פסק דין
לפניי תביעה, בגדרה עתרה הגב' ג'ירד שהין (להלן- התובעת), כי רופאת השיניים ד"ר סילביה קליינר (להלן- הנתבעת), תפצה אותה בסך של 15,000 ₪ בגין ליקויים בשיניים תותבות שהתקינה הנתבעת בפיה, והנזקים שנגרמו לה לטענתה, בשל כך.
לטענת התובעת, במהלך נובמבר 2006, פנתה אל הנתבעת לצורך הרכבת שיניים תותבות, ולאחר מדידות רבות אצל הנתבעת, קיבלה את התותבות שלא היו טובות. לפיכך, לטענתה, שלחה אותה הנתבעת לטכנאי, אשר זרק את התותבות לפח, ביצע מדידה חדשה, ולאחר דחיות רבות גם מצידו, קיבלה מהטכנאי תותבות חדשות, אלא שגם הן התגלו כלא מתאימות, ולכן נופלות לה.
לטענתה, בכל תקופת ההמתנה לתותבות, היא נותרה ללא שיניים, שכן לא הוסבר לה כי היא יכולה לקבל תותבות זמניות, הפסידה אירועים משפחתיים רבים, נמנעה ללכת לעבודה או לצאת מן הבית.
עוד טענה, כי למרות פניותיה, הנתבעת לא תיקנה את המעוות, ואף הגיבה לפניותיה בצורה מזלזלת.
לטענת התובעת, כתוצאה מרשלנות הנתבעת נגרמו לה נזקים רבים, כגון חוסר היכולת להשתמש בשיניה, השינוי לרעה במראה, שהביא להערות פוגעניות, לפגיעה בעבודתה ובחייה החברתיים והמשפחתיים, וכן סבל פיזי והוצאות כספיות שנגרמו לה עקב התמשכות הטיפולים.
יצויין, כי מטעם התובעת, העידה גם בתה הילה, אשר סיפרה על עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לתובעת ולבני משפחתה בגלל העדר השיניים משך תקופה ארוכה, ועל הכאבים העזים שהיו תוקפים את התובעת בלילות.
הילה טענה כי הגיעה עם התובעת פעמים רבות לטכנאי השיניים, ולשאלת בית המשפט מדוע מיום קבלת התותבות החדשות (אפריל 2007) ועד חודש נובמבר 2007 לא יידעו את הנתבעת בדבר הבעיה בתותבות החדשות, השיבה כי הן היו בקשר רצוף עם הטכנאי, אשר עובד עם הנתבעת.
הנתבעת טענה, כי מדובר בתביעה בגין עוולת הרשלנות, אשר אינה מתאימה לדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, מה גם שהתביעה לא נתמכה בחוות דעת מומחה להוכחת הרשלנות המיוחסת לה.
עוד טענה הנתבעת, כי לתובעת בוצעה מדידה שניה ע"י טכנאי שיניים, דבר המנתק את הקשר הסיבתי בין הטיפול שלה לבין תלונות התובעת.
לטענתה, ביצעה לתובעת טיפולים שכללו עקירת שיניים והתאמת תותבות ללסת העליונה והתחתונה, בתמורה לסך של 5,000₪ בלבד, וזאת לאור העובדה שהתובעת לא יכלה לעמוד בעלות הכספית של השתלת שיניים.
לדבריה, לאחר ביצוע עקירת שיניים, נדרש פרק זמן של כחודש ימים להבראת הלסתות, אך למרות המלצתה לתובעת להשתמש בפרק זמן זה בתותבות זמניות, סירבה התובעת להצעה מאחר והדבר היה כרוך בעלות כספית נוספת.
עוד טענה, כי כחודש לאחר העקירות, ביצעה לתובעת מדידה של הלסתות, והעבירה את תבניות המדידה לטכנאי שיניים, אשר ייצר את התותבות לפי התבנית, ולאחר מכן מסרה אותן לתובעת.
לדברי הנתבעת, לאחר כחודש ימים התלוננה התובעת על אי התאמה של התותבות ועל כאבי ראש, וכמחווה של רצון טוב בלבד, הציעה לה לבצע מדידות חוזרות, ללא תשלום נוסף, ומאחר והתובעת הלינה על הוצאות הנסיעה, שלחה אותה ישירות לטכנאי השיניים, שיבצע את המדידות בעצמו.
לטענתה, התובעת היתה שבעת רצון מהשיניים התותבות שהותאמו לה ע"י טכנאי השיניים, והראיה היא כי רק בנובמבר 2007, התקשרה אליה על מנת לדרוש את כספה בחזרה.
לטענת הנתבעת, לא הוכחה כל רשלנות מצידה, שכן מדובר על תחושות סובייקטיביות של התובעת, ואף הסעד הנדרש ע"י התובעת, היינו החזרת התותבות והשבת הסכום ששולם בעדן, אינו בר ביצוע מאחר ומדובר בתותבות שהותאמו באופן אישי לתובעת.
בעדותה, טענה הנתבעת כי התובעת קיבלה את מערכת התותבות הראשונה בפברואר 2007 ואת המערכת השניה באפריל 2007, וזאת בשונה מטענתה בכתב ההגנה, כי בנובמבר 2007 התותבות היו בשימוש התובעת מזה כשנה.
עוד טענה הנתבעת, כי אין לה דוח טיפולים או כרטיס לקוח, אך עמדה על כך שהעיכוב בטיפול בתובעת נבע, בין היתר, מאי הגעת התובעת למדידות רבות שנקבעו לה.
כעד הגנה העיד בפניי טכנאי השיניים, מר אבי מיכאל, שציין כי יש לו מעבדה הנותנת שירותים להרבה רופאי שיניים, ובין היתר הוא עובד מספר שנים עם הנתבעת.
הטכנאי הודה כי יתכן והעבודה הראשונה שנעשתה עבור התובעת לא היתה מושלמת, אך הכחיש כי זרק את מערכת התותבות הראשונה לפח, וטען כי לאחר שחזר על העבודה, היא היתה בסדר.