הנהלת המשיבה שבה הוחלט לתת למבקש זכויות כלשהן, אילו היה סרט כזה. במקרה זה, היה על המבקש להצהיר שכך קרה, והדבר יוכח במסגרת ההליך העיקרי. הבקשה לרשות להתגונן אינה "משפט זוטא". לכן, אני דוחה את הבקשה לצירוף ראיה שהוגש על ידי המבקש, ומחייב אותו לשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.
עתה, לבקשה לרשות ערעור. כאמור, מדובר בערעור שני. (ראה: רע"א 6520/05 Kirkham Holdings Limited ואח' נ' Albany ark Limited (לא פורסם), רע"א 376/07 גולדברג נ' רובנר (לא פורסם)). בקשת רשות הערעור מבוססת כל כולה על נסיבותיו המיוחדות של המקרה, ואינה מעוררת שאלה בעלת השלכה חוקתית, ציבורית או משפטית, החורגת מתחום הבקשה (ראו: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו (3) 123 1982)), מלבד הסכנה לפסיקה מתמשכת כאילו בשלב הבקשה לרשות להתגונן יש לבחון את מהימנות גירסתו של המבקש. ודוק – אם המבקש מצהיר שדבר מסוים קרה כאשר הוא הצליח לעצור את מהלך השמש ולמנוע את שקיעתה, יש לראות בכך הגנת בדים, אבל אם הוא מעלה גירסה שיש סיכוי שהיא נכונה, הוא זכאי לרשות להתגונן, גם אם הגירסה נראית רחוקה מהסביר והמקובל. בהחלט יכול להיות שחלק מהעיסקאות נעשות בצורה לא סבירה ולא מקובלת, ואולי אפילו תמוהה.
על כן, מצאתי לנכון להציע למשיבה להסכים למתן רשות להתגונן גם בטענה הנוספת, שלגביה יש פירוט מספיק בתצהירו של המבקש (בלי לבחון את מהימנותה) כי לפי הסכם בינו לבין שיכון עובדים, שהמשיבה או חליפתה ידעה עליו, היה המבקש זכאי להיות חוכר של החלקה נשוא הדיון, שהיא חלקות 247, 245 עד 265, מחצית מגרש 12 ומגרש 13 בגוש 10119. המשיבה הסכימה לכך, ולכן, אני מקבל את הבקשה לרשות ערעור בחלק זה, דן בבקשה כבערעור מבטל את פסק הדין של השופט חן-ברק בנושא זה ומשנה את ההחלטה על מתן רשות להתגונן, כך שתכלול גם רשות להתגונן בטענה זו.
אין צו להוצאות בבקשה לרשות ערעור, מלבד האמור לעיל.
ניתן היום, כ"ה אב תש"ע, 05 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.