ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
7330-06-13
13/11/2013
|
בפני השופט:
שולמית ברסלב
|
- נגד - |
התובע:
סלים ג'בארין
|
הנתבע:
1. מרכז רפואי רבין-קמפוס בילינסון 2. אבשלום כרמל מ.ר. 27059
|
|
החלטה
1.לפניי בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף מחמת שלא צורפה חוות דעת רפואית לכתב התביעה; ומנגד, בקשת התובע לפטור מצירוף חוות דעת.
2.עסקינן בתביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע (יליד 10/3/85), לטענתו, בגין רשלנותם הרפואית של הנתבעים בטיפול בו בעקבות תאונת עבודה מיום 18/4/07.
3.תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן "התקנות") מחייבת כ"הנחת מוצא" צרוף חוות דעת רפואית בתחום הרפואה "בשל מרכזיותה של חוות הדעת הרפואית כמקימה את עילת התביעה" (ראה: בר"ע (חיפה) 1775/07, ענבל נ' דאנס (2007); בר"ע (חיפה) 1901-07, שאבי נ' פרץ (2007); ע"א 371/81, נוריאל נ' אלשיך, פ"ד לז(4) 600; רע"א 1358/12, מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון נ' עיזבון המנוח אייזנבך ז"ל (2012)). הדברים אמורים במשנה תוקף מקום בו עסקינן בתביעה בגין רשלנות רפואית (והשווה: 6098/92, זכאי נ' מדינת ישראל- משרד הבריאות, פ"ד מז(3) 651; רע"א 8862/10, פלונית נ' ד"ר פרדי (2011)).
4.אין חולק כי חוות הדעת אשר צורפה לכתב התביעה עניינה הנכות הרפואית שנגרמה לתובע עקב תאונת העבודה מיום 18/4/07 להבדיל מתימוכין בהתרשלות הרפואית הנטענת והקשר הסיבתי לנזק הנטען. מכאן, אין די בחוו"ד זו כמו גם בתיעוד הרפואי שצורף לכתב התביעה.
5.אמנם, לבית המשפט מסור שיקול דעת לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת לכתבי טענותיו, אך בית המשפט יעשה שימוש בסמכות זו רק במקרים חריגים (ראה: בש"א (ירושלים) 2909/08, שמואלי נ' רפטינג נהר הירדן בע"מ (2008); ראה גם: בש"א (חיפה) 2339/08, חדד נ' שלג לבן (1986) בע"מ (2008), על האסמכתאות הנזכרות בו).
6.לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, לרבות אופי המחלוקת ו-'כללי האצבע' - כפי שפורטו על ידי כבוד השופט י. עמית ב-בר"ע (חיפה) 1775/07, ענבל נ' דאנס (2005) - לא מצאתי כי נתקיימו התנאים הנחוצים לכך במקרה דא.
בנוסף, לא מצאתי כי קיים במקרה דא טעם מהותי נוסף הכרוך באירועים נשוא התביעה והעולה כדי "טעם מיוחד" למתן פטור מהגשת חוות הדעת (והשווה: ע"א 71/68, רייס נ' קשמון (1969); רע"א 6614/12, פלונית נ' בית החולים המשפחה הקדושה (2012); רע"א 1358/12, מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון נ' עיזבון המנוח אייזנבך ז"ל (2012)).
מה עוד שהתובע אינו טוען לחוסר יכולת לממן את חוות הדעת.
7.יחד עם זאת, בנסיבות, יש מקום, ליתן לתובע ארכה בת 90 יום מהיום להגשת חוות דעת רפואית מטעמו.
8.הנתבעים מוסיפים וטוענים להשתק שיפוטי. ברם, הטענה נטענת באופן כללי ואף אינה נתמכת בתצהיר לאימות העובדות המפורטות בה ודי בכך כדי לדחותה. הנתבעת, הערה לכך, מוסיפה ומציינת כי תפנה בעניין דא מאוחר יותר (ראה: סעיף 5 סיפא לבקשה). לפיכך, בשלב זה ובמתכונת זו, דין טענה זו להידחות.
9.סוף דבר -
9.1בשלב זה, דין שתי הבקשות - להידחות.
9.2בנסיבות, אין צו להוצאות.
9.3ניתנת לתובע ארכה בת 90 יום מהיום להגיש חוות דעת מטעמו.
9.4התיק יובא בפני ביום 23/2/14.
המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים גם בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתנה היום, י' כסלו תשע"ד, 13 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.