החלטה
לפניי בקשה שנייה מטעם התובעים (להלן: "המבקשים") לתיקון כתב תביעתם, כך שיתווספו עילות נוספות לאלו המנויות בכתב התביעה המקורי. כן עותרים המבקשים במסגרת הבקשה, כי יותר להם לצרף לכתב התביעה נתבע נוסף, מר מיכה קוריס (להלן: "קוריס"), מנהל הנתבעת 1.
עסקינן בתביעה נזיקית לתשלום פיצויים עבור נזקים שאירעו, לטענת המבקשים, בשנת 2003 לחלקות תלתן שבחזקתם, עקב שימוש בחומרי ריסוס שרכשו המבקשים מן הנתבעת 1 ואשר יוצרו ע"י הנתבעת 2.
במסגרת הבקשה טוענים המבקשים, כי עקב חילופי ייצוג והעברת התיק לטיפולו של בא-כוחם החדש, גילה האחרון אחר למידת התיק, כי יש צורך לערוך מחדש את כתב התביעה, כך שיכלול עילות משפטיות חדשות. עוד נטען, כי עם קבלת התיק לידיו, נתגלו לב"כ המבקשים עובדות חדשות, אשר יש בהן כדי להטיל אחריות בגין הנזק הנטען גם על כתפי קוריס, מכיוון שרכישת הריסוס ע"י המבקשים נעשתה בהתאם להמלצתו.
לטענת המבקשים, התיקונים המבוקשים יתרמו להגדרת הפלוגתאות ובירור המחלוקות העובדתיות והמשפטיות ביעילות.
המבקשים מוסיפים וטוענים, כי הבקשה מוגשת בשלב מקדמי של ההליך, בטרם ניתנה הוראה לצדדים על הגשת תצהירי עדות ראשית.
הנתבעות (להלן: "המשיבות") התנגדו בדיון בפניי לבקשה על שני חלקיה וטענו, כי דין הבקשה להידחות, הן בשל השיהוי הניכר בהגשתה והן לגופה.
לטענת המשיבות, מדובר בבקשה שנייה לתיקון כתב התביעה. הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, 4 שנים לאחר הגשת התביעה ו- 9 שנים ממועד אירוע הנזק הנטען אשר התרחש בשנת 2003.
המשיבות טוענות, כי התיקון המבוקש מכיל טענות עובדתיות חדשות שאין להן זכר בכתב התביעה המקורי, ואשר מהוות, לשיטתן, שינוי ו/או הרחבת חזית שאין מקום להתירם. מדובר בבקשה להגיש תביעה חדשה ושונה לחלוטין במסווה של "תיקון" כביכול של התובענה הנוכחית.
בתשובה לתגובות, חזרו המבקשים על עיקר טענותיהם כפי שהופיעו בבקשה וטענו, כי אין מדובר בהוספת עילה חדשה לכתב התביעה, כי אם חידוד הפלוגתאות העיקריות ופירוט יסודות ורכיבי העילה הנזיקית אשר עומדת בבסיס התביעה דנן ואשר שנויה במחלוקת בין הצדדים. לטענתו, לא נערך כל שינוי מהותי בתביעה המתוקנת, כך שהעילה נותרה אותה עילה ואף הסעד הכספי נשאר בעינו.
דיון והכרעה
הסמכות להורות על תיקון כתב טענות מעוגנת בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.
ברע"א 2354/98 סלים דנגור ואח' נ' חנוך ליבנה ואח', נקבע כי: "מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, נעתרים לו ברוחב לב. ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש" (ראה: ברע"א 1819/11 עיריית חולון נ' מנשה אלינובק, (לא פורסם, ניתן ביום 11.05.2011).
החריגים, קרי הסייגים וההגבלות הקשורים במבקש התיקון, נוגעים להתנהגות בעלי הדין עובר להגשת בקשת התיקון, ושיהוי ניכר בהגשת בקשת התיקון (ע"א 329/60 פנחס נ' תעשיות אבן חסיד, פ"ד ט 487, 490).
תיקונה של עילת תביעה, דהיינו הוספת עילת תביעה חדשה ו/או החלפת עילת התביעה בעילה אחרת, אינו מותר בדרך כלל. כאשר התיקון נוגע לעילת התביעה, קומץ ביהמ"ש את ידו במתן ההיתר ומחמיר את הקריטריונים לבחינת הבקשה. עצם העובדה שמדובר בהוספת עילה אינה שוללת בהכרח את זכות התיקון. בספרו של א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מה' עשירית) כותב המחבר (בעמ' 155): "אפילו יש בתיקון מסוים משום הוספת "עילה חדשה", גם אז אין בעובדה זו, כשלעצמה, משום שלילתה של זכות התיקון. במקרה כזה, הקריטריונים לבחינת הבקשה לתיקון חמורים יותר. בבקשה לתיקון, שבה עותרים להוספת "עילה חדשה", גורם חשוב בשיקולי בית המשפט הוא השיהוי בהגשתה".
המושג "עילת תביעה" בהקשר זה פורש פרשנות רחבה - עילת התביעה תהא כלל "העסקה או המעשה המובא לדיון" (ע"א 728/79 קירור אג"ש נ' זייד), מכלול העובדות מכוחן זכאי התובע להיפרע מהנתבע ומסכת העובדות שהעלה התובע בכתב התביעה על פיהן הוא מבקש סעד. השאלה אותה יש לבחון היא אם מדובר באותה המחלוקת או במחלוקת שונה לחלוטין בין הצדדים (י' זוסמן סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, עמ' 133, 337 ואילך). כאשר הבקשה לתיקון אינה חורגת מהעילה המקורית, היסודית, במשמעות הרחבה של מונח זה, גישת בית המשפט לבקשת התיקון תהא ליברלית.
אכן, שיקול רלוונטי בהחלטה אם להתיר תיקון של כתב התביעה הוא שאלת הנזק או העוול, שאינו ניתן לפיצוי בהוצאות, לצד שכנגד, אם יותר התיקון. שיקול זה מתעורר גם בקשר לשאלת ההתיישנות, מקום בו אם היה מדובר בתביעה חדשה, הייתה עומדת לנתבע טענת התיישנות. עם זאת, ההלכה בעניין זה היא כי "כל עוד נשתמרו לאחר התיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית, שמהם נשתמעה, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע- אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר את התיקון, אפילו חלפה בינתיים תקופת ההתיישנות" (ראה: ע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' בן הרוש, פ"ד מד(1) 160; ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126; רע"א 11137/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מגן דוד אדום לישראל ( ניתן ביום 21.3.06); זוסמן, שם, עמ' 353; גורן, שם, עמ' 157).
לסיכום נקודה זו, אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר תיקון כתב תביעה, גם אם מדובר בתיקון העילה או בהוספת עילה חדשה, והכול בכפוף לנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
מן הכלל אל הפרט