ג'מעית אלח'יר ואלעטאא בע"מ נ' ועדה מקומית לתכנון הגליל המזרחי

פסק דין

ערעור על החלטה שלא להאריך את מועד כניסתו לתוקף של צו הפסקת שימוש, בגדר סעיף 207 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק").

1.המערערת הינה עמותה המפעילה גן ילדים בכפר טורעאן, הפועל בתוך מבנה המשמש כמסגד. בגין הפעלת הגן בקומת המרתף של המסגד, הועמדה המערערת לדין והורשעה בהפעלת הגן ללא היתר, תוך שימוש חורג ותוך סטייה מן ההיתר.

2.בגזר הדין שניתן ביום 25/12/12, הורה לה בית המשפט השלום, בין היתר, להפסיק את השימוש במבנה בתוך 12 חודשים ממועד גזר הדין.

ערעור שהוגש על ידי המשיבה, (ע"פ 14292-02-13), התקבל, במובן זה שנקבע כי צו איסור השימוש במבנה יכנס לתוקפו ביום 30/08/13.

3.ביום 12/08/12 הגישה המערערת בקשה להארכת המועד שנקבע להפסקת השימוש לפי סעיף 207 לחוק, כך שצו הפסקת השימוש ייכנס לתוקפו ביום 31/08/14.

4.הבקשה נדונה ביום 25/08/13 ונדחתה.

בהחלטתו קבע בית המשפט קמא כי מדובר בשימוש שהחל ביום 21/07/11, משמע שימוש הנמשך קרוב לשנתיים. חרף פסקי הדין שניתנו בעניין זה, לא חלה התקדמות משמעותית כלשהי בהליך של קבלת היתר כדין. בית המשפט קמא דחה את הטענה כי היתר הבנייה הינו בהישג יד. בין היתר, התייחס בית המשפט קמא לכך שאין כל מסמך המעיד כי המועצה המקומית, מסכימה או מעוניינת בהוצאת ההיתר.

5.על החלטה זו הוגש הערעור שבפני.

6.בדיון בערעור שהתקיים ביום 28/10/13 טען ב"כ המערערת כי בעבר נדונה בקשה להתיר שימוש חורג במבנה, היא אושרה בתנאים, ואלה מולאו, למעט אישור בעלות.

בטיעוניו פירט ב"כ המערערת את המהלכים שנעשו בכדי לקדם השגת אישור הבעלים, מאז דצמבר 2012, לאור חילוקי דעות בין הגופים השונים, בסוגייה חתימתו של מי נדרשת, בהתחשב בכך שמדובר בקרקע הרשומה על שם האפוטרופוס לנכסי נפקדים.

לפי הנטען, כחלק ממאמצים אלה, זימן הממונה על המחוז במשרד הפנים את יו"ר הוועדה הקרואה במועצה דאז, והנחה אותו ביום 24/04/13 לחתום על האישור הנדרש, אם אין מניעה חוקית לעשות כן. אלא שהאישור לא נחתם בשל טענות שונות של המועצה. במקביל חידשה המערערת, לפי הנטען, את כל האישורים האחרים שנדרשו והגישה בקשה לוועדה ביום 25/06/13, שטרם נדונה.

המערערת ביקשה, בנוסף, להקיש מכך שניתן למועצה היתר לשיפוץ מגרש כדורגל סמוך למסגד, חרף התנגדות רשות הפיתוח, כי לא נדרש אישור כזה גם לגביה.

7.הדיון בערעור התקיים ימים ספורים לאחר שהתקיימו הבחירות המקומיות ביישוב טורעאן. ב"כ המערערת טען כי לאחר הבחירות, עמדתה של המועצה המקומית השתנתה, והיא לא תעמוד בדרכה של המערערת.

8.יומיים לאחר הדיון בערעור התקיימה ישיבה של הוועדה לתכנון ובנייה, בה נדונה בקשת המערערת, ועל פי הודעתה של המערערת והנספח לה, הוחלט לאשר פרסום ברבים של הבקשה.

9.להבדיל מהנימוקים שעמדו בבסיס בקשתה של המערערת בבית משפט השלום, הליך אחרון זה מהווה, לכאורה, התקדמות ממשית בהשגת ההיתר. יחד עם זאת, משמעותו טרם נבחנה על ידי בית המשפט בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207), תשס"ט - 2008 (להלן: "התקנות"). כך גם לא ניתנה למשיבה האפשרות להגיב ולהביע עמדתה באשר לשאלה האם ההיתר הוא בהישג יד, באופן המצדיק הארכת המועדים כמבוקש.

10.בנסיבות אלה, אני סבורה כי דין הערעור להידחות, למעט על ידי מתן ארכה קצרה, שתאפשר למערערת להגיש בקשה חדשה, ערוכה בהתאם לתקנות, בה תתייחס לשינוי במצב התכנוני.

לשם כך, אני מאריכה את מועד כניסתו של צו ההפסקה לתוקף עד ליום 15/12/13.

עד מועד זה רשאית המערערת להגיש לבית משפט השלום בקשה נוספת להארכת המועד על סמך ההתפתחות התכנונית.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים, בהקדם.