אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ג'בור נ' בע"מ

ג'בור נ' בע"מ

תאריך פרסום : 16/12/2010 | גרסת הדפסה
ע"ר
בית משפט השלום נצרת
36096-04-10
09/12/2010
בפני השופט:
עירית הוד

- נגד -
התובע:
ג'וני ג'בור
הנתבע:
אשת טורס בע"מ

החלטה

רקע ותמצית טענות הצדדים

לפניי ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל כבוד הרשם ריאד קודסי. עסקינן בהחלטה אשר ניתנה ביום 24.3.10.

המערער הגיש, במסגרת ת"ק 1190-08-08, תובענה נגד חברת זרה המצויה בטורקיה בשם קורנדון ארליינס (להלן: "החייבת"). במסגרת התובענה האמורה טען המערער, כי החייבת אחראית לכך שקיבל את מזוודתו באיחור וכי נושא פיצוי נוסעים במקרה של נזק או אובדן מזוודות מוסדר באמנות בין לאומיות, לפיהן חברת התעופה בה טס הנוסע אחראית לפצותו. עוד טען, כי לעניין האיחור במסירת המזוודה קיים פיצוי סטטוטורי לפיו על החייבת לפצותו בסך של 400$. ביום 26.11.08, ומשלא הגישה החייבת כתב הגנה, ניתן פסק דין בהעדר, לפיו חויבה החייבת בתשלום סך של 4,427 ₪ כולל הוצאות משפט. ביום 5.1.09 נפתח תיק הוצל"פ נגד החייבת, בעקבות אי תשלום החוב. ביום 28.3.09 נמסרה לחייבת אזהרה בגין פתיחת תיק הוצל"פ.

המערער טוען, כי מאחר והחייבת הינה חברת תעופה טורקית המוכרת טיסות למשרדי תיירות בארץ ומאחר והמשיבה הינה אחת מהחברות העובדות מול החייבת, הוא פנה בבקשה להטיל צו עיקול על הכספים המתקבלים ממכירת כרטיסי טיסה. ביום 28.7.09 ניתן צו כאמור. ביום 25.10.09 הגישה המשיבה תגובתה לעיקול. משלא פעלה המשיבה בהתאם לצו העיקול ותחת זאת המשיכה להעביר כספים לחייבת טען המערער, כי יש להטיל עליה לשאת בתשלום חובה של החייבת כלפיו. ביום 23.3.10 נערך דיון במסגרתו נחקר מר שלמה לבנת- האחראי על הכספים בתיירות חוץ אצל המשיבה. מר לבנת העיד באשר לפעילות העסקית המתבצעת בין המשיבה והחייבת.

בהחלטה נשוא הערעור שלפניי קבע כבוד הרשם קודסי, כי לא הוכח שהמשיבה פעלה בניגוד לסעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן:"החוק"), כי המשיבה מעולם לא החזיקה בכספים של החייבת, כי החייבת החזיקה בכספים של המשיבה בהתאם להסכם, כי הפרת ההסכם ואי העברת תשלום תגרור ביטול טיסה ותגרום למשיבה לנזק בלתי הפיך. עוד קבע כבוד הרשם, כי המשיבה פעלה מתוך הצדק סביר בהתאם לסעיף 47 לחוק ועל כן אין לחייבה בתשלום החוב בהתאם להוראות סעיף 48 לחוק.

המערער טוען, כי כבוד הרשם קודסי טעה שעה שדחה את הבקשה לחיוב המשיבה בחוב הפסוק. לטענתו, נציג המשיבה העיד על העברת סכומי עתק לידי החייבת מהיום בו התקבל אצל המשיבה צו העיקול ועד ליום הדיון. לטענתו, הכספים האמורים הינם כספים אשר שילמה המשיבה לחייבת לצורך הבטחת טיסות. המערער טוען, כי ללא קשר לסיבה בגינה הועברו הכספים לידי החייבת הרי שעסקינן בכספים ו/או רווחים אשר המשיבה העבירה לחייבת בעקבות רכישת טיסות לתיירים אשר רכשו חבילות נופש או טיסות לטורקיה.

לטענת המערער, המחזור השבועי שהחייבת מקבלת מהמשיבה במהלך תקופת החורף, אשר הינה התקופה החלשה, עומד על סך של 50,000$. לטענתו, מהמועד בו הוטל העיקול, העבירה המשיבה סך של 200,000$ לחודש במשך שמונה חודשים והתעקשה שלא להעביר את סכום צו העיקול, אשר עמד בזמנו על סך של 6,000 ₪, וזאת בטענה, כי כיבוד הצו יגרום לביטול הטיסה. לטענתו, טענתה האמורה של המשיבה הינה טענה סתמית. המערער טוען, כי לאור הסכומים אשר העבירה המשיבה לחייבת וגובה סכום צו העיקול, הרי שלא ברור על איזה נזק דיבר בית משפט קמא.

לטענת המערער, צו העיקול הינו החלטה שיפוטית אשר על המשיבה לכבד ואשר גוברת על מערכת היחסים וההסכמים אשר נכרתו בינה לבין החייבת. לטענתו, סעיף 51 לחוק מעניק למשיבה הגנה מפני כל תביעה הנובעת מכיבוד צו העיקול. עוד טוען, כי אין עסקינן בחוב המוגן מעיקול בהתאם להוראות סעיף 50 לחוק.

לבסוף טוען המערער, כי החייבת הינה חברה זרה אשר אין לה נכסים בארץ והדרך היחידה לגבות את החוב הינה הטלת עיקול על כספים המשולמים לה מראש על ידי חברות התיירות.

דיון ומסקנות

המערער הגיש עיקרי טיעון במסגרתם שב על הטענות אשר פורטו על ידו בהודעת הערעור. בנוסף הגיש המערער תיק מוצגים. ביום 29.11.10 נערך דיון במסגרתו העלו הצדדים טענותיהם. המשיבה טענה, כי ככל שלא הייתה מעבירה כספים לחייבת הרי שהאחרונה לא הייתה מעניקה לה שירותי טיסה וכתוצאה מכך אנשים אשר שילמו עבור טיסה לא היו מוטסים.

הנה כי כן, המערער הטיל עיקול על המשיבה בכדי שהאחרונה תעביר לידיו כספים השייכים לחייבת, לשם גביית חובה של החייבת כלפיו. אין מחלוקת, כי המשיבה לא העבירה כספים לידי המערער ותחת זאת המשיכה להעביר כספים לידי החייבת. כבוד הרשם קודסי קבע, כי המשיבה פעלה מתוך הצדק סביר וכי בנסיבות אלו אין להטיל עליה לשאת בתשלום חובה של החייבת כלפי המערער. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.

בשלב זה אקדים ואומר, כי לאחר עיון בטענות הצדדים והחומר המצוי בפניי מצאתי, כי דין הערעור להדחות, כפי שיפורט.

פרק ד' לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967 עוסק בעיקול בידי צד שלישי. סעיף 43 לחוק קובע, כי "רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסוים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי". סעיף 47 לחוק קובע, כי על הצד השלישי למסור לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכסים המעוקלים, וככל שעסקינן בחובות המגיעים ממנו לחייב הרי שעליו לשלמם למנהל לשכת ההוצאה לפועל בעת מועד פירעונם. בהתאם לסעיף 48(א) לחוק, מקום שצד שלישי לא פעל בהתאם להוראות סעיף 47 לחוק, וזאת ללא הצדק סביר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק, ככל שהחייב לא שילם אותו.

הנה כי כן, לשם הטלת עיקול בידי צד שלישי נדרש, כי הצד השלישי יחזיק בנכסים או כספים השייכים לחייב. רק במידה והצד השלישי מחזיק בנכסים כאמור ואינו פועל בהתאם לצו העיקול, ללא הצדק סביר, ניתן לחייבו לשאת בתשלום חובו של החייב, ככל שזה לא שילם את חובו. בנסיבות אלו, הרי שבכדי לחייב את המשיבה בתשלום חובה של החייבת יש להוכיח, כי המשיבה החזיקה בכספים השייכים לחייבת בתקופה בה היה צו העיקול בתוקף, וכי לא העבירה כספים אלו בהתאם להוראות סעיף 47 לחוק, ללא הצדק סביר. מצאתי, כי לא עלה ביד המערער להוכיח, כי התנאים האמורים מתקיימים בענייננו.

במסגרת הדיון אשר נערך בפני כבוד הרשם קודסי העיד, מטעם המשיבה, מר שלמה לבנת האחראי על הכספים בתיירות חוץ. לבנת טען, כי המשיבה אינה מחזיקה בכספים של החייבת ולמעשה החייבת היא זו אשר מחזיקה בכספים של המשיבה. לבנת הציג אישור של רואה החשבון של המשיבה לשם הוכחת טענתו האמורה. לבנת הוסיף והעיד, כי בהתאם להסכם אשר נכרת בין המשיבה לחייבת הרי שהמשיבה משלמת לחייבת עבור הטיסות מראש. לטענתו, ללא תשלום, הטיסות לא מתקיימות. לטענת לבנת, התשלום אינו פר נוסע, כי אם פר טיסה מלאה. מעדות לבנת עולה, כי מידי שבוע משלמת המשיבה בעבור טיסות של השבוע הבא. בהמשך שב וטען, כי הכסף הולך מראש לחייבת. לטענתו, הטיסה משולמת מראש ואחר כך המשיבה מוכרת כרטיסי טיסה. לבנת שב וטען, כי המשיבה איננה נציגה של החייבת.

במסגרת תיק המוצגים אשר הוגש על ידו, הגיש המערער העתק של ההסכם אשר נכרת בין המשיבה לחייבת. מסעיף 14 להסכם האמור עולה, כי המשיבה התחייבה לשלם ביום שלישי, מידי שבוע, בעבור הטיסות של השבוע הבא. עוד נקבע בסעיף האמור, כי ככל שהמשיבה לא תפעל כאמור, החייבת תהא זכאית לבטל את הטיסה/ות לאחר מתן תזכורת למשיבה.

הנה כי כן, ההסכם אשר נכרת בין המשיבה והחייבת עולה בקנה אחד עם עדותו של מר לבנת באשר לאופן בו ביצעה המשיבה תשלומים לחייבת. התשלומים אשר המשיבה שילמה לחייבת אינם בגדר חוב של המשיבה כלפי החייבת בגין טיסות אשר סיפקה החייבת למשיבה. תחת זאת, עסקינן בתשלומים אשר משלמת המשיבה לחייבת מבעוד מועד ובטרם סיפקה לה האחרונה שירותי טיסות. בנסיבות אלו, הרי שאין עסקינן בכספים של החייבת המוחזקים על ידי המשיבה ואשר ניתן להטיל עליהם עיקול. ככל שהמשיבה הייתה מעבירה את הכספים למערער בהתאם להוראות סעיף 47 לחוק ולא לחייבת, הרי שהחייבת רשאית הייתה, בהתאם להסכם אשר נכרת בינה לבין המשיבה, לבטל את הטיסות אשר אמורה הייתה לספק למשיבה, ובכך החייבת לא הייתה נפגעת במאומה. בנסיבות אלו, הרי שהמשיבה היא זו שהייתה נושאת בתשלום חובה של החייבת למערער, מבלי שהחייבת סיפקה לה את הטיסות בתמורה לכספים האמורים. כתוצאה מכך הרי שהלכה למעשה, המשיבה הייתה משלמת את חובה של החייבת מכספה שלה וזאת כאשר היא לא צד לסכסוך והיא לא חייבת כספים למערער. מטרתו של עיקול אצל צד שלישי הינה תשלום חובו של החייב מנכסים או כספים המגיעים לו ואשר מצויים אצל צד אחר. המטרה איננה הטלת החוב על צד שלישי, אשר אינו מחזיק בנכסים או כספים השייכים לחייב, אך בשל קיומם של יחסים עסקיים בינו לבין החייב.

יתרה מזאת, טענת לבנת לפיה ככל שהמשיבה הייתה משלמת כספים למערער במקום לשלמם לחייבת הרי שהחייבת הייתה רשאית לבטל את הטיסות, עולה בקנה אחד עם האמור בהסכם אשר נכרת בין המשיבה והחייבת, כמפורט לעיל. בנסיבות אלו, הרי שבמידה והמשיבה הייתה מעבירה למערער כספים אשר שילמו לה לקוחותיה בעבור טיסות אשר החייבת אמורה הייתה לספק, וככל שהטיסות האמורות היו מתבטלות מאחר והחייבת לא קיבלה כספים עבור הטיסות הללו, הרי שהיה על המשיבה להשיב ללקוחותיה את כספם. בנסיבות אלו מצאתי, כי צדק כבוד הרשם קודסי בקביעתו לפיה היה למשיבה הצדק סביר שלא להעביר את הכספים בהתאם לצו העיקול ועל כן אין לחייבה בתשלום החוב הפסוק על פי הוראת סעיף 48 לחוק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ