אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ג'דעון ג'דעון נ' פקיד הסדר המקרקעין ואח'

ג'דעון ג'דעון נ' פקיד הסדר המקרקעין ואח'

תאריך פרסום : 28/11/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי נצרת
713-03
28/11/2010
בפני השופט:
זיאד הווארי

- נגד -
התובע:
ג'דעון ג'דעון
הנתבע:
1. פקיד הסדר המקרקעין
2. רשם המקרקעין – נצרת
3. עטאללא

פסק-דין

פסק דין

1.בפניי שתי תביעות לפסק דין הצהרתי, תביעה עיקרית ותביעה שכנגד. בתביעה העיקרית המתוקנת האחרונה מיום 18/05/09, עתרו התובעים להצהיר כי הגבולות ו/או קו הגבול בין החלקות 2, 1 בגוש 16508 אדמות נצרת, הוא כפי שנקבע במפה המוקדמת אשר צורפה לתביעה וסומנה כמוצג "ג", וכן להורות לנתבע מס' 1 לתקן את התווית הגבולות בין החלקות 2, 1 בהתאם לקבוע במפה המוקדמת מוצג "ג".

טענותיהם של התובעים בתביעה העיקרית בתמצית הן, כי עד שנת 1972 החלקות 2, 1 בגוש 16508 אדמות נצרת, היוו חלקה אחת שכונתה חלקה 103 בגוש 16508, חלקה זו הייתה בבעלות אביהם של התובע מס' 1 והנתבע מס' 3. בשנות הששים החליט האב להעביר לשני בניו הנ"ל 480 מ"ר מאותה חלקה בחלקים שווים ביניהם. בראשית שנת 1972 הסכימו ביניהם, התובע מס' 1 והנתבע מס' 3, על פירוק השיתוף בשטח. באותה תקופה ביקר פקיד ההסדר בשטח, וערך מפת / תוכנית חלוקה שלימים כונתה מפה מוקדמת (להלן: "המפה המוקדמת"). על פי מפה זו חולקה החלקה 103 לשתי חלקות נפרדות, האחת סומנה 103/2 והשניה סומנה 103/1, שתי חלקות אלה נתבעו בהליכי ההסדר על ידי התובע מס' 1 והנתבע מס' 3. התובע מס' 1 הגיש תביעת בעלות בחלקה 103/2 והנתבע מס' 3 הגיש תביעה לבעלות בחלקה 103/1. לאחר מכן שני האחים אישרו בפני פקיד ההסדר את תוכנית החלוקה שנעשתה על ידו וכן את הגבול שביניהם. בשנת 1973, עת שנערך בירור פומבי, זומן התובע מס' 1 על ידי פקיד ההסדר, וכאשר נוכח לדעת כי אין כל שינוי בתוכנית המוקדמת, לא הייתה לתובע מס' 1 התנגדות או הסתייגות. התובעים טענו עוד, כי האב חתם בזמנו לפקיד ההסדר על וויתור סופי ומוחלט על זכויותיו בחלקה 103/2 לטובת התובע מס' 1, ועל זכויותיו בחלקה 103/1 לטובת הנתבע מס' 3, וכל אחד קיבל את חלקתו בשלמות, על פי הגבול שנקבע במפה המוקדמת. התובעים טענו, כי בשנת 1974 הזיז הנתבע מס' 3 קיר מרפסת הנמצא בקומה ב' באורך 5 מטר וברוחב 1 מטר, תוך כדי פלישה ברורה לחלקת התובע מס' 1 ומבלי לקבל את הסכמתו. בעקבות זאת, הגיש התובע מס' 1 תביעה לבית המשפט השלום בנצרת. במסגרת התביעה הגיעו הצדדים לידי הסכם פשרה. התובעים טענו עוד, כי בהמשך נשלח מכתב מאת המרכז למיפוי ישראל, בו מודיע המרכז כי נפלה טעות בהתווית החלקות 2, 1, וביקש להרשות תיקון הגבולות. לטענת התובעים, תיקון הטעות המדוברת על פי המכתב של המרכז, היוותה פלישה נוספת לחלקת התובע מס' 1, אולם לאחר התכתבויות ופגישות, בוטלה הדרישה לתיקון התווית הגבולות. לטענת התובעים הרישום שנעשה בחלקות 2, 1 בגוש 16508, אינו בהתאם למפה המוקדמת, על כן ועל פי סעיף 97 (ב) לפקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש) תשר"ט – 1969 (להלן: "פק' ההסדר"), הם זכאים לתיקון גבולות החלקה על פי המפה המוקדמת. עוד טענו, כי רישום החלקות 2, 1 שלא לפי קו הגבול הקבוע במפה המוקדמת כפי שנערכה על ידי פקיד ההסדר דאז, לאחר הסכמת התובע מס' 1 והנתבע מס' 3, הינו רישום שהושג במרמה ו/או בהטעיה ו/או רישום שנעשה שלא כדין ו/או רישום שנעשה בטעות ו/או שלא כשורה ויש להרשות את התיקון לאור האמור בסעיפים 93 ו/או 95 ו/או 96 ו/או 97 לפק' ההסדר.

2.הנתבעים 1, 2 (להלן: "הנתבעים" או לחוד "פקיד ההסדר ו- רשם המקרקעין"), בהגנתם ביקשו לדחות את התביעה ככל שהיא מופנית נגדם. פקיד ההסדר טען, כי על פי סעיף 112 (3) לפק' ההסדר, לא תישמע תובענה נגד המדינה על שאירעה טעות בסימונו של גבול בחלוקת מקרקעין או בקביעת שטח, ואילו רשם המקרקעין טען, כי אין כל יריבות בינו לבין מי מהצדדים באשר לגבולות במקרקעין נשוא התביעה, ובהתאם לחובתו על פי חוק, ירשום רשם המקרקעין כל פסק דין שיתקבל בתביעה זו.

לגופו של עניין טען פקיד ההסדר, כי המפה המוקדמת אינה מפת חלוקה סופית. בעת קיום הליכי ההסדר מתפרסמות מפות במספר שלבים, משנתפרסמה מפת הגוש הסופית, אשר גבולותיה שונים מאלו של המפה המוקדמת, אזי בהתאם לסעיף 59 לפק' ההסדר, היה על התובעים או מורישם להגיש תוך שלושה חודשים מיום פרסום לוח הזכויות והמפה הסופית, היינו מיום 21/07/1978, ערעור על סימון הגבולות כפי שנקבע במפת הגוש הסופית, אולם התובעים לא עשו זאת. טען עוד, כי סמכויות פקיד ההסדר בהליכי ההסדר נרחבות, בין היתר, מוסמך פקיד ההסדר לתקן גבולות, להגדיל ולצמצם שטחים, לשנות חלוקה, להתאים שטחים לפי צרכים שונים ו/או צרכי התכנון. פקיד ההסדר טען עוד, כי לא נפלה כל טעות במפה הסופית של חלקות 2, 1 בגוש 16508, ומשנמצא ע"י המרכז למיפוי ישראל כי לא נפלה כל טעות בהתווית הגבולות הסופיים של החלקות כאמור, הרי לא חל סעיף 97 (ב) לפק' ההסדר.

יצויין כבר עתה, כי חרף העובדה כי פקיד ההסדר הגיש הגנה, כבר מהדיונים המוקדמים עלה כי המדובר בסכסוך בין אחים, ושינוי הגבול בין שתי החלקות לא יפגע בחלקות השכנות. בהינתן האמור, הצהיר פקיד ההסדר כי ירשום כל פסק דין שיינתן על ידי בית המשפט. בנסיבות אלה, ביקש פקיד ההסדר להשתחרר מההופעה לדיונים, ואף בישיבה ביום 23/12/09, חזר ב"כ פקיד ההסדר על הדברים והוסיף, כי שחרורו מההופעה לישיבות בית המשפט, אין בה כדי לפגוע בטענות המשפטיות שהעלה בכתב ההגנה, וכי לא יחוייב בהוצאות. אוסיף, כי לא הוזמן אף עד מטעם פקיד ההסדר להעיד בבית המשפט, מלבד עדותו הוא בעצמו.

3.הנתבע מס' 3 בהגנתו, ביקש לדחות את התביעה העיקרית וזאת בהתבססו על מספר טענות מקדמיות, כגון חוסר תום לב, שימוש לרעה בזכויות, השתק, ויתור, התיישנות, חוסר סמכות עניינית, שיהוי וכדומה. לגופו של עניין, טען הנתבע מס' 3, כי בשנת 1963 כאשר הייתה החלקה 103 עדיין רשומה בשם האב, קיבל הנתבע 3 היתר בנייה על החלקה, ובאותו היתר נכלל גם התובע מס' 1. על פי היתר זה, נבנה בניין שכלל את חלקו של הנתבע מס' 3 בבניין כולל בית המדרגות לשימושו ולשימוש אחיו התובע מס' 1. הוסיף וטען, כי חזקה על הליכי ההסדר לגלם ולשמר את המצב הקיים בשטח, ובין היתר לכלול את חדר המדרגות בבעלות משותפת, במידה והדבר לא נעשה, הרי ארעה טעות אשר אין בה כדי לבטל את התחייבות הצדדים, התנהגותם וההסכמות שהשתרעו על פני יותר מארבעים שנה, כאשר אם בכלל, קמה זכות לנתבע מס' 3 לתבוע זיקת הנאה במדרגות, מכוח השימוש שלו במדרגות משך יותר מארבעים שנה. הנתבע מס' 3 טען עוד, כי הוא והתובע מס' 1 ראו, במצב הקיים כיום בפועל, בגבולות ביניהם ובחדר המדרגות חדר משותף, למרות שהוא נבנה על חשבון הנתבע מס' 3 בלבד והושקע בו הון. הנתבע מס' 3 טען כי לא הייתה כל פלישה, וכל אשר נעשה היה בהסכמתם של התובע מס' 1 ושל הנתבע מס' 3, ועל פי המרכז של מיפוי ישראל, לא הייתה כל פלישה.

הנתבע מס' 3 לא הסתפק בהגנה שהגיש, אלא הגיש תביעה שכנגד בה עתר לפסק דין הצהרתי, אשר יצהיר כי הוא זכאי להירשם כבעלים על פי החלוקה הקיימת בפועל, כך שקו הגבול מהווה קו ישיר מהכביש הראשי עובר באמצע חדר המדרגות עד גבול החלקה בצד המערבי או על פי התשריט של מר שאמיה, לחילופין עתר לרשום זיקת הנאה על כל חלק או בניה אשר עלולה להיות מועברת מאת הנתבע מס' 3 לידי התובע מס' 1. הנתבע מס' 3 בכתב התביעה שכנגד, חזר למעשה על עיקר הטענות שהעלה בהגנתו בתביעה העיקרית, כאשר פרש בה את שלבי הבנייה השונים שבוצעו בחלקות 2, 1.

4.התובעים בכתב תשובתם לתביעה שכנגד, חזרו על עיקר הטענות שהעלו בתביעה העיקרית, בתשובתם העלו טענות מקדמיות לדחיית התביעה שכנגד על הסף, כגון חוסר תום לב ו/או שימוש לרעה בהליכי משפט ו/או השתק ו/או ויתור ו/או מעשה בית דין. לגופו של עניין, חזרו התובעים על הטענות שהעלו בתביעתם העיקרית, ולמעשה הם הכחישו את כל הטענות העובדתיות שהועלו בתביעה שכנגד, ועל מנת שלא להאריך, לא אחזור על הדברים, עם זאת יצויין, כי התובעים הכחישו את התשריט שכביכול הוכן בשנות הששים על ידי המהנדס בוטרוס שאמיה. טענו עוד, כי תוכנית הבנייה הנטענת בסעיף 3 לתביעה שכנגד, אכן הוכנה על כל החלקה, אולם תוכנית זו לא יצאה אל הפועל מאחר והתובע מס' 1 והנתבע מס' 3 החליטו לבסוף, שכל אחד יבנה את ביתו בנפרד. התובעים אף הכחישו את היתר הבניה הנטען בסעיף 3 לתביעה שכנגד, וטענו כי להיתר זה אין כל רלוונטיות ו/או משמעות והוא חסר כל תוקף ראייתי ו/או משפטי. התובעים גם טענו, כי מעולם לא היה בית משותף לתובע מס' 1 ולנתבע מס' 3 בכל זמן שהוא, וכי הקבלן מוניר מעולם לא נגע בחלקת התובע מס' 1. התובעים אישרו בכתב תשובתם כי בראשית שנת 1972 הסכימו ביניהם התובע מס' 1 והנתבע מס' 3 על פירוק השיתוף בשטח, מאחר וכטענת הנתבע מס' 3 הוא עצמו כבר השלים בניית שתי קומות, בעוד התובע מס' 1 הספיק רק לצקת עמודים, ולא היה זכר לקיומו של חדר המדרגות הנטען.

5.העובדות הרלוונטיות שאינן שנויות במחלוקת:

א.חלקה 103 בגוש 16508 אדמות נצרת, הייתה רשומה לפני הליכי ההסדר בשם המנוח נאסר עיסא ג'דעון ז"ל, שהינו אביהם של התובע מס' 1 והנתבע מס' 3.

ב.פעולות ההסדר בגוש 16508 התחילו בערך בשלהי שנות הששים או תחילת שנות השבעים של המאה הקודמת.

ג.בתאריך 02/03/1972 הגיש התובע מס' 1 תזכיר תביעה לפקיד ההסדר, בו תבע בעלות בחלקת המשנה הזמנית מספר 103/2 בגוש 16508 בשלמות.

ד.באותו תאריך 02/03/1972 הגיש הנתבע מס' 3 תזכיר תביעה לפקיד ההסדר, בו תבע בעלות בחלקת המשנה הזמנית מס' 103/1 בגוש 16508 הנ"ל בשלמות.

ה.בתאריך 21/07/1978 הסתיימו פעולות ההסדר בגוש הנ"ל, ופורסם לוח הזכויות.

ו.בעקבות הליכי ההסדר, חלקה 103/2 זמנית אשר נתבעה ע"י התובע מס' 1, קיבלה מספר סופי שהינו חלקה 2 בשטח של 191 מ"ר ונרשמה בשלמות בשם התובע מס' 1. מאוחר יותר, מכר התובע מס' 1 חלק מהחלקה לתובעים 2, 3 וכיום רשומים שלושת התובעים כבעלים של חלקה זו, כאשר התובע מס' 1 רשום כבעלים של 76/191 חלקים, התובע מס' 2 רשום כבעלים של 115/382 חלקים והתובעת מס' 3 רשומה כבעלים של 115/382 חלקים.

ז.בעקבות הליכי ההסדר, חלקה 103/1 זמנית, אשר נתבעה על ידי הנתבע מס' 3, קיבלה מספר סופי שהינו חלקה 1 בשטח של 288 מ"ר ונרשמה בשלמות בשם הנתבע מס' 3 והיא רשומה עד היום בשמו.

6.אקדים ואציין, כי בשל יחסי הקרבה בין הצדדים כאמור, נעשו נסיונות לא מועטים על מנת להביא את הצדדים לידי הסדר וללא הכרעה של בית המשפט, אולם לאור העמדות הנוקשות של הצדדים, לא עלה הדבר, על כן נשמעו ראיות בתיק.

במסגרת הראיות של הצדדים, הונחו בפני בית המשפט חוות דעת של מודדים מוסמכים המלמדים על גבול משותף שונה. לאור הפער בין שתי חוות הדעת, ועל פי הסכמת הצדדים (ראה פרוט' מיום 15/11/06, 22/11/06), מיניתי ביום 27/11/06 כמומחה מוסכם מטעם בית המשפט את מר דן ברלינר (להלן: "המומחה"), אשר תפקידו היה להכריע בין חוות הדעת של הצדדים, ולקבוע את הגבול המשותף בין שתי החלקות. הצדדים לא הסתפקו בשליחת שאלות הבהרה למומחה, אלא הוא הוזמן והעיד באריכות אודות חוות הדעת שנתן. כמו כן העיד בתיק זה כאמור, פקיד ההסדר עצמו ובאמצעותו הוגשו כל התוכניות המקוריות שנערכו בעת הליכי ההסדר. בנוסף העיד התובע ושלושה עדים מטעמו והם, לוטפאללה אשקר (להלן: "אשקר"), יוסף ג'באלי (להלן: "ג'באלי") ובנו של התובע מס' 1 רבחי ג'דעון (להלן: "רבחי").

באשר לנתבע מס' 3 יצויין, כי במהלך הדיונים המקדמיים ולפני שהוחל בשמיעת ראיות, הלך הנתבע מס' 3 לעולמו, על כן לא ניתן היה להעידו, והעידו מטעמו העדים ראבעה זועבי (להלן: "ראבעה"), בתו נוהאד ג'דעון (להלן: "נוהאד"), ובנו מוריס ג'דעון (להלן: "מוריס"). בתום שמיעת הראיות, ערכתי ביקור במקום בנוכחות ב"כ הצדדים. לאחר מכן הגישו התובע מס' 1 והנתבע מס' 3 את סיכומיהם, וכאמור פקיד ההסדר, על פי הצהרתו לעיל, לא הגיש סיכומים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ